אחרי שהסתיים השימוע לארנון (נוני) מוזס, הגיע תורו של שאול אלוביץ'. במשרדי פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה נערך היום (ג') הליך השימוע לשאול אלוביץ', בעלי בזק לשעבר ואתר וואלה; ולרעייתו, איריס אלוביץ'; החשודים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000.
במסגרת השימוע מנסים סנגורו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, ושותפתו עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', לשכנע את פרקליטת המחוז, עו,ד ליאת בן-ארי, ואת אנשי צוותה שליוו את חקירת תיק 4000 - בהם עורכי הדין יהודית תירוש, אמיר טבנקין וניצן וולקן - שלא להגיש כתב אישום נגד בני הזוג.
קו ההגנה של אלוביץ' צפוי, בין היתר, לנסות לנתק את הקשר הסיבתי לכאורה בין הסיקור באתר וואלה ובין ההתנהלות של נתניהו מול בזק כשר התקשורת וכראש הממשלה. בנוסף צפויים סנגורי אלוביץ' לתקוף את תזת התביעה, שלפיה בזק קיבלה מנתניהו הטבות רגולטוריות בהיקף של מיליארד שקל. הסנגורים ינסו לשכנע את עו"ד בן-ארי ואנשיה שכל ההליכים הרגולטוריים בעניינה של בזק נעשו באופן מוסדר, ושההתערבות של נתניהו בהם הייתה מינימלית, הכרחית ולא קשורה לסיקור שקיבל באתר וואלה.
לאחר הליכי השימוע, עו"ד בן-ארי וצוותה ימסרו לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה את חוות-דעתם בנוגע לטענות הסנגורים, ובתהליך משותף עם בכירי הפרקליטות יוחלט האם לקבל את טיעוני החשודים או את חלקם - או לדחות אותם כליל. השימוע של נתניהו יהיה היחיד שבו יהיה נוכח גם היועמ"ש אביחי מנדלבליט בעצמו.
ההחלטה בשימוע שייערך לזוג אלוביץ' צפויה להשפיע לא רק עליהם אלא גם על גורלו של הנאשם המרכזי בתיק, ראש הממשלה נתניהו. ישיבות השימוע לנתניהו נקבעו לתחילת אוקטובר הקרוב, לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט נענה לבקשת נתניהו לקיימן אחרי הבחירות לכנסת שייערכו ב-17 בספטמבר.
עם זאת, פער הזמנים בין ישיבות השימוע לבני הזוג אלוביץ' ולשאר החשודים בתיקי נתניהו, לבין השימוע לנתניהו עצמו - יסייע לפרקליטות להתכונן היטב לשימוע של ראש הממשלה.
נזכיר כי במרכז תיק 4000 עומד החשד כי נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות בשווי עתק לטובת קבוצת בזק, בתמורה לכך ששאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק ובאתר החדשות וואלה, דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו.
ממצאי חקירת המשטרה בתיק 4000 העלו כי בשנים 2012-2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו לכאורה באופן בוטה, מתמשך ולעתים אף יומיומי בתכנים שפרסם אתר החדשות וואלה, וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים), וזאת תוך כדי שימוש בקשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ'.
עוד עלה מהחקירה כי ראש הממשלה פעל לקידום ענייניו של אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-yes, תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.
לפי החשד, התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר וואלה נועדה לכאורה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה.
עוד עלה מן הממצאים כי בני הזוג אלוביץ' השפיעו לכאורה על הפרסומים באתר וואלה, וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של ראש הממשלה לטובת שאול אלוביץ וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל ובעל השליטה בה בפרט.
נזכיר כי הליכי השימוע בתיקי ראש הממשלה יצאו לדרך ב-31 ביולי, אז נערך בפרקליטות שימוע לזאב רובינשטיין, סגן יו"ר הבונדס החשוד בתיווך בשוחד בתיק 4000. בתחילת השבוע נערך שימוע לארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", החשוד במתן שוחד לנתניהו בתיק 2000.
עדכון 20:45: פרקליטיו של שאול אלוביץ' מסרו: "סיימנו עתה את הישיבה שבה השמענו בפני פרקליטת המחוז וצוותה את טענותינו. השימוע להיום תם אך לא נשלם, המשכו בתחילת ספטמבר, ובסופו אנו מקווים שהפרקליטות תשתכנע כי אין מקום להעמידו לדין".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ', זאב רובינשטיין וארנון (נוני) מוזס - הם בראשיתם. החשודים מכחישים את המיוחס להם על-ידי הפרקליטות, ושמורה להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.