שירות המחקר של הקונגרס, אחד ממקורות המידע האמינים ביותר במערכת הפדרלית, קובע כי תמיכה בישראל היא סוגיה שנויה במחלוקת בציבור האמריקאי, וכי שינויים דמוגרפיים בארה"ב הם אחד מהגורמים לשינוי שחל באופן שבו האמריקאים תופסים את ישראל.
שירות המחקר הוא זרוע בלתי מפלגתית של הקונגרס, והדוחות שלו משרתים את תהליכי החקיקה של הסנאט ובית הנבחרים. הוא מעסיק 600 חוקרים, ובכללם עורכי דין, כלכלנים ומדענים.
דוח על הסיוע האמריקאי לישראל, שסוקר את התקופה שבין 5 בינואר 2006 ל-7 באוגוסט 2019, ושפורסם בשבוע שעבר, מתאר את השינוי בהלכי הרוח האמריקאים כלפי ישראל באותה תקופה - מתמיכה חזקה בעבר עד חילוקי דעות פנימיים על יחסה של ארה"ב לישראל בהווה.
היחסים החזקים בין שתי המדינות הם תולדה של כמה גורמים, לרבות תמיכה איתנה של הציבור האמריקאי בישראל ובביטחונה; מטרות אסטרטגיות משותפות במזרח התיכון; מחויבות הדדית לערכים דמוקרטיים; וקשרים היסטוריים בין שתי המדינות, שהחלו בתמיכת ארה"ב בהקמתה של מדינת ישראל, קובעים מחברי הדוח.
פקידי רשות אמריקאים ומחוקקים רבים ראו בישראל שותף חיוני באזור וחבילות הסיוע לישראל שיקפו - ומשקפות - הערכה זו, מציין המסמך. אזרחים אמריקאים מסוימים טיפחו את התמיכה האמריקאית בישראל מאז 1948, אך אחרי מלחמת יום כיפור ב-1973 יצרו תומכי ישראל בארה"ב תנועה מאורגנת, עם בסיס רחב, במטרה לטפח את תמיכת הקונגרס ביחסים עם ישראל, לרבות מתן סיוע למדינה זו.
אולם בשנים האחרונות נעשתה התמיכה הציבורית האמריקאית החזקה בישראל סוגיה שנויה במחלוקת, אומר הדוח. תמורות דמוגרפיות נמנות עם הגורמים לשינוי באופן שבו תופסים האמריקאים את ישראל. קבוצות אוכלוסיה מסוימות - אזרחים צעירים יותר, אנשים שאינם משויכים לזרמים דתיים, אמריקאים-מוסלמים ואזרחים בעלי השקפות ליברליות - מחזיקות בהשקפות שליליות יותר על ממשלת ישראל בגין יחסה לפלסטינים.
התוצאה היא שעמדות הציבור האמריקאי כלפי ממשלת ישראל נעשות קוטביות יותר, גורסים עורכי הדוח. הם מצטטים סקר של מכון המחקר פיו (Pew Research Center) מאפריל 2019, שמדגיש את הפער שנוצר בין עמדות הרפובליקאים והדמוקרטים כלפי ישראל. על פי סקר פיו, ל-61% מהרפובליקאים יש השקפה חיובית על ממשלת ישראל, אך רק 32% מהדמוקרטים מחזיקים בהשקפה כזו. ומזווית אחרת: לשני שלישים מהדמוקרטים יש עמדות שליליות כלפי ממשלת ישראל; רק ל-26% מהדמוקרטים יש עמדה חיובית כלפיה.
נוסף למגמות האלה שמסתמנות בציבור האמריקאי, נמתחת מזה זמן רב ביקורת על הסיוע שמושיטה ארה"ב לישראל, ביקורת שחרגה עד עתה מהתמיכה הכמעט כללית בתוכניות הסיוע, מציין המסמך. בין נימוקי המבקרים: התנגדות עקרונית לסיוע החוץ האמריקאי בכלל, התנגדות לבניית ההתנחלויות בגדה ויחסה של ישראל לפלסטינים באופן כללי. ככל שהדיון הציבורי על יחסי ישראל - ארה"ב נעשה סבוך יותר, נראה שיהיה קשה יותר להבדיל בין אלה שרוצים להתנות את הסיוע לישראל במילוי תנאים מסוימים לבין אלה שמתנגדים לסיוע מסיבות כלליות יותר.
מחברי הדוח מדגישים שב-2019 ישראל בטוחה יותר ועשירה יותר מכפי שהייתה בעשורים קודמים. ובכל זאת, למרות מעמדה כמדינה עם הכנסה גבוהה לגולגולת, כמעצמה צבאית וכיצואנית נשק בהיקף גלובלי, ישראל מוסיפה להיות תלויה בארה"ב לרכישת מערכות נשק יקרות מסוימות, למשל מטוסי קרב.
כדי להצדיק את המשך הסיוע לישראל, מדגישים תומכי הסיוע לא רק את צרכיה הביטחוניים של ישראל ואת הצורך לשמר את יתרונה האיכותי בזירה הצבאית אלא גם את התועלת שצומחת לארה"ב ממתן הסיוע לישראל, נאמר במסמך הם מציינים שהשקעות ארה"ב בטכנולוגיות צבאיות ואזרחיות ישראליות חוללו שיפורים במגזרים מסוימים, כגון הגנה מפני התקפות טילים, שימור אנרגיה ואספקת מים.
הדוח מציין כי סך כל הסיוע האמריקאי לישראל, החל בשנת הכספים 1946, ולרבות הסיוע שיינתן בשנת הכספים 2020, מסתכם ב-142.3 מיליארד דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.