הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה

1. לפי הדוח האחרון של רשות החדשנות, נוצר מצב בריא שבו חברות ישראליות רבות עולות בשנים האחרונות על מסלול צמיחה מהירה כשהן "מתודלקות" בהון רב. במצב זה, הן נדרשות לגייס כוח-אדם מיומן בקצב מואץ והן מתחרות עליו מול שחקנים נוספים באקוסיסטם, במיוחד מול החברות הרב-לאומיות שממשיכות ומרחיבות את פעילותן בישראל.

התוצאה: הביקוש האדיר למהנדסים ולמפתחים מיומנים ממשיך להיות מורגש בתעשייה. לפי מחקר שערך ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל בשיתוף רשות החדשנות וחברת צבירן, היו בשנת 2018 כ-15 אלף (!) משרות פנויות בתעשייה. במקביל, שיעור העובדים המפוטרים בסקטור נמצא בירידה עקבית בשנים האחרונות, בעוד ששיעור העזיבות מרצון נמצא בעלייה - מגמה המעידה על הביקוש הגבוה לכוח-אדם.

הפתרון שעולה מעבודת רשות החדשנות לפערי הביקוש הוא הגדלת מספר הסטונדטים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות, פיתוח ערוצי כניסה חוץ-אקדמיים מגוונים לתעשייה, פתיחת ערוצים לגיוס כוח-אדם מיומן מחו"ל ועידוד לימודי מתמטיקה ומדעים בבתי הספר. במסגרת המאמצים הללו מושם דגש על שילוב נשים ואוכלוסיות הנמצאות בתת-ייצוג בהייטק, בפרט ערבים וחרדים.

על פי הרשות, מספר התלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה הוכפל בתוך 5 שנים - דבר שצפוי להשפיע בעוד כמה שנים, ו-26% מהסטודנטים למדו בשנה החולפת הנדסה ומדעי המחשב. בתוך הקבוצה הזאת ניכרת עלייה משמעותית בשיעור הערבים.

אחד התחומים שבהם הביקוש להון אנושי מיומן עולה באופן מיוחד הוא מדע הנתונים - הביקוש העולמי למדעני נתונים עלה ב-650% בין 2012 ל-2017 והשכר במקצוע הזה גבוה במיוחד. בישראל, השכר החודשי הממוצע למדען נתונים עם חמש שנות ניסיון נע בין 27 אלף ל-32 אלף שקל - שכר גבוה יותר מבתפקידי פיתוח רבים ברמת ניסיון דומה.

אז יש ביקוש גבוה לעובדים, השכר בעלייה, הכסף זורם פה בשפע מדי שנה, ויש תוכניות להכשרת הון אנושי בעתיד. אז מה הבעיה? יש בעיה. לפי יפעת ברון-גולדברג, מנכ"לית עמותת itworks, שמטרתה לפעול לשילוב אוכלוסיות מרוחקות משוק העבודה בהייטק, נוצר פה כשל שוק. מצד אחד, יש מחסור של כ-15 אלף מהנדסים ומתכנתים למשרות הייטק מול אלפי מחפשי עבודה בתחום ובוגרי תארים טכנולוגיים שיוצאים לשוק העבודה מדי שנה, ומצד שני חברות הייטק ישראליות מוציאות לחו"ל, במיוחד לאוקראינה, כ-20 אלף משרות מהנדסים.

 יפעת ברון גולדברג / צלם איציק שוקל

2. "בשנים האחרונות יש עלייה חדה ומשמעותית באחוז הסטודנטים החדשים מהחברה הערבית. בתוך עשר שנים המספר הכפיל את עצמו", אומרים ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי, יזם ומשקיע בחברות הייטק וחבר בוועד המנהל של העמותה. "בשנת הלימודים האחרונה, בטכניון בלבד, החלו ללמוד 600 סטודנטים מהחברה הערבית, מתוך 1,800 סטודנטים חדשים (שליש מהסטודנטים, בזמן שהחברה הערבית היא 21% מהאוכלוסייה). רובם במקצועות ההייטק. לכאורה, זו בשורה מעודדת, כי סקטור ההייטק זקוק לבוגרים מוכשרים, אבל כשבחנו את השתלבותם בעולם העבודה, מצאנו שהפערים בין היותם אקדמאיים במקצועות טכנולוגיים לבין השתלבותם בעולם העבודה בסקטור ההייטק עצומים.

"העובדים הערבים הם הכוח הצומח בסקטור ההייטק, ובתוך שנתיים הם צפויים לספק כמחצית מכוח-האדם החסר בו. הם אלה שיכולים להציל את ההייטק מסטגנציה. ההייטק מדמם מבחינת כוח-האדם. עשרות אלפי משרות מיוצאות מדי שנה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אלה משרות שלעולם לא יחזרו לישראל והן פוגעות בכלכלה, בצמיחה ובמחפשי העבודה".

אתם אומרים שמצד אחד יש היצע של בוגרים בתחומי הייטק ומצד שני יש ביקוש. מדוע הם לא נפגשים? האם המשרות המיוצאות הן עניין כלכלי (מחפשים כוח עבודה יותר זול) או הדרה מכוונת מצד חברות הייטק?

"אנחנו אומרים שקליטתם של מתכנתים ומהנדסים צעירים וחסרי ניסיון, רובם מקבוצות וממגזרים שגם כך סובלים מהדרה בחברה הישראלית, הולכת וקטנה. אלה העובדות: כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל. המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זהו מעגל אכזרי הגורם לאוכלוסיות מודרות לחוות הדרה כפולה ומונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק. איך בדיוק ייבנה הדור הבא של המפתחים הישראלים המנוסים אם חלק משמעותי של המפתחים הזוטרים יהיה במזרח אירופה והודו?".

בין השורות עולה תופעה שכמעט לא מדברים עליה. אמנם חברות גדולות כמו אינטל, מלאנוקס ועוד חרתו על דגלן העסקת מיעוטים, אבל ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים. הן מעדיפות את ההייטקיסט ה"קלאסי", בוגר 8200 מהמרכז, שגם נהנה מתנאי שכר גבוהים מהממוצע. ברון-גולדברג וקוזלובסקי גם לא בטוחים שטענת כוח-האדם הזול יותר בחו"ל היא מדויקת. הם סבורים שאין הפרשים מהותיים בעלויות השכר, במיוחד לאוכלוסיות מודרות שבלאו הכי מתחילות בשכר נמוך יחסית מהממוצע בהייטק.

 משה קוזלובסקי / צילום: דרורה לוי

השניים פסימיים מאוד לגבי התפתחות תופעת מיקור החוץ בהייטק. "אם בעבר השימוש במיקור חוץ היה בעיקר על ידי חברות גדולות, היום השימוש הוא הרבה יותר רחב ומבוצע גם על ידי חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים. רק בשנת 2018, לפי הערכות יותר ממיליארד דולר שולמו לחברות מיקור חוץ. המספר הזה צפוי לגדול בצורה מאוד משמעותית בשנה-שנתיים קרובות".

ברון-גולדברג וקוזלובסקי מזהירים מפני הבאות: "התעלמות המדינה מהבעיה עשויה להביא למצב שבו בתוך שנים ספורות יאוישו יותר מ-100 אלף משרות, המהוות כ-40% מעובדי חברות ההייטק בישראל, ע"י עובדים זרים במדינות אחרות ויביאו איתם אבטלה לאלפי מתכנתים ישראליים. בתהליך הזה ייפגעו גם עובדים שמועסקים במשרות התומכות בעובדי ההייטק בתחומים כגון ההסעדה, ניקיון, נדל"ן, תקשורת ועוד, מאחר שידוע שעל משרת פיתוח ישנם לפחות שלוש משרות התומכות בפעילות הפיתוח".

מדוע עיקר יצוא המשרות, 40% מהמשרות, הוא לאוקראינה?

"אוקראינה זיהתה את הפוטנציאל הענק לפיתוח חברות מיקור חוץ עבור שוק המתכנתים הישראלי, ודוגמה לכך אפשר לראות בהתלהבות שלהם לחתום, במסגרת ביקור ראש הממשלה השבוע במדינה, על שיתוף-פעולה שיכלול גם הקמת משרד בקייב ובירושלים לקידום ולפיתוח שירותי הייטק. אבל האם מדינת ישראל מזהה את הפוטנציאל ההרסני לשוק התעסוקה בישראל כתוצאה מהפיכת מיקור החוץ לאוקראינה כפתרון לכוח-אדם מקצועי עבור חברות ההייטק? אנחנו חושבים שלא".

אוקיי, הצגתם את הבעיות. מה עם פתרונות?

"המדינה חייבת להוציא לפועל באופן מיידי מדיניות של תמריצים לחברות ההייטק ולסטארט-אפים בישראל כדי להוזיל את עלויות ההעסקה ולבלום את הבריחה של משרות פיתוח מישראל. התמריצים האלה יחזירו את עצמם למדינה, באמצעות המסים שהעובדים הישראלים ישלמו. במקביל, המדינה צריכה לתגמל ולעודד את החברות לגייס מועמדים מאוכלוסיות שפחות משולבות היום בהייטק כמו החברה הערבית, חרדים, נשים אנשים עם מוגבלות ועוד בעזרת הסקטור הפרטי".

תמריצים זו מילה כללית מדי. איך מתמרצים בדיוק?

"ניתן לך דוגמה. כמו שהמדינה מוכנה לתת מענקים לאינטל ולסבסד עלויות פיתוח כדי שתקים כאן את מפעל הייצור שלה, המדינה יכולה לעזור לחברות ההייטק להשאיר את המשרות הקריטיות האלה בישראל, או להוסיף קריטריון של גיוון תעסוקתי כתנאי לתמיכה הכספית שמעניקה רשות החדשנות לפעילויות מו"פ בהייטק - תקציב המסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנה".