את הצלילה החריגה של כ-30% שרשמה אתמול מניית ספאנטק לא ניתן להסביר רק בקריסה של 90% ברווח הנקי שהציגה החברה בדוחותיה הכספיים לרבעון השני, ביחס לרבעון המקביל. הרווח המצומק של יצרנית הבדים הלא ארוגים עמד ברבעון השני של 2019 על כ-1 מיליון שקל בלבד.
בסיכום רבעוני הציגה ספאנטק ירידה של כ-7% בהכנסותיה, שהגיעו ל-158 מיליון שקל, וזאת בעיקר בהשפעת ירידת במכירת מוצריה, בטונות. נוסף לכך, ספאנטק נפגעה משינוי תמהיל המוצרים שמכרה, מתשלום מענקים לעובדי החברה בגין תוצאות 2018 ומשינויי מט"ח, כך שהרווח הגולמי הרבעוני שלה צנח בכ-39% ל-20 מיליון שקל. לאחר שלא הצליחה לצמצם את הוצאותיה, הרווח התפעולי שלה צלל ב-74% ועמד על פחות מ-5 מיליון שקל. עוד בדרך לשורה התחתונה, נפגעה ספאנטק מעלייה בהוצאות המימון.
בסיכום מחצית השנה המגמה דומה, עם ירידה של כ-7% בהכנסות ל-300 מיליון שקל, שחיקת הרווח הגולמי והתפעולי. הנזק בדרך לשורת הרווח הנקי צומצם חלקית על ידי ירידה בהוצאות המימון, כך שבמחצית השנה ירד הרווח הנקי ב-28%, לכ-14 מיליון שקל.
ספאנטק פועלת בשוק הבד הלא ארוג ומתמקדת בייצור ושיווק בדים לא ארוגים המיוצרים בטכנולוגית Spunlace, המשמשים כחומרי גלם לתעשיות שונות ונמכרים בחו"ל, בעיקר בארה"ב ובאירופה. עיקר הבדים שהיא מייצרת מיועדים לשימושים בתעשיות המגבונים.
בשנים האחרונות סובלת החברה מחוסר יציבות בפעילותה, שרשמה הרעה ניכרת, ועל רקע עניין זה גם סבלה מחילופי מנכ"לים תכופים. במרץ 2016 החליט גדעון קרסני לפרוש מראשות החברה אחרי 13 שנה, ובמקומו מונה לתפקיד מישל בן וייס, שהתפטר כחצי שנה בלבד לאחר שמונה על רקע פרסום דוחות כספיים גרועים. את בן וייס החליף בתפקיד כמנכ"ל זמני בעל השליטה בספאנטק, יחזקאל ניסן, וכחודשיים לאחר מכן מונה לתפקיד שלמה (מומו) לירן. גם הוא החזיק מעמד בראשות ספאנטק כחצי שנה בלבד, אז הוחלט להחזיר את קרסני מפרישתו לגמלאות. לפני פחות מחודשיים נפרד קרסני שוב מהחברה, כשנתיים לאחר שובו, וזאת "עקב נסיבות אישיות", ובמקומו חזר לתפקיד שוב ניסן, שלצורך כך עזב את תפקיד היו"ר, אותו החליף שם יונתן עירוני. עירוני, מנכ"ל חברת גנדיר השקעות הפרטית של יהודית רקנאטי, המחזיקה בכ-10% ממניות ספאנטק, החליף את ניסן בתפקידו גם בפעם הקודמת בו הוא לקח לידיו את ניהולה של ספאנטק.
מניית ספאנטק הגיבה בקיצוניות גם לדוחות הכספיים שלה לסיכום הרבעון הרביעי ושנת 2018 כולה, בחודש מרץ האחרון, עם צניחה של כ-11%. אז, נוסף לירידה ברווח הנקי הרבעוני, ולמרות שיפור בפעילות השוטפת, המשקיעים נבהלו ככל הנראה מהקשיים עליהם דיווחה בשוק האמריקאי, בהשפעת מלחמת הסחר עם סין והשבתת הממשל הפדרלי.
עם הירידה ההיא, שנרשמה כשמניית החברה הגיעה לרמת השיא השנתית שלה, היא משלימה כעת צלילה של כ-60% בשווי, תוך חמישה חודשים בלבד. המניה משקפת לספאנטק שווי נוכחי הנע סביבות 350 מיליון שקל, לעומת שווי שיא שחצה בשנת 2016 את הרף של 1.2 מיליארד שקל.
מי שניצלו את הירידות החדות במניית ספאנטק אתמול, ורכשו בעסקאות בבורסה תוך כדי המסחר הסוער הם בעיקר ניסן, וכן גנדיר ועירוני. ניסן השקיע כחצי מיליון שקל ברכישת מניות באמצעות חברת ניסן תעשיות (באמצעותה הוא שולט בספאנטק) במחיר של 5.7 שקלים למניה - המשקף את עיקר הירידות שרשמה המניה אתמול, ואילו גנדיר ועירוני השקיעו כמה עשרות אלפי שקלים כל אחד במחירי מניה נמוכים יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
