נשיא איראן חסן רוחאני יוזם מחיקה של ארבעה אפסים מהריאל, כדי להתמודד ולו סמלית עם אחת מההשלכות הקשות ביותר של העיצומים האמריקאים - הפיחות בשער המטבע האיראני מול הדולר. אתמול נע שער הדולר בשווקים בטהרן בין 115 אלף ל-120 אלף ריאל, זאת לעומת השער הרשמי שעומד על 42 אלף ריאל לדולר והשער שלאחר החתימה על עסקת הגרעין ב-2015 - 32 אלף ריאל לדולר.
הצלילה של שער המטבע האיראני החלה לפני שנה וחצי, עם החלת העיצומים החדשים על איראן בעקבות יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין שחתם עמה הנשיא הקודם ברק אובמה. בנובמבר 2018 נכנס לתוקף השלב השני של העיצומים והקטין למינימום את סחר הנפט של איראן, ענף ההכנסה העיקרי שלה. המתיחות של הקיץ האחרון במפרץ הפרסי, שלוותה בהשתלטות בריטית על מכלית איראנית שהפרה את העיצומים ואחר כך בפעולה נגד השתלטות איראנית על שתי מכליות בריטיות, הוסיפה גם היא לעצבנות בשוקי מטבע החוץ והחלישה עוד יותר את המטבע האיראני.
רוחאני שלח לקונגרס הצעת חוק שתקזז מהמטבע כאמור ארבעה אפסים, וכך שער הדולר האמיתי יהיה כ-12 ריאל לדולר, כואב ומשפיל פחות לכבוד האיראני. סיבה נוספת להורדת האפסים היא ניסיון להרגעת השווקים ולמיתון התנודות. הפרלמנט האיראני קיבל את ההצעה וצפוי לקיים דיון בהצעה ולהצביע על אישורה בשבוע הבא.
מדינות אחרות בעולם שסבלו מפיחותים עמוקים, או מאינפלציה גבוה, נקטו בעבר צעדים דומים - כך בישראל החליפו ב-1980 את הלירה בשקל, כשערך השקל היה 10 לירות, כלומר הופחת אפס אחד. חמש שנים אחר כך הוחלף גם השקל בשקל החדש - שערכו היה אלף שקלים ישנים, כלומר מחיקה של שלושה אפסים.
העיצומים האמריקאים וביטול ההקלות שאפשרו יצוא נפט לשש מדינות ובהן עיראק, סין והודו - הפחיתו את הפקת הנפט באיראן ב-78% לעומת הקיץ שעבר. בגלל העיצומים, גם את הנפט המיועד ליצוא האיראנים מתקשים למכור ומנסים לעשות זאת בדרכים עוקפות, בסיוע סוריה ומדינות אחרות. באוגוסט שעבר איראן ייצאה 2.6 מיליון חביות נפט וביולי 2019 המספר צנח לחצי מיליון בלבד. חלק מהנפט נמכר תמורת סחורות במקום כסף, שכן האמריקאים שולטים בסליקה הבינלאומית ומונעים תשלומים בדרכים הרגילות.
הנתונים הרשמיים במדינה מספרים על אבטלה של 12%, אבל הנתונים האמיתיים חמורים בהרבה. האינפלציה מרקיעה שחקים ובחודש יולי בלבד היא הגיעה לכ-50%, במונחים שנתיים ו-72% במוצרי המזון לבדם. גם כאן הכלכלנים במערב מעריכים כי מדובר בנתון נמוך מזה האמיתי. לפי הנתונים הרשמיים, כלכלת איראן הצטמקה בשנת הכספים שהחלה במרץ 2018 ב 4.4% והצפי השנה הוא להצטמקות גדולה יותר, של 5.5%. משבר הדיור הוא בעיה חמורה נוספת: כמעט חצי מיליון דירות רובן חדשות עומדות ריקות בטהרן וסביבותיה באין קונים, ושוק השכירות עומד בפני התמוטטות, שכן בעלי הבתים מעלים מחירים בשל האינפלציה והפיחות במטבע, אך הדיירים מתקשים לעמוד בכך. לפי לשכת המתווכים האיראנית, יותר ממחצית הדיירים בשכירות בטהרן וסביבותיה מפגרים בתשלומיהם לבעלי הבית.
בתום פגישת חירום שקיימו ביום רביעי הנשיא רוחאני והמנהיג העליון האייתוללה עלי ח'אמנאי, יצא האחרון בנאום תקיף שבו כינה את העיצומים האמריקאיים טרור כלכלי, מתח ביקורת קשה על האירופים שלא מצאו דרכים לעקוף את החרם האמריקאי ואיים שבקרוב איראן תתחיל להעשיר אורניום ולסגת מעוד התחייבויות שלה מהסכם הגרעין. הנקודה המעניינת בנאומו הייתה קריאתו לשנות את הכלכלה האיראנית ולהרחיק אות מהתלות בנפט. לדברי ח'אמנאי, עוד מדינות המייצרות נפט השכילו למצוא ענפי כלכלה אחרים כדי שלא להותיר את כלכלתן לחסדי מחירי הנפט או המצב הגאופוליטי. ח'אמאנאי הבטיח פיתוח של תעשיית התרופות המקומית, הבטחה המתייחסת לאחת מההשלכות הקשות של העיצומים - המחסור בתרופות וציוד רפואי, שממנו נפגעים אזרחי איראן כולם.
אלא שתהליכים כאלה נמשכים שנים. איראן עדיין תלויה בנפט ולכן הכנסותיה מצטמקות והמטבע שלה בשפל. לא בכדי דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהקהילה הבינלאומית להתמיד בעיצומים, מתוך הערכה כי אלה יאלצו בסופו של דבר את ההנהגה האיראנית לשוב למו"מ שיוביל להסכם טוב יותר מהקודם, לפיקוח הדוק יותר על תוכנית הגרעין ואולי אף לצמצום תמיכתה של איראן בארגוני טרור.
ובתוך כך, ישראל, לפחות לפי הדיווחים בעולם הערבי, מתקרבת בתקיפות הצבאיות לאיראן: העיתון א-שרק אל-אווסט הפרו סעודי דיווח שישראל תקפה מחסני אמל"ח וטילים איראניים בעיראק שלוש פעמים בשבועות האחרונים, בהתאם להבנה שהושגה בין ארה"ב לרוסיה, המאפשרת לישראל לתקוף בסיסי מיליציות איראניות בעיראק ולא רק בסוריה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
