דור המילניום כבר השלים עם זה שהחיים הם FOMO מתמשך (Fear of missing out). התחושה המציקה הזאת שמתגנבת כשגוללים במורד הפיד ורואים אנשים עושים דברים נורא כיפיים במקומות שאתם לא נמצאים בהם עם אנשים שהם לא אתם; או הצורך להרים את הטלפון ולבדוק כל צפצוף קטן - לא משנה אם אנחנו כרגע בארוחה משפחתית, באמצע סרט או שותים קפה עם חבר שלא ראינו מזמן. לפעמים זה פשוט חזק מאיתנו.
אבל זה לא תמיד היה ככה. זוכרים? פעם החמצנו דברים כל הזמן - וחיינו עם זה בשלום. בזמן האחרון יותר ויותר אנשים מחפשים את הדרך לחזור לשלווה היחסית הזאת, ועושים מאמצים גדולים להתנתק מצונאמי המידע. אבל בעוד ש-FOMO הוא מושג שפשוט נתן שם לתחושה שכולנו מרגישים לפעמים, ה-JOMO הוא מעין מטרה, משהו שצריך להתאמץ כדי להגיע אליו, וגם אז לא בטוח שהוא כזה מהנה, לפחות בהתחלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
