הממלכה הלא מאוחדת - הברקזיט מאיים על שלמותה של בריטניה

לראשונה מאז 2017, מרביתם של הסקוטים תומכים בהיפרדות מהממלכה המאוחדת, כך על פי סקר שפורסם בתחילת החודש בסקוטלנד שנותן למחנה העצמאות יתרון של ארבעה אחוזים. שבוע קודם לכן, בסקר אחר שהתבצע בויילס, גם כן נרשמה היסטוריה כשלראשונה בתולדותיה, הפלייד קמרי (מפלגת העצמאות הוולשית) זינקה למקום הראשון וכעת גם היא מובילה בסקרים. שני אירועים אלה מצטרפים אל סקרים רבים המתפרסמים בצפון אירלנד בחודשים האחרונים על פיהם שני שליש מהנשאלים האירים היו מעדיפים לפרוש מהממלכה המאוחדת ולהתמזג עם אירלנד במידה והברקזיט יצא אל הפועל.

מקבץ הסקרים הללו אינו תופעה שהבריטים מופתעים ממנה. העלייה בזהויות האזוריות בממלכה המאוחדת נמשכת כבר שנים, ולא רק באומות הגדולות, אלא גם במקומות פחות מגובשים עם זהות פחות מובהקת ונבדלת כמו קורנוול או יורקשייר. וגם אם בכל מחוז או אזור מדובר בהקשר עם מטרות שונות, שאינן בהכרח קשורות זה לזה, בכולן משאל העם של שנת 2016 הציף מחדש את הסוגיות הלאומיות. תוסיפו לזה את העובדה שבלונדון שולטת כרגע המפלגה השמרנית, בעוד ויילס הצביעה ברובה ללייבור, וסקוטלנד למפלגה הסקוטית הלאומית, ותבינו כיצד הקיטוב גדל ומתרחב עוד יותר. אבל מה שכן מפתיע הוא השינוי המתקיים כעת לא רק במחוזות המרוחקים, או באומות להן זהות אזוריות נבדלת אלא דווקא באנגליה ליבה של בריטניה, ועוד יותר בקרב תומכי המפלגה השמרנית.

קצת לפני היבחרו של בוריס ג'ונסון לראש ממשלה, נערכה סדרה של סקרים שנועדה לבדוק מה רוצים חברי המפלגה השמרנית. בסקרים אלה התגלה כי 63% מחברי המפלגה מעוניינים בפרישה מהאיחוד האירופי גם במחיר של עצמאות סקוטלנד וצפון אירלנד. במילים אחרות, מרבית חברי המפלגה השמרנית היו מעדיפים לחיות באנגליה כמדינה עצמאית ללא האומות האחרות בממלכה המאוחדת אבל מחוץ לאיחוד האירופי, מאשר לחיות בממלכה המאוחדת הגדולה והשלמה אבל בתוך האיחוד האירופי.

אי-אפשר לקחת את הנתון הזה בקלות, מדובר בשינוי יסודי של ערכי המפלגה השמרנית. אותה מפלגה שנחשבה תמיד לנושאת הדגל של הבריטיות והמלוכה. אותה מפלגה שבתקופת מרגרט תאצ'ר לא הייתה מוכנה לוותר על גרגיר של סמכות עבור אדינבורו או בלפסט, בתקופתו של אדוארד הית' התעקשה לפעול בסקוטלנד כמפלגה אחת ולא כתת-מפלגה נפרדת, ובתקופתם של ג'ון מייג'ור וויליאם הייג התנגדה לכל יוזמה של הקמת פרלמנט סקוטי נפרד, מוכנה כעת לקבל את פרוק הממלכה כמחיר נסבל בשביל להוציא את הברקזיט לפועל.

כל המגמות הללו מראות את הבלבול ואי הוודאות הסורר כעת בבריטניה. מהי אירופאיות, מהי בריטיות ומהי אנגליות. אם משאל העם היה הצבעה כנגד בריסל וכנגד אלה שמחליטים מרחוק עבור כולם, כעת מתברר שזה לא עוצר בתעלה, וקו המחשבה נמשך ומתקיים גם בבית אל מול אלה הרחוקים פחות.

ראש הממשלה בוריס ג'ונסון בעצמו התבטא בנושא בשבועות האחרונים. בנאום הראשון שלו כראש ממשלה מחוץ לווסטמינסטר, אותו נשא באופן סמלי בעיר מנצ'סטר, טען שאנשים פשוט רוצים להחזיר את השליטה על חייהם, והפתרון לדעתו צריך להיות התנתקות מהשלטון המרכזי בלונדון והאצת ה - Devolution. מושג שנכנס לשימוש רחב בפוליטיקה הבריטית בעשורים האחרונים ומשמעותו העברת הסמכויות מווסטמינסטר לשלטון המקומי והאזורי. סוג של פדרליזציה זוחלת ואיטית של המדינה רק בלי להשתמש במילה המפורשת שנשמעת לבריטים יותר מדי אמריקאית. אם בתקופת משאל העם הסיסמא 'בריטניה הגדולה או אנגליה הקטנה' נשמעה כסיסמת כגנאי כנגד אלה התומכים בפרישה, כעת נראה שאנגלים רבים מאמצים אותה כיעד.

הכותב הוא מרצה ליחסים בינלאומיים והאיחוד האירופי באוניברסיטה הפתוחה