התחזקות הדולר היא חרב פיפיות, שמאיימת גם על השווקים המתעוררים וגם על חברות יצוא אמריקאיות

הגאות המתמשכת בדולר מעיקה על רווחי חברות היצוא בארה"ב, פוגעת במחירי הסחורות ומאיימת לחזק את המימושים בשווקים מתעוררים.

המטבע האמריקאי המשיך לטפס השנה למרות ההסלמה במלחמת הסחר עם סין והתלונות של הנשיא דונלד טראמפ על פגיעת הדולר החזק בצמיחה. בחודש שעבר התחזק הדולר אפילו אחרי שהפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה זה עשור. בכך נשללו הציפיות שריביות נמוכות יפחיתו את התיאבון של המשקיעים לנכסים דולריים. מדד הדולר ICE, שעוקב אחרי הדולר מול סל של שישה מטבעות עיקריים, מצוי קרוב לרמת שיא של שנתיים ויותר, ועלה בכ-11% מהשפל של 2018.

אחד המנועים העיקריים של עליית הדולר הוא החוזק היחסי של כלכלת ארה"ב, שמ-2015 עד לאחרונה איפשר לפדרל ריזרב לייקר את הריביות מעל מחיר הכסף במדינות מפותחות אחרות. עד השנה שעברה המשקיעים הימרו על האצה כלכלית בעולם, ודבר גרם לעליית ערך המטבעות האחרים כאשר בנקים מרכזיים בעולם העלו ריבית. ההאצה הזו לא התממשה, והמשקיעים מאמינים כעת שפער התשואות צפוי להישמר גם כאשר הבנקים המרכזיים ישחררו את הרסן כדי להתגבר על השלכות ההאטה העולמית.

גם אחרי ירידת תשואות אג"ח האוצר האמריקאי בשבוע שעבר, הן עדיין מניבות הרבה יותר מהאג"ח המקבילות בכל שוק מפותח אחר, כולל אירופה ויפן, שאליהן הגיעו בשנים האחרונות הריביות השליליות. לדברי אלן רסקין, האסטרטג הבינלאומי הראשי של דויטשה בנק, "אין שום דבר חריג בצמיחה האמריקאית, אך היא עדיין חריגה בהשוואה לחלקים אחרים בעולם".

אלא שעוצמתו של הדולר הייתה חרב פיפיות, גם בארה"ב וגם מחוצה לה. דולר חזק יותר פוגע ביצואנים האמריקאים כי הוא מייקר את מוצריהם בחו"ל. דולר חזק פוגע בחברות רב-לאומיות גם כאשר הן ממירות הכנסות לא דולריות לדולרים - וזו מגמה מדאיגה למשקיעים שמהמרים על התאוששות ברווחי החברות במחצית השנייה של השנה.

לפי סקר של FactSet בין קבוצה נבחרת של חברות, רווחי 500 חברות במדד המניות P&S, שהן בעלות חשיפה בינלאומית גדולה, ירדו בממוצע ב-12% ברבעון השני ביחס לרבעון השני ב-2018. לעומת זאת, חברות שרוב הכנסותיהן אמריקאיות עלו ביותר מ-4%. בין החברות שמצביעות על הדולר כעל גורם שלילי השנה, נמצאות לוי שטראוס ויבמ וגם חברת הטכנולוגיה הולוג’יק.

במקביל הגדילה עליית הדולר את חששות המשקיעים מפני השווקים המתעוררים, שגם כך חוששים מהאטה כלכלית הצפויה בעקבות מלחמת הסחר בין סין לארה"ב. עליית הדולר מקשה על מדינות מתפתחות לפרוע את החובות שלהן במט"ח, ויוצרת לחצים על אלה שלוו בדולרים. לפי המכון הפיננסי הבינלאומי, החוב הכולל בדולרים של חברות וממשלות בשווקים המתעוררים עמד על 6.4 טריליון דולר בסוף יוני, מול 2.7 טריליון דולר לפני עשור. מחירי הסחורות, שנפגעו מהחששות להאטה בצמיחה על רקע מלחמת הסחר, נפגעים גם הם מעליית הדולר. נפט, נחושת ורוב חומרי הגלם האחרים נסחרים בדולרים, והם יקרים יותר לקונים לא אמריקאים.

הדולר החזק אמנם מועיל לחברות יבוא לארה"ב כי הוא מגדיל את כוח הקנייה שלהן בחו"ל. בתיאוריה הוא גם מסייע לצרכנים בארה"ב לרכוש מוצרי יבוא. גם התיירים האמריקאים בחו"ל נהנים מעוד כוח קנייה. אבל עליית הדולר היא גם מתנה למדינות שרוצות לשפר את היצוא שלהן. הדבר מעורר את זעמו של הנשיא טראמפ ומעורר השערות שהאוצר האמריקאי ינסה להחליש את הדולר באמצעות התערבות בשוקי המט"ח, טקטיקה שלא נוסתה מאז שנת 2000.

בחודש שעבר מסרו דוברים רשמיים כי טראמפ ויועציו הכלכליים אף דנו בהצעה להתערב בשוק המט"ח כדי להחליש את הדולר, אך לבסוף החליטו שלא לפעול כך.