התביעה של המתחרים, החזרה המוזרה ממנה והכסף הגדול: מה מסתתר מאחורי מכרז "לא לדאוגוסט"?

בעוד מספר ימים יצאו לדרך אירועי "לא לדאוגוסט" - פרויקט הדגל של שרת התרבות מירי רגב - בהם יושקעו כ-16 מיליון שקל. את הפרויקט אמורה להפיק חברת טרגט מרקט - שהפיקה לפני שנה למשרד התרבות מגה-פרויקט אחר - אירועי שנות ה-70 לישראל. טרגט זכתה בפרויקט במסגרת מכרז - זאת למרות שלא הייתה החברה שזכתה בניקוד הגבוה ביותר באיכות ובמחיר. זכייתה היא גם פועל יוצא של פסילת חברה אחרת - אינטלקט, שהצעתה נפסלה. אינטלקט הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לצו מניעה נגד משרד התרבות ועתירה מינהלית. לאחר מכן, באופן פתאומי ולא מוסבר, בחרה למשוך את הבקשה והעתירה ימים ספורים לאחר הגשתה.

לידי "גלובס" הגיעה העתירה שנמשכה ועדויות על ההתנהלות במהלך המכרז ואחריו, שמעלים סימני שאלה לגבי זכייתה של טרגט והסיבות האפשריות שהביאו את אינטלקט שקיבלה את ציון האיכות הגבוה ביותר במכרז למשוך את התביעה.

"לא לדאוגוסט" הוא פרויקט המורכב ממספר אירועים חינמיים הנערכים ברחבי הארץ, שמטרתו היא לספק להורים פתרונות בילוי עם הילדים בחודש אוגוסט. "כתר המזרח" הוא האירוע המרכזי של הפרויקט. בפרויקט משקיע משרד התרבות כ-16 מיליון שק,ל ובאופן טבעי המכרז על הפקתו מעורר התעניינות רבה בקרב חברות הפקת האירועים. על התקציב התמודדו השנה 7 חברות: אינטלקט, טרגט מרקט, בנדה הפקות, סופר פוש, פרומרקט, אינוויז'ן ובלוסטון.

למכרז היו ארבעה שלבים, בהם נקבעו כשירות המתמודדים, וניתנו ציונים נפרדים לאיכות התוכן ולהצעה המסחרית. אינטלקט זכתה בניקוד גבוה ובפער משמעותי בדרוג האיכות והתוכן, ואולם נפסלה בגלל פגם לכאורה טכני: בשלוש מתוך ארבע ההצעות, וביניהן הצעתה של אינטלקט, אחוז ההפקה פחת מ-5% מהעלות המוצעת בהתאם לחישוב שנקבע במסמכי המכרז.

לאחר שהודיעו להם כי לא זכו, ביקשו אנשי אינטלקט לעיין במסמכי המכרז וגילו כי היו אמורים לדעתם לזכות. בהמשך התבררו נתונים שגרמו להם להאמין כי קיימים פגמים בהצעתה של טרגט מרקט, וכי למעשה היא איננה עומדת בתנאי הסף. בשלב הראשון פנו אנשי אינטלקט למשרד התרבות בבקשה שיבטל את זכיית טרגט ויכריז עליהם כזוכה. משרד התרבות דחה את פנייתם, ולכן הוגשה לבית המשפט מחוזי בירושלים בקשה לצו מניעה.

"לטרגט אין את הניסיון הנדרש"

במכרז נדרשו המתמודדים להציג כתנאי סף ניסיון קודם של המנהל האמנותי מטעם החברה המתמודדת וניסיון של החברה עצמה בתחום ההפקה או ניהול ההפקה. על-פי הנטען בבקשה, לטרגט אין את הניסיון הנדרש, והיא סיפקה הצהרות כוזבות באשר לניסיונה. באינטלקט אמרו כי טרגט הגישה בהצעתה הפקות שהופקו על-ידי חברות אירועים אחרות שהיא שכרה זאת כחלק מאחריותה על אירועי שנות ה-70. וכך הניקוד שקיבלה היה גם עבור פרויקטים שיצרו מתחרותיה כמו פרומרקט, אינטלקט וסופר פוש.

בנוסף, בטרגט הצהירו כי ניהלו את אירועי "לא לדאוגוסט 2018" כחלק מניהול חגיגות ה-70. בתביעה נטען כי טרגט הייתה המזמינה של האירוע מכוח זכייתה, בעוד שאת ההפקה הפיקה בנדה הפקות, שאף ביצעה וניהלה את כל הפעולות החוסות תחת הגדרה של "ניהול הפקה" כמו ניהול התקציב, הספקים והרכש. "דווקא ידיעת משרד התרבות אודות השירותים שסיפקה טרגט במסגרת חגיגות שנות ה-70 למדינת ישראל בכובעה כמזמינה, אמורה הייתה להדליק אצל חברי ועדת המכרזים נורות אדומות באשר לעמידתה של טרגט בדרישות הפרטניות הקבועות במכרז לצורך עמידה בתנאי הסף", נכתב. 

תנאי סף נוסף עסק בניסיון של הצוות הניהולי בפרויקט. אינטלקט סיפקו תצהירים שהוכיחו לכאורה כי טרגט הגישו כמועמדים צוות שלא עמד בתנאים וייחסו לו ניסיון שלא באמת היה שלו. למשל, טרגט הציעה את אילן שס כמנהל אמנותי והציגה אותו כמנהל האמנותי של אירועי "יום שישי הגיע" ושל פסטיבל ראשון-לציון; אך אינטלקט הציגה תצהיר של מנהל אגף תרבות עיריית ראשון-לציון, שמי ששימש כמנהל האמנותי הוא אמיליו שנקר, וגיבתה זאת בתצהיר של שנקר עצמו. 

כאמור, במסגרת הצעת המחיר היה על המציעים להציע שכר הפקה מבוקש בכל אחד מהפרויקטים, כך ששכר ההפקה שיקבל המציע עבור הפקת כל אחד מהאירועים לא יפחת מ-5% ולא יעלה על 10% מגובה התקציב שיוצע על-ידי הספק לכל אחד מהאירועים בנפרד ("לא לדאוגוסט" ו"כתר המזרח"). שכר ההפקה עבור כל אחד מהאירועים אמור להיות אחוז מתוך העלות הכוללת להפקת הפרויקטים השונים. אינטלקט התכוונה להציע שכר הפקה בגובה 5% מהיקף האירועים, אך טעתה בכך שהציגה אחוז זה מהשכר הכולל.

משתתפים שהתמודדו במכרז קושרים את הטעות הכללית בחישובים באופן הצגת הדרישות. החברות נדרשו לכתוב מהו התשלום שהן מבקשות עבור עבודתם גם באחוזים וגם בכתיבת הסכום. תנאי הסף הגדירו מינימום של 5% עמלה. הסכום של העמלה שהגדירו החברות שנפסלו היה 5% מהפרויקט ולא מהפרויקט עם העמלה. "זה נראה כמו תרגיל של משרד התרבות שאי-אפשר היה להבין", אומר ל"לגלובס" אחד המתמודדים. 

בתביעה התייחסו בהרחבה לסיבה שבעטיה נפסלו ארבעת המתמודדים והגדירו זאת טעות בתום-לב. על-פי הנטען, הפגם הוא רק בחישוב הסכום של שכר ההפקה, ולא סביר לחשוב שמציעה שמודעת לכך ששכר ההפקה עומד על 5% מינימום (וכך גם צוין בהצעה) תבקש להציע באופן מכוון שכר הפקה שחורג מכללי המכרז באופן שיפסול אותה. באינטלקט הבהירו עוד כי מקור הטעות הוא במכרזים קודמים שעשה המשרד, שבו שכר ההפקה נגזר מהתקציב שהוצע לאירוע, ולא מסך כל הסכום שהועבר לזוכה באותם מכרזים.

מהעתירה עלה כי ההצעה של אינטלקט הייתה זולה באופן משמעותי מהצעתה של טרגט, וכי הפער עמד על כ-300 אלף שקל. "גם מטעם זה ומאחר שמדובר בכספי ציבור, היה על ועדת המכרזים לפנות להבהרות לאינטלקט וליתר המציעים שטעו באותו אופן", נטען בתביעה. 

האם העיתוי נתפס כרמז דק?

אבל כאמור העתירה הארוכה, שניכר כי עברה תחת ידיהם של סוללת עורכי דין מיומנים, לא נשארה בבית המשפט זמן רב. זמן קצר לאחר הגשתה היא נמשכה חזרה. מה גרם למשיכה הפתאומית? לא ברור. אך בצירוף מקרים מדהים, ביום שהוגשה העתירה לבית המשפט, התקבלה באינטלקט שיחת טלפון ממשרד התרבות, בו נדרשה החברה להציג תוך עשרה ימים פרזנטציה להפקת טקס פרס ישראל. אינטלקט זכו בהפקה בשנה שעברה, וההתקשרות כללה אופציה לשלוש שנים נוספות. האופן בו נקבע אם ליישם את האופציה הוא להציג תוכנית לשנים הבאות ולקבל אישור להמשיך. האם העיתוי של ההזמנה לבחינת האופציה נתפס אצל אינטלקט כרמז דק? למנהלי אינטלקט הפתרונים.

התרעומת בקרב החברות שהתמודדו במכרז רק התעצמה בימים האחרונים, כשהתברר כי בנוסף לסימני השאלה לגבי העמידה בתנאי המכרז, קיים כעת גם סימן שאלה לגבי יישום התוכנית שהוצעה על-ידה במכרז - התוכנית שעל בסיסה זכתה. במסגרת המכרז נדרשו המתמודדים להציג תוכנית אמנותית, כאשר זו של טרגט כללה בין היתר שילוב הופעה של הזמר עומר אדם. כעת מתברר כי עומר אדם לא מוכן להופיע, ובחברה מחפשים אמנים חלופיים.

כך או אחרת, בענף ההפקות סבורים כי הבחירה בטרגט איננה מקרית. לטענת בכיר בתעשייה, "כשמחפשים את טביעות-האצבע של העדפת טרגט, אפשר לראות זאת בצורה ברורה בשינוי תנאי הסף של המכרזים השנה. לדוגמה, התוספת של סעיף המאפשר ניהול הפקה כניסיון. יש רק גורם אחד בשוק ההפקה שמתאים לזה". לכך מתווספות הטענות המוכרות בדבר חנופה לשרה מצד החברה באופן בימוי חגיגות ה-70 וריבוי הפריימים להם זכתה באירוע.  

באינטלקט, כמו ביתר חברות הפקת האירועים, לא מעזים להתבטא נגד משרד התרבות - שכן מדובר בספק העבודה הגדול ביותר בתחום האירועים. כזכור, בימים אלה מתקיים מכרז לטקס הדלקת המשואות, והיקף הפרויקט עומד על כ-32 מיליון שקל שיתפרסו על פני 4 שנים. בענף ההפקה חוששים שמה שהתרחש סביב מכרז "לא לדאוגוסט" הוא הקדימון למה שמצפה במכרזים הגדולים יותר.

משרד התרבות: "דוחים את הטענות"

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "הטענות המושמעות נטענו ונבדקו ואף קיבלו התייחסות מספר פעמים. חברת טרגט מרקט זכתה במכרז הנ"ל לאחר שעמדה בתנאי הסף הדרושים, ולאחר שהוועדה בחנה את עמידת כלל המציעים ואף התייחסה לטענות שטענה חברת אינטלקט בעניין עמידתה בתנאי הסף של חברת טרגט מרקט. המשרד מנהל את כלל המכרזים להפקות השונות באופן שקוף ועל-פי הנהלים, בליווי משפטי הדוק.

"כנהוג בכל המכרזים ובהתאם לדין, ספקים מציעים רשאים לשאול שאלות ולבקש הבהרות, במהלך פרסום המכרז ובטרם הגשת ההצעות. באופן תמוה, בשני המכרזים לא התקבלה אף שאלת הבהרה בנדון. בכל מקרה ומכל מקום לגופה של פנייה, אנו דוחים את הטענות המושמעות על קיום מכרז 'לא לדאוגוסט' ואת הניסיון להטיל דופי במכרזים אחרים שאינם קשורים לנושא דנן". 

*** גילוי מלא: אחת החברות שהגישה הצעה במכרז היא פרומרקט, שמפיקה חלק מאירועי "גלובס".