בלי בתי ספר בימי שישי, עם מס גודש: המלצות בנק ישראל לשיפור הפריון

התוצר לשעת עבודה (פריון העבודה) בישראל נמוך ב-24% לעומת מדינות ה-OECD, ומדובר בפער שלא מצטמצם בשנים האחרונות. דוח מיוחד של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שמתפרסם היום (א'), מציג המלצות לשיפור פריון העבודה - שלטענתם יביא בתורו לעלייה ברמת החיים בישראל. לפי בנק ישראל, הפער הזה נובע "במידה רבה ממיומנויות יסוד נמוכות של כוח העבודה בישראל ומפיגור ברמת התשתיות וההון העסקי. נוסף על כך, נדרש שיפור בתחומי הרגולציה והביורוקרטיה". 

לשפר את איכות המורים

בהתייחס לרמת החינוך בישראל, מצוין בדוח כי בעוד שכמות ההשכלה של האוכלוסייה בישראל (מספר שנות הלימוד ושיעור בעלי ההשכלה הגבוהה) גבוהה בהשוואה בינלאומית, איכות החינוך נמוכה. בנוסף, האי-שוויון בהישגים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל גדול מאוד. בנק ישראל מדגיש כי נמצא קשר ישיר וסיבתי בין איכות ההשכלה של כוח העבודה לבין הפריון - כלומר המשמעות של השכלה ברמה נמוכה היא פריון נמוך. כך, בבנק מצאו כי בענפי תעסוקה שבהם מיומנויות העובדים נמוכות בהשוואה לענפי תעסוקה מקבילים במדינות מפותחות, נמוך גם הפריון של העובדים.  

אז מה צריך לעשות? בבנק ישראל מאמינים שהתשובה היא השקעה בחינוך כבר מהגיל הרך. בבנק מציעים לחזק את הרכיב החינוכי במסגרות לגילאי 3-0 ולהגדיל את הנגישות של המסגרות לשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות על ידי עזרה במימון. מבחינת בתי הספר, בבנק ישראל מציינים כי אפקטיבי יותר לשפר את איכות המורים מאשר לצמצם את גודל הכיתות או להוסיף שעות הוראה. כדי למשוך מורים איכותיים למערכת החינוך צריך לשנות את מבנה התגמול ותנאי העבודה, לצד שיפור סביבות העבודה הפיזיות שלהם.

בנוסף, בבנק ישראל טוענים כי אין טעם לבצע הכשרות מקצועיות והסמכות ספציפיות בזמן לימודי התיכון, אלא לתת עדיפות ללימודים כלליים, עם דגש על לימודי טכנולוגיה (לימודי מחשבים ותכנות). את ההכשרות המקצועית עדיף לרכז במסגרת קורסים לבוגרים בפיקוח משרד העבודה והרווחה ובמסגרת מכללות טכנולוגיות ייעודיות. דגש נוסף עליו שמים לב בבנק הוא שילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה על ידי קידום לימודים רלוונטיים (כמו הבנת הנקרא, אנגלית ומתמטיקה). 

הדוח של בנק ישראל מתייחס גם לסוגיית החופשות במערכת החינוך ולכך שאין סנכרון בניהן לבין חופשות ההורים - דבר הפוגע ביעילות העבודה של הורים לילדים קטנים. בבנק ישראל מציעים לבטל את הלימודים בימי שישי כך ששבוע הלימודים יהיה באורך חמישה ימים, ובמקביל לבטל את ימי החופשה שאינם חופפים לחופשות בשוק העבודה. 

משקיעים בעיקר בהייטק

בבנק ישראל מציינים כי "שיעורי ההשקעה בתעשייה בישראל דומים, ואף גבוהים, מהשיעורים במדינות המפותחות, בעוד שהם נמוכים משמעותית בענפים הבלתי סחירים (בנייה, מסחר ושירותי אירוח, שירותים עסקיים ושירותים אישיים וחברתיים)". שיעור הפריון מושפע מהיקף ההשקעה הממשלתי. שיעורי הפריון בענפים הבלתי סחירים נמוכים מאוד לעומת ה-OECD. עם זאת, מדיניות הממשלה ממשיכה לחזק את הענפים החזקים על חשבון החלשים.

בדוח מציינים כי "כלי המדיניות של הממשלה ממוקדים דווקא בענפי התעשייה ובשירותי התוכנה. ייתכן כי מדיניות זו אף תרמה לתמונת הפערים הענפיים: סבסוד ההון הפיזי והמחקר והפיתוח עבור ענפי היצוא מייקר את מחירם עבור יתר הענפים, ובכך מעוות את הקצאתם ואת הקצאת ההון האנושי". הפתרון, לפי בנק ישראל, הוא ביטול הדרגתי של ההעדפה הגורפת במיסוי ובמענקים ועל ידי הקצאת המשאבים על בסיס שוויוני בין כל ענפי המשק. בנוסף, הממשלה צריכה לעודד הטמעת טכנולוגיה וחדשנות בענפי המסחר והשירותים. 

התחבורה הציבורית זקוקה לעוד כסף

שיעור ההשקעה בתשתיות התחבורה בישראל דומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD. עם זאת, הוא אינו מספיק כדי לצמצם את הפער שקיים לרעת ישראל ברמת התשתיות, במיוחד בתחבורה הציבורית. בבנק ישראל ממליצים להגדיל את היקף ההשקעה בתחבורה הציבורית, ולתת העדפה להשקעה בתחבורה ציבורית תת-קרקעית במרכז מטרופולין תל אביב ובנת"צים באזורים פחות צפופים. בנוסף, בבנק ישראל מאמינים שיש צורך בהטלת מס גודש כדי להתמודד עם הפקקים. כדי להשקיע ביעילות את הכספים בשיפור התחבורה הציבורית, בבנק ישראל מציעים להקים רשויות רגולטוריות ייעודיות, שיוכלו לסנכרן בין הצרכים של הערים השונות (למשל במטרופולין תל אביב) ושתהיה להן הסמכות ליצור תשתיות ולקבל החלטות בתחום הזה. 

בהתייחס לתשתיות התקשורת הקווית והסלולרית, מציינים בבנק כי "מצבן סביר כיום, אך הן עלולות לצבור פיגור בשנים הקרובות". בנוסף כותבים בבנק כי "בעוד שהפוטנציאל לעמידה בקצב ההתפתחות הטכנולוגי העולמי קיים, מבנה השוק הנוכחי מקשה על מימושו. לפיכך יש לבחון מעת לעת את הצורך לתמרץ את ההשקעה של החברות בטכנולוגיה דור 5". לפחות בנושא זה חלה התקדמות לאחרונה. משרד התקשורת פרסם בשבוע שעבר  את מכרז התדרים לדור החמישי בסלולר. על מנת לתמוך במיזם, המדינה תעניק תמריצים משמעותיים למפעילים. מדובר בהחזר בהיקף של כ-500 מיליון שקל שיתמרץ את המפעילים לפעול במהירות. 

הדוח מתייחס גם לביורוקרטיה הסבוכה שקיימת בשירותי הממשלה. ישראל מדורגת במקום ה-29 מתוך 34 המדינות החברות ב-OECD מבחינת הקלות הרגולטורית בעשיית עסקים. כדי לשפר את היעילות, בדוח ממליצים "לקבוע יעדים בהסכמי השכר לאימוץ תהליכים דיגיטליים בשירותי הממשלה למגזר העסקי, ולאמץ תהליך של חתימה דיגיטלית שיחסוך את הצורך להגיע פיזית למשרדי הממשלה". במקביל, צריך לאפשר הקמת עסקים חדשים באופן מהיר יותר לצד שיפור גופי הפיקוח והגדלת המימון שלהם. בבנק ישראל מאמינים כי "מרבית הצעדים בתחום הרגולציה והביורוקרטיה יכולים להיות מיושמים תוך שינוי בניהול העבודה וביחסי העבודה במשרדי הממשלה, ללא עלות תקציבית ניכרת".

חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי עלות יישום של כל הצעדים המוצעים תהיה גבוהה ותעמוד על כ-3% תוצר לשנה - עם זאת, בבנק מדגישים כי בטווח הארוך מדובר בהשקעה שתחזיר את עצמה. לטענתם, התוספת לתוצר בטווח הארוך תעמוד על כ-20%. "התשואה הגבוהה מצדיקה את ההשקעה ברפורמות המוצעות, אם אלה יבוצעו באופן יעיל", נכתב בדוח.

בבנק מציינים שלוש דרכים אפשריות לממן את הצעדים המוצעים: שינוי סדרי העדיפויות בתקציב, הגדלת הגירעון או העלאת נטל המסים. "מכיוון שהגירעון המבני הנוכחי של הממשלה הוא גבוה (למרות הרמה הנמוכה של ההוצאות תומכות הצמיחה) ועוד צפוי לגדול משמעותית ב-2021 ואילך, חשוב שהממשלה תיערך כבר עתה מבחינת המסגרות הפיסקליות כדי להבטיח את יציבות המדיניות הפיסקלית ואת זמינות המקורות למימון ההשקעות. משמעות הדבר היא התכנסות לגירעון שיבטיח לפחות ייצוב של יחס החוב הציבורי לתוצר ושמירה על רמה זו בשנים הבאות לצד יישום המהלכים תומכי הצמיחה המוצעים", נכתב בדוח.