כבר כמעט שלושה שבועות שיערות הגשם באמזונס עולים באש. 73 אלף שריפות פרצו ביערות הגשם מתחילת השנה, כך לפי סוכנות החלל הברזילאית, עלייה של 80% מאשתקד.
רק השבוע פרצו 9,000 שריפות, כאשר בד בבד הודיעה סוכנות החלל נאס"א כי היא מזהה את השריפות מן החלל.
זרם אוויר המעביר לחות מהאמזונס לדרום ומרכז היבשת, הוחלף בעשן. באחר-הצהריים של יום שני, העשן הסמיך כיסה את סאו פאולו, מרחק 3,500 ק"מ מהיער. תושביה מסתגרים בבתים ומגיפים את התריסים בכדי להימנע מזיהום האוויר הכבד.
תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי. לפי סוכנות החלל הברזילאית, שטח בגודל של 1.5 מגרשי כדורגל נשרף בכל דקה.
בשריפה ביערות האמזונס בברזיל / צילום: Bruno Kelly, רויטרס
השריפה המשתוללת כעת באופן חסר תקדים ביערות האמזונס מצטרפת לשריפת הענק בערבות סיביר. הרוסים לא מצליחים להשתלט עליה מזה שבועות, בעוד ערים רבות אפופות עשן ושטחי טבע עצומים נחרבים.
יערות האמזונס הם אחת המערכות האקולוגיות הגדולות ביותר על פני כדור הארץ. הם מייצרים 20% מהחמצן על פני כדור הארץ, מחזיקים חמישית מהמים המתוקים בעולם, ומתגוררים בהם בעלי חיים רבים ומגוונים.
גודלם של היערות הוא כמחצית מגודל ארה"ב. לפי ההערכות, באגן האמזונס ישנם 4,000 עד 15 אלף מיני צמחים; יותר מ־400 מיני יונקים (כולל יגוארים, הנמצאים על סף סכנת הכחדה); למעלה מ־1,300 מיני ציפורים; יותר מ־400 מיני זוחלים (כולל נחשי חנק ותנינים); יותר מ־400 דו־חיים וכ־3,000 מיני דגי מים מתוקים.
קשה יותר להעריך את המגוון של צורות חיים קטנות יותר, אולם מדענים תיארו יותר מ־100 אלף מינים של חסרי חוליות, כגון חרקים ועכבישים.
זוהי הפעם השנייה בהיסטוריה שבה מתרחשת שריפה בסדר גודל כזה באמזונס. לפי חוקרי יערות הגשם, השנה הייתה יחסית לחה באזור, ולכן ההנחה היא שהשריפות מתרחשות בשל בירוא יערות, המתבצע לא רק באמצעות כריתת עצים, אלא גם באמצעות שריפת יערות.
פעמים רבות, שריפות מתוכננות ביער יצאו מכלל שליטה. זאת, לצד המדיניות האנטי סביבתית של ממשלת ברזיל והנשיא בולסונארו, המאפשרת כריתה חסרת תקדים של היער לטובת שטחים עסקיים. בקיץ האחרון פונה יותר יער לטובת פעילות עסקית מאשר בכל שלוש השנים האחרונות גם יחד.
לפי גרינפיס, ממשלת ברזיל עצרה תרומות בסך 288 מיליון ריאל מנורבגיה וגרמניה לקרן האמזונס הפועלת לשיקום היער ולמלחמה בבירואו. חוקרים רבים טוענים כי הגנה על יערות גשם, ובעיקר האמזונס, היא דרך אפקטיבית והכרחית להתמודדות עם שינויי האקלים, היות שהם מנקים את האוויר ממיליוני טונות של פליטת פחמן בשנה.
שריפות ביערות האמזונס, ברזיל. צילום לווין / צילום: NASA Goddard Space Flight Center
כריתת יערות האמזונס הואצה מאז כניסתו לשלטון של ראש ממשלת ברזיל, ז'איר בולסונארו, ועשוי להגיע בקרוב לנקודת אל חזור ממנה לא ניתן להתאושש.
יערות הגשם אחראים ל-20% מכלל ייצור החמצן בעולם ומהווים מקום מחייה לכשני שלישים ממיני הזוחלים והצמחים על פני כדור הארץ. בעבר הם כיסו 14% משטח כדור הארץ, אך בשל תהליך בירוא היערות של חברות הענק, כיום הם מכסים רק 6% ומצויים בסכנת הכחדה.
רוב יערות הגשם נכרתים בידי חברות גדולות ומוכרות מהמערב, ומומחים מעריכים כי בעשורים הקרובים הם עלולים להיעלם כמעט לחלוטין. כריתת יערות הגשם עלולה להגביר משמעותית ובאופן בלתי הפיך את כמות הפחמן הדו-חמצני הגורם לאפקט החממה, וכן להגביר את סחף הקרקע הגורם לזיהום מקורות המים, מפולות בוץ ושיטפונות.
שריפות ביערות האמזונס, ברזיל / צילום: רויטרס
מדענים מזהירים כי קיים חלון זמן קצר ביותר - עד שנת 2030 - בו נוכל להפחית את פליטות גזי החממה במידה מספקת, כך שטמפרטורת כדור הארץ לא תעלה, ולמנוע הידרדרות אקלימית ואקולוגית. במחקר שפורסם החודש נמצא כי נטיעת טריליון עצים יכולה להסיר שני שליש מכלל הפליטות לאטמוספירה, אך מדענים מזהירים כי שמירה על יערות קיימים, בעיקר באזורים טרופיים, חשובה הרבה יותר.
שינוי ייעודי קרקע, כלומר שילוב חקלאות תעשייתית וכריתת יערות, אחראי לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם. זהו המקור השני לשיבוש האקלים לאחר השימוש בדלקים פוסיליים. ללא עצירת בירוא היערות ושיקומם, לא ניתן יהיה להגיע ליעדים לצמצום פליטות גזי חממה שהציבה הקהילה הבינלאומית.
בשנים האחרונות הצהירו חברות כי יפעלו לניקוי שרשרת האספקה שלהן ולהפסקת פעילות המובילה להרס וחורבן יערות הגשם. בשנה האחרונה הצהירו וולמארט ויוניליוור על שיתוף-פעולה עם ארגונים סביבתיים, ובהם WWF, במטרה לזהות אזורים בשרשרת הייצור שבהם קיימת סכנה לבירוא יערות, ולסייע להם לפעול אחרת.
רשת המזון הבינלאומית הצרפתית Carrefour, המחזיקה כ-12 אלף סניפים ב-30 ארצות, ששווייה 11.5 מיליארד דולר, הלכה צעד אחד קדימה והכריזה על מדיניות של "אפס בירוא יערות" עד 2020.
בנוסף, 57 קרנות השקעה ברחבי העולם, המנהלות 6.3 טריליון דולר ומשקיעות בין היתר ביצרניות סויה לתעשיית הבשר, יצאו לאחרונה בקריאה להפסקת בירוא היערות ולעמידה בסטנדרטים מקיימים יותר, והצהירו כי יפעלו אל מול 25 החברות הגדולות בעולם בתחום כדי לייצר מנגנון של אחריות תאגידית, בין היתר כדי להימנע מהרגע שבו הצרכנים יגלו עניין רב יותר ויצביעו ברגליים.
האיחוד האירופי גם הוא מדבר על כריתת יערות כבעייה הפוגעת במדדי האיחוד למניעת פגיעה באקלים, באקולוגיה ובזכויות האדם, ודורש מהמדינות השונות באיחוד לבצע פעולות כדי להתמודד עם הבעיה ולעמוד במחויבויות הבינלאומיות.
השחקן ליאונרדו דיקפריו, שידוע כמקדם אג'נדה ירוקה, התייחס היום בחשבון האינסטגרם שלו לשריפה בברזיל וכתב כי "זה מזעזע לחשוב שיער הגשם הגדול ביותר בכדור הארץ עולה באש כבר 16 ימים והתקשורת העולמית לא מסקרת את הנושא". הפוסט של דיקפריו גרף יותר מ-2.7 מיליון לייקים.
"קטסטרופה סביבתית איומה"
פרופ' יואב יאיר, דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, מומחה אקלים ואטמוספירה: "זו קטסטרופה סביבתית איומה שנובעת משינוי המדיניות של הנשיא הנוכחי של ברזיל, וזה פשע נגד כדור הארץ וגם האנושות. בולסונארו התיר את הרסן לחוואים ומבראי עצים, והתוצאה היא 74 אלף שריפות עד כה השנה. עיתונים מקומיים בברזיל מדווחים שהחוואים מארגנים ימי אש ומציתים בו - זמנית - כמות גדולה של שריפות. האמזונס נמצא כעת בסכנה.
"כשמתחילה שריפה בלב היער, מאד קשה עד בלתי אפשרי לעצור אותה. זה יכול להמשך שבועות, עד שירד גשם טרופי שיכבה את השריפה. התמונות שפורסמו מזעזעות. מי שמבין מה המשמעות של שריפת יער עד, חרד מהאופן שבו ממשלת ברזיל התירה יד חופשית להרס היער.
"אנחנו ב-2003 בזמן הטיסה של מעבורת החלל קולומביה, התבקשנו על-ידי נאס"א לצלם שריפת יער בברזיל. אילן רמון צילם, ועשינו אנליזה של התמונות. העשן משריפת היערות מדכא את יצירת הגשם בעננים. לא רק ששורפים את היער, משנים את הליכי יצירת הגשם. מבראים את היער, וקוצר הראות הזה גורם לכך שהתנאים האקלימים משתנים, והאזור הזה עלול להפוך למדבר ולהיהרס תוך עשור. אין בזה טעם, ואין בזה אפילו היגיון כלכלי. זו התאבדות. זו הריאה הירוקה של הפלנטה".
בחודש שעבר פורסם ב"גלובס" כי אדוארדו אלשטיין, מבעלי אי.די.בי, מבקש להרחיב את פעילותו העסקית ביער הגשם צ'אקו בארגנטינה. גם יער זה נתון לבירוא בהיקף גדול ומצטמצם משנה לשנה. פעילי גרינפיס ישראל פתחו במחאה, במסגרתה הם דורשים מרשת שופרסל, הרוכשת מוצרי בשר מאלשטיין, לנקות את שרשרת האספקה שלה ולהפעיל לחץ על אלשטיין לעצור את הרס היערות. בסך-הכול יש לאלשטיין חוות תעשיתיות בהיקף של 8 מיליון דונם בדרום אמריקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
