מסר מקרן המטבע הבינלאומית: "הבעיה של ישראל היא לא הגירעון אלא הדמוגרפיה"

זה לא הגירעון, זו הדמוגרפיה - זהו בתמצית המסר של אנתוני דה-לנואה לציבור הישראלי. הכלכלן הבכיר, שמייצג את ישראל ועוד 13 מדינות בוועד המנהל של הארגון הכלכלי החשוב בעולם, סבור שעם כל החשיבות של טיפול בגירעון הממשלתי הגדול שמשאירה ממשלת נתניהו לממשלה הבאה שתיבחר - זו איננה הבעיה המקרו-כלכלית המרכזית של המשק הישראלי. מה שמטריד אותו הרבה יותר היא העובדה שהממשלה איננה נוקטת היום צעדים שיקדמו את השתלבותם של ערבים וחרדים במשרות בעלות שכר ופריון גבוה.

"המצב הכלכלי בישראל הוא בסך הכול טוב. אפשר לדבר על הגירעון, אבל צריך לזכור שמדובר בשנת בחירות. באופן כללי המצב סביר, שירותי ההייטק, התיירות. אני לא הייתי מודאג לגבי ישראל היום, אבל מאוד מודאג לגבי ישראל בעוד 10-15 שנה. למעשה אני פחות מודאג מהגירעון התקציבי, שהוא בעיה שאפשר לפתור באמצעות קיצוצים בהוצאות, לעומת בעיות ארוכות טווח כמו מגמות דמוגרפיות שמייצרות אתגרים הרבה יותר מורכבים. בדמוגרפיה אם אתה לא פועל היום הבעיה הופכת גדולה יותר ויותר, ובעוד 10 או 15 שנה אתה מתמודד עם בעיה שכמעט בלתי אפשרי לפתור. בישראל חייבים לחשוב על הדמוגרפיה ומה צריך לעשות כדי שהמערכת הישראלית תהיה בת קיימא.

"אני חושב באופן ספציפי על קבוצה כמו החרדים, שההשתתפות שלה בעבודה נמוכה משמעותית מהאחרות, ומצד שני היא גם מקבלת את מרב התמיכה הסוציאלית. בנקודה מסוימת, אם הקבוצה הזו גדלה, אז היתר, שמממנים את ההטבות הסוציאליות, לא יוכלו לעשות את זה יותר, או שהם לא ירצו ויהגרו. מומחה סייבר בישראל יכול למצוא בקלות עבודה בכל מקום בעולם - זה אחד המקצועות שהכי קל לנייד למקומות אחרים. אם אתם רוצים שהם יישארו כאן אתם חייבים להבטיח להם עתיד שמקובל עליהם".

 תלמידים חרדים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דה-לנואה מדגיש כי דבריו נובעים מדאגה אמיתית למדינת ישראל. הוא מעיד על עצמו כי הוא אוהב מאוד לבקר בישראל ורבים מחבריו הם ישראלים. הוא אפילו מפגין בקיאות מפתיעה בנתיבי תחבורה, כשהמראיין מתלונן על הפקקים הממתינים לו בדרכו חזרה מהראיון שנערך במלונו בלב תל אביב.

"לישראל יש צורכי ביטחון מיוחדים ובהחלט מוצדקים", מסביר דה-לנואה. "אתם חייבים לחשוב לא רק איך להגדיל את ההשתתפות בעבודה, אבל גם אילו עבודות אתם רוצים שהחרדים ייכנסו לתוכן. כדי שתוכלו להמשיך ולהרשות לעצמכם להוציא כל כך הרבה כסף על ביטחון, אתם חייבים לשמור על שיעור המשרות בפריון גבוה".

הרעיון הוא לפתח את ההכשרות המקצועיות.
"הכשרות מקצועיות זה חשוב, אבל זה לא מספיק כדי לסגור את הפער שנוצר אצל מי שלא למד מקצועות בסיסיים בבית הספר. האתגר בחינוך - הוא שגם אם תשנו היום את מערכת החינוך תראו את התוצאות רק בעוד 10-15 שנה.

"חשוב לי להדגיש שאני לא שופט את הבחירות שאנשים עושים. אם הם רוצים חינוך חרדי ולא ללמוד מקצועות ליבה - זו בחירה שלהם. אנחנו בקרן המטבע לא יכולים להיות שיפוטיים לגביה. אנחנו רק יכולים להגיד מה תהיה השפעת הצעדים האלה בעוד 10-15 שנה - ואנחנו רואים שאם המגמות הנוכחיות יימשכו, לישראל תהיה בעיה קשה להרשות לעצמה כלכלת הייטק ולספק לתושביה ביטחון ברמה ואיכות גבוהה".

ובהקשר לגירעון - האם הגישה היום בקרן יותר סובלנית כלפי גירעונות גדולים?
"משמעת תקציבית חשובה כי הגישה לשווקים היא דבר לא מובטח. בנקודה מסוימת השווקים יכולים להחליט שזהו, הם לא מוכנים לתת לך יותר מימון. הנקודה הזאת יכולה להיות שונה ממדינה למדינה: ליפן, למשל, יש חוב ציבורי גבוה מאוד והם מצליחים להמשיך ולהתממן. יש מדינות שהשווקים נחסמים בפניהן בנקודה הרבה יותר נמוכה, כמו ארגנטינה. לכן אי אפשר להגדיל את החוב ללא סוף ולהגיד ‘נראה מה יקרה' - זה יהיה מאוד חסר אחריות. הטעות הרווחת היא להתמקד בממד אחד ולהגיד ‘המדיניות המוניטרית תפתור את כל בעיותינו'. ראית מה קרה ביוון - היה צנע, הגירעון נחתך, אבל גם התוצר הצטמק וכתוצאה מכך החוב גדל ולא ירד. לכן צריך שילוב של מדיניות מוניטרית, מדיניות תקציבית ושינויים מבניים".

"אם פייסבוק תחליט לא לספק שירותי מטבע?"

קרן המטבע הבינלאומי הוקמה בסוף שנת 1945 כגוף על-מדינתי האמון בין היתר על שמירת יציבות הכלכלה הגלובלית ושיתוף הפעולה המוניטרי הבינלאומי. בעת הקמת הקרן איש לא היה יכול לנחש ש-73 שנים וחצי מאוחר יותר יכריז יזם אמריקאי המנהל רשת חברתית בעלת כמעט 2.5 מיליארד משתמשים על הנפקת מטבע דיגיטלי.

ובחזרה לשנת 2019, ב-17 ליולי גיטה גופינאת', הכלכלנית הראשית של קרן המטבע, התייחסה בדאגה רבה להודעת פייסבוק של מארק צוקרברג על כוונתה להשיק את הליברה. גופינאת' הזהירה בין היתר מפני שימוש בליברה להלבנת כספים ומפגיעה בפרטיות. דה-לנואה מצביע על סיכונים נוספים: "ישנן הרבה שאלות שעדיין אין לנו תשובות להן", מסביר דה-לנואה. "אפשר הרי לרכוש כל דבר באמזון או בפייסבוק במטבע של המדינה שבה אתה חי באמצעות כרטיס אשראי. אז השאלה הראשונה היא למה צריך בכלל את המטבע הזה? תמיד קיים סיכון המרה - אם תמיר שקלים לליברות תמיד תיקח סיכון שהליברה תאבד מערכה בחודשים או בשנים שתחזיק בה. השאלה השנייה היא מה ערכו של מטבע שאין מאחוריו בנק מרכזי? אם ניקח כהשוואה את הנפקת הביטקוין - הרבה אנשים התלהבו ממנו בהתחלה כי זה מטבע שלא מיוצר באופן ריכוזי ואנשים לא אוהבים בנקים מרכזיים. אז אפשר לבקר את הבנקים המרכזיים כמה שרוצים, אבל בסוף היום הם עדיין מוסדות ציבוריים והציבור שולט בהם, גם אם זה בעקיפין דרך הממשלה שממנה את נגידי הבנק. האם אתה באמת סומך על חברה מסחרית כמו נניח פייסבוק יותר ממה שאתה סומך על הבנק המרכזי?

"יש היבט נוסף. בנק מרכזי מחויב לספק מטבע לכל אדם. מה אם פייסבוק תחליט שלא מתאים לה לספק לך שירותי המרת מטבע? מה יקרה למשל למי שהפרופיל שלו ייחסם - גם הגישה שלו למטבע של פייסבוק תיחסם? עוד היבט הוא השימוש שאנחנו עושים היום בפיקדונות. היום אתה מפקיד כסף בבנק והבנק משתמש בכסף כדי לספק הלוואות ואשראי. בעולם שבו כולם יעברו למטבע-פייסבוק מי יחליף את כל ההלוואות?".

האם הליברה צריכה להיות כפופה לרגולציה?
"זה תלוי בשאלה האם השימוש במטבע מגיע להיקף כזה שהוא מסכן את היציבות. אם זה הולך להיות משהו שנסחר בהיקף מוגבל יחסית, אפשר יהיה לראות במטבע הזה סוג של צבירת נקודות או קופון. זה יכול לקרות אם נניח מדינה שלמה תעבור למטבע של פייסבוק במקום המטבע הלאומי שלה - ואז יהיה צורך ברגולציה ובפיקוח. זאת למשל בגלל החשש שהמטבע ישמש למטרות לא-חוקיות כמו הלבנת הון או מימון טרור. לבנק יש חובת דיווח לרגולטור כשהוא מבחין בתנועות חשודות; הבנק חייב לשאול את הלקוח שאלות, לברר מה עומד מאחורי העסקה - והחוקים האלה לא חלים היום על פייסבוק. זו עלולה להיות פירצה. השאלות האלה חייבות להישאל כבר היום. היבט נוסף שהופך להיות חשוב יותר מבחינתנו הוא של ריכוזיות השוק של חברות כמו אמזון, גוגל ואחרות".

"מרוץ הסייבר יסכן את הבנקים הקטנים"

דה-לנואה, הנשוי למומחה סייבר, הגיע לישראל כדי להשתתף ב-Cyber Week - ועידת מומחי סייבר שנתית הנערכת באוניברסיטת תל אביב. לתפקידו הנוכחי בקרן המטבע ב-2016 הגיע לאחר שמילא שורת תפקידי ייעוץ בתחומים של יציבות פיננסית וכלכלה בינלאומית עבור משרד האוצר והבנק המרכזי של בלגיה. בתחילת הקריירה המקצועית שלו עבד בקינשאסה בירת קונגו כיועץ למיקרו-מימון עבור ארגון לא-ממשלתי בשם TRIAS. ההיכרות הזו מסייעת לו בעבודתו בקרן המטבע וקשורה גם לנושא הסייבר. "בקרן המטבע אנחנו מקדמים היום פתרונות פינטק שמסייעים לאנשים במדינות עניות שאין להם חשבון בנק לקבל גישה לשירותים פיננסיים באמצעות הטלפונים הניידים שלהם, למשל באמצעות אפליקציות תשלום. היום אנחנו מבינים שחשוב להגן גם על המערכות האלה מפני האקרים והתקפות סייבר".

מבצע Soft Cell, שנחשף בחודש מאי בידי חברת סייבר ריזן הישראלית, נוהל ככל הנראה על-ידי מדינה נגד 12 חברות סלולריות בניסיון לשאוב מידע על תנועותיהם של אנשים מסוימים דרך הטלפונים הניידים שלהם.
"הסיפור הזה מראה באיזו מהירות איומי הסייבר לובשים ממד חדש לגמרי, ושכבר אפשר לדבר על מלחמת סייבר", אומר דה-לנואה.

עד כמה יש לסייבר יכולת לערער יציבות של מערכות פיננסיות לאומיות?
"תחשוב למשל על מדינה כמו שבדיה, שרק 15% מהתשלומים שנעשים בה הם במזומן, כל היתר אלקטרוני. דמיין מה יקרה אם מישהו ינסה לפגוע בשבדיה באמצעות שיבוש מערכות התשלום הדיגיטליות במדינה, ואנשים יצטרכו לחזור למזומן. זה יכול לקרות גם בישראל, והנזק הכלכלי עלול להיות עצום, בוודאי הרבה יותר משיגור של כמה טילים".

אתה בעצם מציע שלא נפסיק את השימוש במזומן?
"יש יתרונות כלכליים משמעותיים להפסקת השימוש במזומן, זה הרבה יותר יעיל וזול מהעברות במזומן. רק צריך לזכור שכל מערכת אלקטרונית וכל פתרון פינטק מגיע עם סיכון סייבר מובנה. ההבנה שכל מערכת תהיה חשופה בסופו של דבר לניסיונות פריצה מחייבת שמירה על מערכות גיבוי כדי לשמר את האמון במערכת".

אילו מערכות גיבוי למשל?
"לבנק המרכזי יש תפקיד חשוב: להבטיח נזילות. בישראל יש שיתוף פעולה יוצא דופן בין המגזר הפרטי והציבורי. לישראל יש פתרון די ייחודי בדמות רשות הסייבר הלאומית שמבינה שצריך לטפל באיומי הסייבר בצורה הוליסטית, ויש צורך בתיאום בין כל הגופים הציבוריים והפרטיים".

אתם מודאגים מהפערים בין מדינות במוכנות לאיומי סייבר?
"בהחלט. יש פערים משמעותיים מאוד בין המדינות המובילות, כמו ארה"ב, בריטניה וישראל, ובין מדינות אחרות שאין להן המשאבים הדרושים להגיע לרמה הזאת, לא יכולת פיננסית ולא מבחינת כוח האדם הדרוש. אחת הבעיות היא שמה שקורה במדינות הלא-מתקדמות מגיע גם למפותחות. ההאקרים שפרצו לבנק המרכזי בבנגלדש השתמשו ברשת ה-Swift להעברת כספים. אף שהרשת עצמה לא נפרצה ההאקרים השתמשו בה בשם המשתמש של הבנק המרכזי של בנגלדש. זה נושא שמחייב את קרן המטבע ואת הבנק העולמי לחשוב איך לחזק את החוליות החלשות בשרשרת ולצמצם את הפערים".

זה אומר סטנדרטיזציה של התחום?
"אני מניח שבשלב מסוים יהיה לנו סטנדרט אבטחה בינלאומי, אבל הבעיה היא איך נוכל לעדכן אותו, כי האיומים משתכללים בקצב מהיר מאוד. זה יחייב גישה פרו-אקטיבית. אבטחת סייבר היא עסק יקר מאוד עבור הבנקים, וזה מייצר יתרון גדול לבנקים הגדולים על פני בנקים קטנים שמתקשים לממן את האבטחה הנדרשת. כל הבנקים מתמודדים בסופו של דבר עם אותם האקרים ואותם איומים. מאחר שעלויות האבטחה הולכות וגדלות - יש בטווח הארוך סכנה שמרוץ הסייבר הזה יסכן את קיומם של הבנקים הקטנים ורק הגדולים ישרדו וזה יגדיל את הריכוזיות בבנקאות".

זה נשמע כמו כשל שוק שהרגולטור צריך לטפל בו.
"כן, אבל זה מחייב להגדיר את הגנת הסייבר כשירות חיוני לציבור, כמו חשמל או מים. נכון להיום הגישה הרווחת היא שצריך להשאיר לסקטור הפרטי להתמודד עם איומי הסייבר, אבל לעסקים הפרטיים אין יכולת להתמודד עם איומי סייבר שמגיעים למשל מצד מדינה".

התגברות איומי הסייבר עלולה לעכב את תהליכי הדיגיטליזציה והפינטק-זציה של הבנקים?
"אני מקווה שלא. לחדשנות ופינטק יש יתרונות גדולים ואני מקווה שנצליח לנהל את הסיכון תוך כדי התקדמות".

הקשר הישראלי: שיתוף פעולה הדוק עם קרן המטבע 

שיתוף הפעולה בין קרן המטבע למוסדות הממשל הישראלים הולך ומתהדק בשנים האחרונות, אך מספר הכלכלנים הישראלים המועסקים בקרן המטבע מזערי. נציג ישראל בקרן כיום הוא ד"ר חגי אטקס מבנק ישראל, המשמש יועץ בכיר של אנתוני דה-לנואה. מלבדו מועסקים בקרן שני ישראלים בלבד מתוך כ-2,800 עובדים.

כמעט כל מדינות העולם, מלבד קובה וצפון קוריאה, חברות בקרן המטבע, שהוקמה בשלהי מלחמת העולם השנייה במטרה לקדם את הצמיחה והיציבות הכלכלית. הקרן פעילה מול המדינות-החברות בשלושה ערוצים. הראשון הוא חילוץ מדינות שנקלעו למשברים פיסקאליים חמורים, כפי שקרה בארגנטינה.

הערוץ השני הוא מעקב שוטף אחר ההתפתחויות הכלכליות והסיכונים המקרו-כלכליים והפיננסיים. משלחות של הקרן מגיעות לישראל פעמיים בשנה ומדי שנה מתפרסם דוח שנתי המצביע על התפתחויות כלכליות וסיכונים ליציבות. דוח ממאי 2018 הצביע על הפיגור המצטבר בהשקעות בתשתיות כאחראי לפריון הנמוך של העובדים.

הערוץ השלישי הוא פיתוח יכולות של הבנק המרכזי וגופי רגולציה פיננסית. הפעילות בערוץ הזה בישראל כוללת הכשרות וקורסים לעובדי ממשל בבנק ישראל, האוצר והלמ"ס. בנוסף מתוכנן להיערך בישראל באביב 2020 כנס בינלאומי בנושא הגנות סייבר למגזר הפיננסי בשיתוף עם בנק ישראל ובהשתתפות מפקחים פיננסים מ-35 מדינות.

כלכלני הקרן ועמיתיהם בבנק ישראל יפתחו בחד מודל מקרו-כלכלי לשיווי משקל כללי (DSGE), שיבחן את ההשלכות של הפעילות במגזר הדיור ובמגזר הפיננסי על הצמיחה ועל היציבות הפיננסית. במקביל מפתח האוצר עם הקרן מודל מקרו-כלכלי לניתוח מדיניות פיסקאלית.