העליון: יזם שסירב למכור דירה לערבים בירושלים יפצה אותם ב-40 אלף שקל

בית המשפט העליון פסק כי יזם שסירב למכור דירה לבני זוג ערבים, פעל באופן מפלה ויפצה אותם ב-40 אלף שקל.

מדובר בבני זוג מהכפר איעבלין שבצפון הארץ, המתגוררים ב-20 השנים האחרונות בירושלים. הם ביקשו לקנות דירה שתתאים לבנם הנכה, והתעניינו בדירה בפרויקט מגורים חדש בשכונת פסגת זאב, שמשווקת החברה היזמית מי-טל הנדסה. בשיחה טלפונית שקיימו עם נציגת החברה, היא הבהירה להם כי החברה אינה מוכרת בפרויקט דירות לערבים.

בני הזוג הגישו תביעה לבית משפט השלום, שפסק כי החברה תפצה כל אחד מבני הזוג ב-20 אלף שקל, בגין אפלייתם. חברת מי-טל הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וטענה כי במכרז למכירת הקרקע שפרסמה רשות מקרקעי ישראל ובחוזה שנכרת עמה לאחר זכיית החברה במכרז, לא היה כל אזכור או איסור אפליה; וכי מדובר בשיווק דירות בפרויקט פרטי גרידא, ללא כל סממן ציבורי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והחברה לא ויתרה ופנתה לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, מני מזוז, ניל הנדל ואלכס שטיין, דחה את הערעור שהגישה החברה וקבע כי זו הפרה את החובה לנהוג בשוויון כלפי בני הזוג בשל היותם ערבים, ולכן חייבת לפצותם בפיצוי כספי.

נקבע כי השוויון הוא ערך יסודי עליון בכל תפיסה דמוקרטית המכבדת זכויות אדם, ובלעדיו חברה לא תיחשב כחברה דמוקרטית. לנוכח ההיבט העקרוני של הסוגיה, הצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להליך, והגיש את עמדתו בה גרס כי על קבלן פרטי שבונה על קרקעות המדינה ומשווק אותן, מוטלת החובה לנהוג בשוויון.

כמו כן, בעמדת היועץ המשפטי לממשלה צוין כי בעת שיווק קרקעות ליזמים פרטיים, החלה רשות מקרקעי ישראל משנת 2013 להוסיף תנאי מפורש במכרז, לפיו היזם מתחייב להימנע מאפליה בעת שיווק הדירות, והפרת התנאי תקנה לרשות זכות לבטל את זכייתו במכרז ואת החוזה שנחתם עמו. בהמשך לכך, ועל-מנת להגביר את יכולתה לאכוף תנאי זה, התווסף לחוזי רמ"י גם תנאי הקובע פיצוי בסך 15% מסכום רכישת הקרקע, במקרה של הפרת תנאי אי-האפליה.

בפסק הדין נקבע כי על החברה היה לקבל את חובת השוויון, מכוח המעמד המיוחד של קרקע ציבורית, וכי כללי המשפט המינהלי אוסרים על חברה קבלנית, המשווקת קרקע של המדינה, להפלות בין אזרחי ישראל במכירת דירות שבנתה על אדמות המדינה על רקע תכונותיהם האישיות או הקבוצתיות כמו לאום, דת או גזע. על כן נקבע כי חברה שתנהג כך תחויב בתשלום פיצויים לאדם שנפגע מהתנהגותה המפלה.

יחד עם זאת, לא הוכרעה השאלה העוסקת במקרים בהם יזם פרטי מסרב למכור דירה על קרקע פרטית שאינה קרקע מדינה, וזו נותרה בעינה.

בהליך המשפטי נטלו חלק גם האגודה לזכויות האזרח ופורום קהלת. השופט מני מזוז ציין בפסק הדין כי "נדירים הם המקרים, כמו המקרה שבפנינו, בו צפה האפליה במלוא כיעורה ללא שהיא מוסוות באמתלה כזו או אחרת מצד ספק המוצר או השירות".