הרשות להגנת הצרכן הודיעה ל-10 רשתות מזון בולטות בישראל כי יוטל עליהן קנס כולל של 2.6 מיליון שקל, לאור טענתה כי הרשתות הפרו את חוק המזון בסעיפים הנוגעים להצגת מחירים באינטרנט.
במסגרת חוק המזון שנחקק ב-2014 בעקבות מחאת הצרכנים מקיץ 2011, נקבע בין היתר מנגנון שמטרתו להגביר את השקיפות ואת התחרות דרך מאגר מחירים שאליו יעבירו הרשתות את מחירי כל המוצרים שלהן על בסיס שעתי ולכל סניף. המאגר, שנראה כמו כתב סתרים ולכן אינו נגיש לצרכנים, אמור היה להגביר את התחרות ולאפשר לצרכנים להשוות מחירים לפני שהם יוצאים לקניות. בפועל - המחירים מוצגים דרך אפליקציית פרטיות בהן פרייסז ומייסופרמרקט, ושיעור הצרכנים שאכן משווה מחירים לפני הקניות הוא נמוך במיוחד.
לא במקרה הרשתות עצמן מתייחסות למאגר ככלי יעיל שמשרת בעיקר אותן במעקב אחר מחירי המתחרות, במקום לשלוח עובדים סמויים ללקט מחירים, כפי שהיה נהוג בעבר. כך או כך, החוק מחייב את העברת מחירי המוצרים למאגר כאמור, ולפי בדיקת הרשות להגנת הצרכן, לא כל הרשתות מבצעות את המוטל עליהן במסגרת זו, או שהן מעבירות מחירים בצורה חלקית.
החוק הגדיר מי הן החברות שמחויבות להעביר את מחיריהן על סמך גודלן, וקובע כי אי-פרסום המחיר הכולל של כל מצרך שהחברה מוכרת, ואי-פרסום מידע שיש לפרסמו על-פי התקנות, מהווה הפרה של חוק קידום התחרות בענף המזון. ההפרה מאפשרת לרשות להטיל עיצום כספי על החברות בתחשיב של קנס על כל הפרה.
נציין כי הקנסות הן מתוקף חוק המזון, ואילו הפרוצדורה מסביב - כלומר זכות הערעור והטיעון שעומדת לרשתות - היא מתוקף חוק הגנת הצרכן.
הרשות להגנת הצרכן טוענת כי בחלק מהמקרים הרשתות לא פרסמו את המחירים באופן רציף ובכל הסניפים, חלקן לא פרסמו רשימת מבצעים או את רשימת החנויות שלהן במלואה. על כל הפרה במקרה הזה נקנסו הרשתות בסכום של כ-36 אלף שקל על כל הפרה.
ברשימת החברות שקיבלו את הודעת החיוב נמצאות שופרסל עם קנס של 396 אלף שקל בטענה ל-11 הפרות של החוק; יינות ביתן עם קנס של 468 אלף שקל בטענה ל-13 הפרות של החוק; רשת טיב טעם קיבלה הודעה על קנס של 360 אלף שקל בגין 10 הפרות; הרשתות קינג סטור וברקת מואשמות כל אחת ב-9 הפרות וקיבלו הודעה על קנס של 324 אלף שקל; רשת זול וגדול מואשמת ב-7 הפרות, וכוונת הרשות היא להטיל עליה קנס של 252 אלף שקל; קשת טעמים, עם 4 הפרות, קיבלה הודעה על קנס של 144 אלף שקל; הרשתות חצי חינם, רמי לוי וסטופ מרקט קיבלו כל אחת הודעה על קנס בגובה של 108 אלף שקל בגין 3 הפרות.
כוונות החיוב נשלחו לחברות, וכעת הן רשאיות, על-פי הוראות חוק הגנת הצרכן, לטעון הן נגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות להגנת הצרכן וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה: "החובה החלה על קמעונאי גדול לפרסם באתר האינטרנט את מחירי מוצרי המזון שהוא מוכר בכל אחת מחנויותיו, נועדה להגביר את השקיפות, להנגיש את המידע לציבור ולאפשר לו השוואה עדכנית ושוטפת של מחירי המצרכים הנמכרים אצל כל קמעונאי גדול בכל אחת מחנויותיו. באופן הזה יוכל לכלכל את צעדיו בבחירת החנות ממנה ירכוש מוצרי מזון על-פי סל המוצרים האישי שלו, והכול בכדי לעודד תחרות בין עוסקים ולהפחית את יוקר המחיה. הרשות רואה חשיבות רבה בהנגשת מידע זה לציבור ופועלת כל העת כדי לוודא כי קמעונאים גדולים, עליהם חלה החובה בחוק, מקיימים את חובתם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
