רוב שחקני הכדורגל לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד יהפוך לכוכב: קרן ההון סיכון של קבוצת הילדים

זמן האמת של עסקי הכדורגל

בסוף השבוע תיפתח עונת 2019/20 של ליגת העל ותציין 20 שנה למיתוג מחדש של הליגה. אלה בסך-הכול ימים טובים לכדורגל הישראלי. הענף נישא על גל פופולריות עולמי וקשה להתחמק מסיקור או דיבור עליו. עם זאת, לעתים קרובות, ובעיקר סביב משחקי הנבחרת, מתגנב ללב חשש שמדובר במניה מנופחת, שנהנית מהסנטימנט הכללי כלפי התחום, אך לא משקפת את הערך האמיתי של החברה. קצת כמו מניות הקנאביס.

אז יצאנו לבדוק כיצד מתנהלים עסקי הכדורגל בארץ: השקעות בעתיד (ילדים ונוער), מה מצב הנדל"ן שמשמש אותו (אצטדיונים ומתקני אימונים), עקרונות הניהול שלו (מעמד המאמנים), שוויון מגדרי בתקציבים (כדורגל נשים) ואיך הוא מטפל בצרכנים ומשמר לקוחות (או כמו ששר אריק איינשטיין: "ואיזה מסכנים האוהדים, שאוכלים להם את הלב"). 

7 במאי. אנפילד. דקה 78. ליברפול מובילה 3-0 נגד ברצלונה בחצי-גמר ליגת האלופות ורחוקה שער אחד ממהפך גדול נוסף בתולדות המועדון. לאחר עוד פריצה של טרנט אלכנסדר-ארנולד באגף ימין, המגן הצעיר סוחט קרן. אחרי שייצב את הכדור לטובת הרמה של חברו לקבוצה שרדאן שקירי, מתרחק ארנולד מדגל הקרן בצעדים קלילים. תוך-כדי תנועה מזהה המגן את חלוץ הקבוצה דיבוק אוריגי חופשי ברחבה, חוזר בזריזות לדגל, מוסר מסירת רוחב לחלוץ שמבקיע את הרביעי והשאר היסטוריה. שלושה שבועות לאחר מכן ליברפול תזכה בפעם השישית בתואר אלופת אירופה.

 טרנט אלכסנדר־ארנולד מליברפול / צילום: רויטרס

אחד הנתונים הסטטיסטיים המעניינים בנוגע לגמר ליגת האלופות האחרון הוא שאלכסנדר-ארנולד הוא השחקן הצעיר בתולדות המשחק שמשתתף בשני גמרים רצופים של ליגת האלופות. בן כמה היה ארנולד כשבישל לאוריגי את השער הרביעי נגד ברצלונה? טרם מלאו לו 21.

הסיפור של מספר 66 בליברפול הוא כנראה ה-סיפור שאוהדים ושחקני כדורגל צעירים חולמים עליו. במקרה של ליברפול מדובר ב"סקאוזר", יליד העיר, שגדל במרחק יריקה ממתחם האימונים ועבר את כל השלבים - מהרגע שהצטרף בגיל שש לקבוצת הילדים ועד שמילא את תפקיד הקפטן בסגלי המועדון עד גיל 16 ועד גיל 18.

ההצלחה של ליברפול אינה מקרית. לפני שבע שנים השיקה הפרמיירליג תוכנית שמטרתה איתור שחקנים מוכשרים, לאור אי-ההצלחה של הנבחרת האנגלית. לפי דוח של ארנסט אנד יאנג, בעונת 2016/17 הושקעו באקדמיות של מועדוני הכדורגל 67 מיליון ליש"ט, מתוכם 40 מיליון ליש"ט הגיעו מהליגה עצמה. הגידול בהשקעות הוביל לעלייה חדה במספר המאמנים שעובדים במשרה מלאה באקדמיות - מ-250 ל-800.

הדילמה החינוכית - ניצחון עכשיו מול מטרה ארוכת טווח

הרחק מאנגליה הצוננת, יש ארץ קטנה וחמימה שמתקשה לעמוד בקצב המשחק. בדומה לתחומים אחרים בישראל, גם בכדורגל המקומי עומד התכנון ארוך-הטווח בסימן שאלה והמתרחש בענף בגילאים הצעירים משקף זאת.

נבחן, למשל, את מספר הצעירים ששולבו בעונה שעברה בליגת העל. לפי בדיקת "גלובס", לא שולב ולו שחקן אחד שנולד בשנת 2000 או מאוחר יותר (הנתונים כוללים שחקנים ישראלים ששולבו בשני משחקים לפחות בליגת העל). באיטליה שולבו 20 שחקנים שנולדו בשנת 2000 ואילך, בגרמניה 18 שחקנים, באנגליה 15 שחקנים - כך לפי אתר טרנספרמרקט.

 בניגוד לאירופה, ישראלים צעירים לא עולים למגרש

בשנת 2012 הקימה שרת התרבות והספורט דאז לימור לבנת ועדה ציבורית בראשות פרופ’ ירון זליכה לבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל בישראל. הוועדה הקדישה חלק ניכר מפעילותה לבדיקת הנעשה בענף בגילאי ילדים, נערים ונוער.

בדוח הסיכום שלה כתוב במפורש כי המאמנים בקבוצות הצעירות בישראל "עובדים ומתוגמלים על פי מדדים לטווח הקצר, קרי ניצחונות במשחקים". הוועדה אף קבעה בבירור כי מנגנוני ההישרדות של המאמן חותרים תחת "הלימוד והאימון של הילדים והצעירים והנחלת עקרונות המשחק בהם".

 גיל ממוצע בליגה הבכירה

עוזר מאמן מכבי נתניה, שי ברדה, המחיש את הבעיה בסיפור שסיפר באחרונה בפרק של הפודקאסט "הפודיום": "לפני 17 שנה אימנתי את שחקני נערים ג’ (גיל 13) של מכבי הרצליה ושיחקנו נגד קבוצת פורטו. ניצחנו 2:0... לאחר המשחק הלכתי בגאווה להגיד שלום למאמן פורטו, שאמר לי שהוא דווקא מאוד מרוצה מהמשחק. הוא הראה לי את המטרות שלו: המגן היה צריך לעשות ארבעה קרוסים ועשה שישה, החלוץ היה צריך לעשות שלוש תנועות כפולות ברחבה והצליח לעשות שבע, וכך הלאה. בסופו של דבר, הוא השיג את המטרות ואני ניצחתי. מאותה קבוצה הגיעו לאחר מכן שישה שחקנים לקבוצה הבוגרת. הרמה של המאמנים בישראל מאוד טובה, והשחקנים כשרוניים, אך אנחנו נופלים כל פעם מחדש בהצבת המטרות".

"אי אפשר להסתכל על מחלקות הנוער רק כאל השקעה בשחקנים", קובע אורי אוזן, מאמן הנוער של הפועל תל אביב ופרשן. "מחלקת נוער משלבת כמה דברים - יצירת וטיפוח קהילה, שזה החלק הכי חשוב, לייצר את אוהדי ואוהבי הספורט, להרחיק ילדים מהמסכים, לעזור לאוכלוסיות בסיכון, ללמד ילדים אורח חיים ספורטיבי, לקרב אותם לאגודה ולעשות פעילויות חינוכיות. בסוף, פחות מ-5% מהילדים שמשחקים במחלקות הנוער מגיעים לליגות המקצועניות".

השקעה במחלקות הנוער יכולה להתבטא באלמנטים מקצועיים, כמו שילוב טכנולוגיות באימוני הקבוצה, חדרי כושר וחדרי טיפולים ייעודיים לצעירים, ניתוח ביצועי השחקנים, וכן שיפור המעטפת - תזונה, עזרה בלימודים, רפואה, וכו’.

בחלק מהמועדונים בארץ נרשמה התעוררות ומי שמובילה בשנים האחרונות את ההשקעות בצעירים היא מכבי תל אביב, שתקציב מחלקת הנוער שלה עמד ב-2017 על 21 מיליון שקל - תקציב השקול לזה של קבוצה עם תקציב נמוך בליגת העל. אחריה בולטת מכבי פתח תקווה, שההשקעה שלה במחלקת הנוער השתלמה לה עם מכירת 85% מכרטיס השחקן של מנור סלומון תמורת 6 מיליון אירו. הגידול בתקציבי הנוער בקרב חלק מהקבוצות הוביל לתחרות על שחקנים בגילאי נערים ונוער, ומחייב את כל הקבוצות להשתתף בו - אחרת יישארו מאחור.

אם המטרה היא מכירת שחקנים או חיזוק הקבוצה הבוגרת - אז על הקבוצות להתייחס להשקעה כמו לקרן הון-סיכון, שמשקיעה בסטארט-אפים רבים, רובם נכשלים, מעטים מחזירים את ההשקעה, ואחד מספק תשואה פנומנלית. כמובן, בהתאמות המתבקשות ובהתייחסות הנחוצה גם לתרומה החינוכית והקהילתית.

סוכן השחקנים אדם קידן מסביר: "הסיכוי שמועדון כדורגל יפתח שחקן שיהפוך לקפטן, לפנים של המועדון, ובבוא היום גם יכניס לקופת המועדון סכום נאה ממכירתו הולך ויורד משנה לשנה. תדירות חילופי המאמנים בקבוצות הצעירות, אופיו של השוק והחשיפה הגוברת שיש לכל שחקן, כל אלו יצרו מצב שיש פיתוי למכור שחקנים בשלב מוקדם. כך נוצר מצב שהכשרונות לא נשארים במועדון שגידל אותם וכך בדיוק הגענו לאירוע מנור סולומון, שנמכר בשישה מיליון אירו ממכבי פ"ת לשחטאר דונייצק. פה אומנם הייתה מכירה, אבל מה הרוויח המועדון מעבר לסכום?".

כך נביא שחקנים: עוד מתקנים, עוד שעות אימונים, עוד קהלים

חברי ועדת זליכה הסכימו שמספר הילדים בענף נמוך מדי והוא מייצר בסיס פירמידה מצומצם, שאינו מאפשר צמיחת ראויה של כדורגלנים מקצועיים בוגרים.

"היום יש בארץ 40-50 אלף ילדים שמשחקים כדורגל, לעומת 400 אלף ילדים בקרואטיה (מדינה של 4.5 מיליון תושבים). אנחנו צריכים להגיע ל-200-300 אלף. יש מחסור במתקנים, אבל עד שייבנו עוד מתקנים, צריך ליצור שיתופי פעולה של הרשויות המקומיות, משרד החינוך, בתי הספר ומועדוני הכדורגל. אפשר למשל להחליף חלק משיעורי הספורט באימוני כדורגל או לספק שיעורי כדורגל ממוסדים בצהרונים", אמר אוזן.

בכל הנוגע לשדרוג המתקנים הקיימים והוספת חדשים, ניתן לומר שהשינוי כבר נראה באופק, וחלקו אף מורגש בשטח. לאחר שאושרה הרפורמה בשוק ההימורים בספורט בשנה שעברה, ניהול תקציב מינהל הספורט עבר לראשונה מידי הטוטו לידי משרד התרבות והספורט.

יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד התרבות והספורט ומי שכיהן בנוסף על תפקידו כראש מינהל הספורט במשך תקופה ארוכה, אמר בשיחה ל"גלובס", כי "ועדות נועדו לייצר תובנות ולמידה, תוך מתן פתרונות אסטרטגיים לבעיות נקודתיות. בתולדות הכדורגל הישראלי היו ועדות רבות, טובות וחשובות, אך לא די בהן".

שרעבי מציין כי היה מעורב בשתי ועדות כאלה שהגיעו לתובנות אשר רובן כבר נמצאות בתהליכי עבודה מתקדמים בשיתוף ההתאחדות לכדורגל וגופים נוספים. "תוכנית המתקנים החדשה היא דוגמה לכך. דאגנו ליותר מ-150 זכאויות למגרשי כדורגל חדשים, לצד יותר מ-200 מיני-מגרשי כדורגל דשא סינטטי קהילתיים (שחב"קים). בנוסף תקצבנו למעלה מ-100 מיליון שקל בשדרוג ובהשמשת אצטדיונים למתקן ברמה של ליגה א’ לפחות. מדובר בתוכנית ל-12 שנה וכבר השנה יצאנו בקול קורא בסך של 20 מיליון שקל וכבר בקרוב אנו צפויים לפרסם את הזכאויות ברובד זה".

לדברי שמעון מימון, יו"ר ועדת הנשים וחבר הנהלת ומזכירות ההתאחדות לכדורגל, "כחלק מהמאמץ הזה בוצע מיפוי של התשתיות הקיימות והחסרות בכל אחד ואחד ממתקני האימון הקיימים ברחבי הארץ - ממספר מקומות החנייה ועד לאיכות חדרי ההלבשה". מימון ציין כי בהתאחדות מבינים ש"הגדלה משמעותית של מספר השחקנים הפעילים, צעירים ושומרי מסורת כאחד, תוכל להתאפשר בין היתר באמצעות התקנת תאורת-ערב במתקנים שכיום מוגבלים רק לפעילות בשעות היום".

בתגובה לשאלה מה עוד בוצע בהתאחדות ביחס לדוח זליכה, נמסר כי היא קיימה דיונים בהמלצות דוח זליכה וכן בהמלצות דוח ועדת דודי כהן, וחלקים משמעותיים מהם אומצו על ידה ואושרו בשיתוף מינהל הספורט. כחלק מאותן מסקנות ומאותה רפורמה הוקמה מינהלת הליגות המקצועניות ושונו לא מעט סעיפים בתקנוני ההתאחדות.

יחסי שחקן-מועדון: להסדיר את חופש המעבר של השחקנים

הכדורגלן יובל אשכנזי (27) ממכבי חיפה צפוי לפתוח בשבוע הבא את עונתו השלישית בליגת העל. הוא גדל בנוער של הפועל רמת גן, ובקיץ 2012 - לאחר שנתיים שבהם המשיך לשחק עם הנוער ולא שותף במשחקי הבוגרת - הוא הושאל להפועל אזור מליגה א’. במשך מספר שנים אשכנזי התאמן קשה כדי להשתפר, מביצוע אימוני כושר אישיים ועד ניתוח משחקים בווידיאו.

כל התהליך היקר והממושך הזה התקיים במנותק מהפועל רמת גן, שהחזיקה בכרטיס השחקן שלו אך לא תרמה לתהליך הכשרתו כלל. זה לא מנע ממנה לדרוש (ולקבל) דמי שחרור, כשאשכנזי קיבל הצעה לחתום בבני יהודה. "בכל העולם, אם אתה מסיים חוזה בגיל 22-23 ולא מחדשים לך אותו, אתה חופשי ללכת. אצלנו אתה רכוש של האגודה עד לפרישה רק מתוקף העובדה שגדלת שם, גם אם שנים הם התעלמו ממך לחלוטין. זה חוק שערורייתי שצריך להשתנות", אומר אוזן.

שאלת דמי ההשבחה עולה גם בשיחה עם קידן. "מועדונים הפכו את עצמם למפעל או בית-חרושת לדמי השבחה. שחקן בינוני שגדל במועדון מגיל 6 ועלה דרך כל קבוצות הגיל, ברגע שיגיע לבוגרים הוריו ירצו "לממש את הנכס". קידן מוסיף, כי "התקנות בארץ יצרו מצב בו שחקן צעיר שעולה מהנוער לבוגרים ורוצה לעבור מועדון נאלץ לפדות את עצמו, וצעירים רבים, שאין להוריהם אמצעים, עשויים למצוא את עצמם תקועים".

לדברי עו"ד יובל שדמי, ממשרד רועי רוזן המתמחה בדיני ספורט בארץ ובעולם, "מדובר בסוגיה לא פשוטה שמעוגנת ומוסדרת במערכת תקנות מורכבת, שהותקנו לפני עשרות שנים ושאת רובה ניסח הרגולטור בענף - ההתאחדות לכדורגל בישראל - שיש לו מידה רבה של אוטונומיה בקביעת הכללים המסדירים את הפעילות בתחום הכדורגל. הוראות התקנונים בדבר העברת שחקנים (בוודאי קטינים) מגבילות לעתים את חופש התנועה של השחקנים בין מעסיקים (המועדונים), למשל על ידי קביעת חלונות זמן אשר רק בהם יתאפשר מעבר של שחקנים או קביעת חובת תשלום פיצוי".

שדמי אומר כי "הנקודה החשובה היא שיש להקפיד על עיקרון השוויון האחיד בין השחקנים לבין המועדונים, באופן שיביא להתפתחות וקידום שחקנים צעירים. זאת, תוך שמירה על חופש העיסוק והתנועה שלהם בענף מצד אחד, ומצד שני תחרות הוגנת ומאוזנת בין מועדונים, תוך מתן פיצוי בנסיבותיו הספציפיות של כל שחקן".

ניסיון ואימון: להשתפשף ב"ליגת המילואים" או בהשאלה בליגה נמוכה

15 מתוך 18 השחקנים המושאלים (עד כה, טרם נסגר חלון העברות) של מכבי תל אביב הושאלו לבית"ר ת"א/בת ים, שאותה הפכה מכבי תל אביב לסוג של קבוצה-בת. זאת רק דרך אחת להכין שחקנים לליגת העל.

לדברי אוזן, "זה לא נכון לזרוק ילדים בני 16 לשחק מול בוגרים ללא הכנה, כשהמטרה היא לתת להם דקות משחק. לכן צריך לאפשר הקמת קבוצות שניות בליגות הנמוכות, כמו שקיים בספרד, הולנד. צריך לתת לקבוצות את האפשרות לנייד שחקנים תוך כדי העונה בין הקבוצה הראשונה לשנייה, כמובן תחת הגבלות גיל. אין בעיה עם העובדה שמכבי ת"א, לדוגמה, משאילה שחקנים רבים לקבוצות בליגת העל, זה יצטמצם משמעותית כשיהיו קבוצות בת. נכון לעכשיו, מכבי ת"א השקיעה הרבה כסף בנוער וצריך להצדיע לה על זה. אם קבוצות מסתמכות על שחקנים מושאלים, הן ישלמו את המחיר".

יותר מכך, הליגה לנוער כוללת שחקנים בוגרים שנחשבים "חריגי גיל", שדוחקים למטה את הצעירים.
ועדת זליכה עסקה גם בנושא זה והמליצה כי ההתאחדות תקיים ליגת עתודה (מילואים +שלושה שחקני בוגרים), לבני 21-23 ואף תשמש למשחקי מבחן עבור שחקנים עתידיים.

ליגת זו היא ליגה מקבילה, שתאפשר לקבוצות לתת דקות משחק לשחקני ספסל, צעירים, ולכאלו שחזרו מפציעה ונבחנים. בעבר הייתה בישראל ליגה כזאת אך פעילותה הופסקה.

כשנשאל אם קיומה של ליגת מילואים היה משנה את המצב, קידן משיב כי יש ליגת מילואים, רק שקוראים לה "הליגה הלאומית". "ברגע שלמכבי חיפה יש את הפועל נוף הגליל (נצרת-עילית) ולמכבי ת"א יש את בית"ר ת"א, כל הגבולות מיטשטשים והליגות הנמוכות יותר הופכות ליותר אטרקטיביות. כיום, ליגה א’ מושכת יותר שחקנים כי היא הפכה למוקד של סקאוטים, לכן שחקנים בליגה א’ חתומים על חוזים גבוהים יותר מאשר בליגה הלאומית".