ישראלי עצור, ברקזיט לפניך: מה תהיה ההשפעה על שרשרת הייצור של עסקים בישראל?

ב-25 ביולי 2019 תפס בוריס ג'ונסון את מקומה של תרזה מיי כראש ממשלת בריטניה. כניסתו לתפקיד לוותה בשינוי גישה מהותי כלפי הברקזיט. מיי דחפה להגיע להסכם, כזה שיקל על יחידים ועל עסקים בריטיים - כמו גם על מדינות האיחוד האירופי - להסתגל לשינויים הצפויים מהברקזיט. לעומתה, ג'ונסון הצהיר כי "ללא אם וללא אבל", בהתכוונו לכך שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר 2019, עם או בלי הסכם. בהינתן הלך הרוח הנוכחי, ביצוע ברקזיט ללא הסכם נראה מציאותי יותר ויותר, ולכן חברות ועסקים הסוחרים בממלכה צריכים להיות ערוכים לשינויים המהותיים הצפויים.

מכיוון שהיקפי הסחר בין ישראל ובין בריטניה גדלים בכל שנה (מוערכים בכ-8 מיליארד דולר בשנת 2018), כניסת הברקזיט לתוקף עתידה להשפיע על עסקים ישראליים הפועלים - בצורה ישירה או עקיפה - עם בריטניה, על אף תיקוף הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות, שנערך בתחילת 2019.

הסכמי סחר ותשלומי מכס ("tariffs")

סחר המתקיים בתחומי המדינות החברות באיחוד האירופי אינו מקיים חבות במכס. עם זאת, כדי לקיים סחר עם מדינות שלישיות, מנצל האיחוד האירופי את גודלו ואת השפעתו כדי לשאת ולתת בשם המדינות החברות. הסכמי הסחר הנוכחיים באים למזער את תשלומי המכס, ולקבוע סטנדרטים אחידים בנוגע להעברות סחורות ושירותים. עם יציאתה מהאיחוד האירופי, בריטניה לא תיהנה עוד מההטבות שנקבעו תחת הסכמי הסחר, ותאבד את תעריפי המכס הנמוכים. נוסף על כך, כל עוד חברותה באיחוד האירופי עדיין בתוקף, בריטניה אינה מורשית לקיים משא ומתן (לרבות עם האיחוד האירופי), עד לאחר יציאתה מהאיחוד.

כדי למזער את הסיכון, ולהבטיח כי תוכל להמשיך לקיים מסחר באותם תנאים מועדפים גם לאחר הברקזיט, פועלת הממשלה הבריטית להגיע להסכמים עתידיים בתנאים הקיימים. נכון לעכשיו, בריטניה חתמה על הסכמים עם 12 מדינות, לרבות ישראל. במסגרת ההבנות שסוכמו בין ישראל ובין בריטניה, תנאי המסחר העתידיים בין שתי המדינות יישארו כפי שהיו כאשר בריטניה הייתה חברה באיחוד.

עם זאת, כאשר שרשרת הייצור של עסקים ישראלים כוללת בתוכה גם את בריטניה וגם מדינה נוספת באיחוד (או מדינה שלישית שטרם חתמה על הסכם עם בריטניה), הברקזיט טומן בחובו מספר סיכונים, לרבות עלייה במחירי מלאי בעקבות עלייה בתעריפי המכס, פעולות ביורוקרטיות נוספות ושיבושים באספקת סחורה בעקבות עיכובים בנמלים.

גם הדרישות האדמיניסטרטיביות עלולות להשתנות ולהקשות על עסקים ישראליים. במצב שבו בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם, חברות בריטיות לא יוכלו ליהנות מהליכי מכס מקוצרים, שהפחיתו את עלויות הסחר עם מדינות האיחוד באופן משמעותי (לדוגמה, דרישות לדיווח בגין פעולות יצוא ויבוא). בעקבות זאת, חברה ישראלית המייצאת למדינות האיחוד האירופי באמצעות סניף בריטי או באמצעות חברה בת בריטית, תידרש לקבל UK Economic Registration Identification Number) EORI) עד 31 באוקטובר 2019.

לאחר הברקזיט, אישורים שהונפקו על-ידי רשויות המס הבריטיות (HMRC) המעניקים לחברות זכאות להליכי מכס מקוצרים, יהיו תקפים לתחומי בריטניה בלבד. בדומה לכך, אישורים דומים שהונפקו על-ידי הרשויות בשאר מדינות האיחוד האירופי, לא יהיו תקפים בבריטניה. כתוצאה מכך, מומלץ כי יצואן ישראלי יוודא כי יש בידיו כל האישורים הדרושים כדי ליהנות מהליכי מכס מקוצרים בכל המדינות הרלוונטיות עבורו.

תיתכן חבות מע"מ מקומית

כיום, חברה בריטית שמוכרת לעסק זר (B2B) תהיה זכאית למע"מ בשיעור 0%. עם זאת, מכירות ליחידים תושבי האיחוד האירופי, או לעסקים שאינם רשומים לצורכי מע"מ (B2C), חייבות במע"מ בשיעור מלא (20% בשנת 2019). כאשר בריטניה תצא מהאיחוד, גם יצוא B2B וגם יצוא B2C יהיו זכאים למע"מ בשיעור 0%. אולם יש לשים לב כי תיתכן חבות מע"מ מקומית בעת קבלת סחורה, לדוגמה, חיוב יצואן במע"מ בבריטניה בגין מכירת סחורות בשווי של עד 135 ליש"ט.

נוסף על כך, לאחר הברקזיט, עסקים בריטיים המאחסנים סחורה ברחבי האיחוד האירופי לא יהיו זכאים לתנאים מועדפים, ובמקום זאת יצטרכו לעמוד בדרישות האיחוד לעסקים שאינם נכללים בקבוצת המדינות החברות. בעקבות זאת, מומלץ כי חברות ישראליות המאחסנות סחורה בבריטניה, לצורך מכירתה ללקוח תושב מדינה באיחוד, יבחנו את שרשרת האספקה הקיימת, כדי לוודא את עמידתן בכל הדרישות האפשריות.

לאחר הברקזיט, עסקים בריטיים המספקים שירותים דיגיטליים לצרכנים תושבי האיחוד האירופי כבר לא יוכלו ליהנות מהטבת ה"מיני וואן סטופ שופ" (MOSS) - שירות מקוון המאפשר לעסקים דיגיטליים הפועלים באיחוד האירופי להגיש דוח מע"מ יחיד בגין כל המכירות שהם מבצעים בתחומי האיחוד, ואף לשלם את חבות המע"מ שלהם במדינה אחת. כתוצאה מכך, חברות ישראליות שמוכרות שירותים דיגיטליים לתושבי האיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין דרך בריטניה, עלולות לאבד את זכאותן להטבות ה-MOSS, ורצוי כי יבחנו את עמידתן בחוקי המע"מ בנושא.

ממשלת בריטניה מתכננת להציג מנגנון חדש (Postponed VAT accounting) המיועד לחברות בריטיות המייבאות ממדינות ברחבי העולם (לא בהכרח מהאיחוד), ובאמצעותו, חברה בריטית תהיה רשאית לשלם מע"מ בבריטניה בגין סחורה מיובאת בעת הגשת דוח המע"מ השנתי, במקום בעת הגעת הסחורה לגבולות הממלכה המאוחדת. לכן, חברה ישראלית ששרשרת האספקה שלה כוללת את בריטניה יכולה להרוויח מירידה בסיכון לעיכוב סחורות, וכן משיפור בתזרימי המזומנים כתוצאה מדחיית חבות המע"מ.

עקב מעמדה החדש של בריטניה כמדינה חיצונית לאיחוד האירופי, חברות בריטיות יהיו זכאיות להחזרי מע"מ מהמדינות החברות גם לאחר הברקזיט. עם זאת, תהליך קבלת החזר המע"מ צפוי להשתנות, ולהיות מורכב יותר, וכתוצאה מכך, גם תזרימי המזומנים של החברה צפויים להשתנות.

ומה קורה עם ניכוי מס במקור?

באופן כללי, חברות תושבות האיחוד האירופי חייבות בניכוי מס במקור בעת תשלום ריבית, דיבידנד ותמלוגים למי שאינו תושב האיחוד, בעוד שתשלומים, כאמור, בין תושבי האיחוד, פטורים מחובת הניכוי במקור. לאחר הברקזיט, תשלומי ריבית, דיבידנד ותמלוגים אשר יועברו לתושב בריטניה יהיו חייבים בניכוי מס במקור. עם זאת, על פי חוקי המס בבריטניה ניתן להטיל חובת ניכוי מס במקור רק על תשלומי ריבית או תמלוגים (דיבידנדים ששילמה חברה בבריטניה פטורים ממס במקור).

לאחר הברקזיט, קבוצות ישראליות הכוללות ישויות תושבות בריטניה, כמו גם ישויות תושבות האיחוד האירופי, עשויות למצוא עצמן חייבות בניכוי מס במקור מדיבידנדים, ריבית ותמלוגים, כאשר אלו משולמים מבריטניה למדינה חברת האיחוד האירופי ולהיפך.

יש לשים לב כי אף שבריטניה חתומה על אמנות מס עם רוב מדינות האיחוד האירופי, החברה המשלמת נדרשת להשיג אישור מראש מרשות המס המקומית לצורך יישום הטבות האמנה. חבות פוטנציאלית בניכוי מס במקור עשויה להשפיע על תזרים המזומנים של הצדדים לעסקה, שכן במרבית המקרים, שיעורי המס הקבועים באמנות המס הם מופחתים, אך אינם פוטרים לחלוטין מחבות מס.

שינויי מבנה פנימיים בחברות

במקרים רבים חברות מבצעות שינויי מבנה פנימיים מטעמים מסחריים. העברת פעולות סחר, נכסים או קניין רוחני מבריטניה למדינה אחרת באיחוד האירופי, ולהיפך, יכולה ליצור לחברה חבות במס יציאה.

בטרם הברקזיט, בהתקיים תנאים מסוימים, חברות רשאיות להעביר נכסים בין מדינות האיחוד ללא חבות במס (בהתאם ל-EU Tax merger directive). עם זאת, כאשר בריטניה תצא מהאיחוד האירופי, כל שינוי מבנה המערב ישות בריטית יהיה כפוף לחוקי המס המקומיים של המדינות המעורבות, וברוב המקרים חוקי המס הנהוגים במדינות באירופה עולים בקנה אחד עם גישת הדירקטיבה.

יתרה מכך, מומלץ כי חברות יבחנו את כלל פעילותן תוך התחשבות בשיקולי מס נוספים העלולים ליצור להן חבויות מס שונות, בהתאם לחוקים מקומיים בנושאי מוסד קבע, רווח הון ומע"מ. כפי שנסקר לעיל, היות שהברקזיט טומן בחובו השפעות מורכבות רבות גם על חברות ישראליות, מומלץ כי חברות מקומיות הסבורות כי הן יכולות להיות מושפעות מהברקזיט ייערכו ל"יום שאחרי" בהקדם, היות שהן עשויות להיות חשופות להשלכות כלכליות ומסחריות מהותיות. 

רו"ח אלונה מירון היא ראש חטיבת המס, Deloitte, ורו"ח ניסים פחימה הוא מוביל קבוצת מסים עקיפים, Deloitte.