המס הצרפתי שגרם לטראמפ להילחם למען ענקיות הטכנולוגיה

נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר ביום רביעי האחרון לכתבים כי ענקיות הטכנולוגיה משלמות מסים נמוכים באופן לא הוגן, ובכך לא תורמות לטובת הציבור. לדבריו, מיסוי כבד יותר על ענקיות הטכנולוגיה הוא עניין של צדק חברתי. "אני לא חושב שהמערכת הקיימת היא מערכת טובה, גם לא עבור העובדים האמריקאים", אמר וקרא לארה"ב לסייע בשינוי מערכת המסים הבינלאומית, הנדונה בוועידת ה-G7 המתקיימת בצרפת.

קריאתו של מקרון לארה"ב לסייע בשינוי שיטת המיסוי על הענקיות מגיעה דווקא על רקע מחלוקת בין המדינות בנושא, בשל מס צרפתי חדש שיוטל עליהן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבטא ביום שישי האחרון נגד אותו המס ואמר שהוא אמנם "לא מעריץ גדול" של חברות הטכנולוגיה, אבל הוסיף כי "אלו חברות אמריקאיות נהדרות ובכנות, אני לא רוצה שצרפת תלך ותמסה את החברות שלנו". טרמאפ אף איים כי "אם הם יעשו את זה, אנחנו נטיל מסים על היין שלהם כמו שהם מעולם לא ראו בעבר".

ועידת ה-G7 החלה בצרפת ביום שבת ותימשך עד מחר, והיא כוללת דיונים בדיני מסים אוניברסליים הנוגעים לשירותים דיגיטליים, לצד נושאים כמו ההתחממות הגלובלית, פיתוח כלכלי במדינות אפריקה ונושאי ביטחון לאומי. בוועידה משתתפים נציגים מצרפת, איטליה, גרמניה, יפן, אנגליה, קנדה וארה"ב. ועידת ה-G7 שמתקיימת כעת הייתה אמורה לספק פלטפורמה לניסוח נייר עמדה משותף של כלל המדינות אודות מדיניות המיסוי החדשה שהן מבקשות לקבוע. אולם בעקבות המתיחות בין טראמפ ומקרון על רקע המס הצרפתי, ה"גרדיאן" דיווח כי הניסיון הזה נזנח.

ביולי האחרון, שבע המדינות הגיעו להסכמות בנוגע למיסוי של חברות אינטרנט במדינות בהן הן פועלות באופן דיגיטלי - גם אם אינן מחזיקות בפעילות פיזית באותן המדינות. ההסכמות הגיעו לאחר דיונים בוועידה האחרונה שהתכנסה אף היא בצרפת, בה השתתפו נציגי הבנקים המרכזיים ושרי הכלכלה של המדינות. טרם הושגה פשרה לגבי מתווה המיסוי, אך הוסכם כי ה-OECD יפתח תוכנית ראשונית עד ינואר הקרוב, כאשר המטרה היא לקבל את ההחלטה הסופית עד סוף שנת 2020.

הסנאט הצרפתי לא המתין למהלך גלובלי - ואישר ביולי מס בגובה 3% על מחזור ההכנסות ממכירה של שירותים דיגיטליים בתוך גבולות צרפת בהתאם לעקרונות שהוסכמו. המס יחול על חברות שהכנסותיהן השנתיות עומדות על יותר מ-25 מיליון אירו בצרפת, ו-750 מיליון אירו באופן גלובלי, ויחול באופן רטרואקטיבי על הכנסות מינואר 2019. בצרפת אמרו בעבר כי אם ה-OECD ייזום מהלך רחב יותר, צרפת תבטל את המס שהטילה באופן פרטני.

בארה"ב הגיבו בחריפות על ההחלטה להטיל את המס הצרפתי, ופתחו בחקירה כדי לבחון אם הוא מפלה נגד ארה"ב. תוצאות החקירה עשויות להביא לנקיטת צעדים של ארה"ב נגד צרפת - בהם הטלת מכסים. לשכת המסחר של ארה"ב העריכה שהמס צפוי לייצר לצרפת הכנסות של 500 מיליון אירו בקירוב בכל שנה, כאשר מרבית הסכום ייגבה מחברות אמריקאיות. בנוסף, הלשכה ציינה כי חברות האינטרנט יאלצו להוציא מיליונים כדי לארגן מחדש את מערכות החשבונאות שלהן בהתאם לשינויים.

למרות שארה"ב לקחה חלק בהסכמות לגיבוש מדיניות מיסוי גלובלית במסגרת ה-G7, כעת נראה שהמתיחות בין צרפת וארה"ב עשויה להעיב על כך. טראמפ איים בחודש שעבר להגביר את המיסוי על יין צרפתי המיובא לארה"ב כתגובה למס הדיגיטלי החדש, וכאמור חזר על האיום בסוף השבוע לפני שעזב את הבית הלבן לצרפת כדי להשתתף בוועידה.

החלת המס היא על מכירות, ולא על רווחים

בדיון שנערך במשרד נציבות הסחר האמריקאית ביום שני האחרון במסגרת החקירה, העידו חברת האם של גוגל, אלפאבית, פייסבוק, אמזון ואיגודי סחר גדולים נגד תוכנית המיסוי הצרפתית. החברות האמריקאיות מבקרות את המס החדש בטענה שרף ההכנסות עבור המיסוי נקבע כך שישפיע על החברות האמריקאיות, אך לא על מתחרותיהן הצרפתיות. שר האוצר הצרפתי, ברונו לה מר, אמר בעבר כי כ-30 חברות, רובן אמריקאיות, יושפעו מהמס, אך הכחיש כי הצעד מפלה. זאת, מאחר שלדבריו המס בכל זאת ישפיע גם על מספר חברות שאינן אמריקאיות - בהן חברות סיניות ואף חברה צרפתית אחת, חברת הפרסום אונליין Criteo.

מתיו שרוארס, מנכ"ל איגוד המחשבים והתקשורת (CCIA) שמייצג חברות כמו אינטל, איביי ונטפליקס, אמר בשימוע כי המס "חותר תחת ההתקדמות שהושגה" ב-G7, לטובת מערכת מס חדשה על הכלכלה הדיגיטלית. עוד אמר שרוארס כי באיגוד מאמינים שהפעולה מצדיקה תגובה משמעותית ופרופורציונלית מצידה של ארה"ב, מאחר שהמס מכוון כלפי חברות אמריקאיות. מנגד, חלק מנציגי חברות הטכנולוגיה התנגדו אמנם למס - אך גם להטלת מכסים על צרפת.

טענה נוספת שהעלו החברות נגד המס היא החלתו על מכירות ולא על רווחים - מה שעשוי להביא להכפלה של כמות המס שישולם. אלן לי, ראש מדיניות המסים הגלובלית של פייסבוק, אמר ל"רויטרס" כי "צעדים חד-צדדיים יפגעו בפייסבוק ובכלכלה הדיגיטלית". בצל הניסיונות לכפות רגולציה ומיסוי על הכנסותיה באירופה, פייסבוק הודיעה לאחרונה כי תתחיל לרשום את הכנסותיה במדינות בהן היא מוכרת את השירותים - ולא באירלנד.

עם זאת, ההודעה נתפסה על ידי רבים כניסיון של פייסבוק לרצות את המחוקקים, ולא כמהלך בעל השפעה אמיתית. זאת כיוון שהחברה הודיעה כי השינוי ברישום יחול רק על הכנסות מפרסום שנתמך על ידי צוותים מקומיים - כאשר הצוותים הללו לא עובדים ישירות מול מרבית המפרסמים בפלטפורמה. המשמעות היא שללא רפורמה במיסוי, פייסבוק תשלם מס גבוה יותר רק עבור הכנסות מפרסום של לקוחות גדולים - בהם היא תומכת באופן ישיר באמצעות צוותים מקומיים - והיא תוכל להעלות את מחירי הפרסום רק עבור מפרסמים אלה.

המיסוי הצרפתי החדש, לעומת זאת, יחול על הכנסות מכלל המפרסמים. הדבר נכון גם לגבי חברות האינטרנט האחרות אשר יספגו את העלייה במיסוי על כלל הכנסותיהן. לכן, מנהל מדיניות המסים הבינלאומית של אמזון, פיטר הילץ, ציין בדיון שהתקיים בנציבות האמריקאית כי מעל עשרת אלפים עסקים צרפתיים שמוכרים דרך פלטפורמת אמזון יספגו בעלויות המס: הסוחרים קיבלו באחרונה הודעה על כך שעמלות מסוימות יעלו ב-3% עבור אמזון צרפת החל מאוקטובר.

חשש נוסף של חברות הטכנולוגיה נוגע לתקדים שצרפת יוצרת. מדינות אחרות באיחוד האירופי, בהן בריטניה, ספרד ואיטליה, הכריזו כי בכוונתן לקבוע כללים דומים לאלו שנקבעו בצרפת למיסוי שירותים דיגיטליים, וגם ניו זילנד פועלת להחלת חקיקה דומה. בחברות חוששים כי אם יעברו חוקים נוספים כאלה, במקום חקיקה רחבה יותר שתהיה אחידה עבור מדינות שונות, יהיה עליהן לשלם מסים כפולים.

גם בתוך צרפת קיימות התנגדויות למס, וטיעוני המתנגדים כוללים בין היתר את הטענה כי המס החדש יקשה על מאמצי צרפת להפוך לאומת סטארט-אפ, וכן כי קיים קושי לאסוף את המס מבחינה פרקטית - מאחר שהמידע על ההכנסות מצרכנים צרפתים בלבד לא מאוחסן באופן מרוכז כלשהו על ידי החברות. ג'סי גסטון, עורכת דין צרפתית לענייני מסים, אמרה ל-BBC במקביל להעברת החוק כי המס הוא בעיקר סימבולי - ולא אמצעי מיסוי אפקטיבי - משום שהסכום שיגויס בעזרתו עבור ממשלת צרפת נמוך ממה שהיא הייתה רוצה לקבל מהכלכלה הדיגיטלית.

מנגד, צרפת טוענת כי המס בא לתקן את המצב הקיים, ולעדכן ולהתאים את מערכת המיסוי כך שתוכל להתמודד עם חברות שמייצרות ערך מאיסוף דאטה על משתמשים. הנציבות האירופית מעריכה כי עסקים מסורתיים משלמים 23% מס על רווחיהם באיחוד האירופי, ואילו חברות אינטרנט משלמות לרוב 8%-9% מס.

גם בישראל רוצים לגבות מס מהענקיות

ב-2018 נערך האיחוד האירופי להטלת מס מחזור בשיעור של 3% על חברות אינטרנט בינלאומיות, אשר מחזור המכירות שלהן עולה על 750 מיליון אירו והיקף המכירות שלהן באיחוד עולה על 50 מיליון אירו. זאת על מנת להתמודד עם המצב שבו חברות אינטרנט רב-לאומיות גדולות משייכות את הכנסותיהן למדינות עם מסים נמוכים, כמו אירלנד, כדי להתחמק מתשלום מסים גבוהים יותר ללא קשר למקור ההכנסות. החקיקה לא עברה, היות שלא כל מדינות האיחוד הסכימו לה. אירלנד הייתה בין המדינות שהתנגדו לחקיקה רחבה באיחוד בנושא, מכיוון שהיא מרוויחה מהמצב הקיים בו ארגונים רב לאומיים רושמים במדינה את רווחיהם ממכירות דיגיטליות ללקוחות במדינות אחרות.

במקביל למגמה העולמית להטלת מס מחזור על חברות האינטרנט הבינלאומיות, גם ברשות המסים בישראל החליטו כי הנושא יעלה לדיון לאחר שייכנס שר אוצר חדש, וכי תגובש תוכנית סדורה למיסוי המחזור של חברות אינטרנט הפועלות בישראל. השאיפה היא לגבות בין 3%-5% מס על המחזור של החברות האלה ממכירותיהן במדינה.

בשנים האחרונות מצויות ענקיות האינטרנט הפועלות בישראל, בראשן פייסבוק וגוגל, בדיוני שומה מול רשות המסים - הדורשת מהן מס על פעילותן בארץ, על בסיס פרשנות חדשה למס על חברות בינלאומיות שפרסמה הרשות כבר באפריל 2017. הפרשנות קבעה כי חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל ומעניקות ללקוחות בארץ שירותים - ובהם שירותי פרסום, הורדת קבצים, קידום לקוחות באתרי אינטרנט ועוד - חייבות בתשלום מס בישראל.

לאחר שהתברר כי חברות האינטרנט מערימות קשיים על רשות המסים במסגרת דיוני השומה שלהן מולה, החליטו לנסות לקדם בישראל את החקיקה בדומה לצרפת. ברשות המסים מתקיימים כיום דיונים מול פייסבוק ועם חברות אינטרנט אחרות החייבות בתשלום מס על פעילותן בארץ, אך לא משתפות פעולה עם ניסיונות הגבייה. על פי ההערכות, אם החקיקה תעבור, המס שיוטל על החברות יגיע למאות מיליוני שקלים - ולפי הערכות מסוימות הוא אף עשוי להגיע למיליארד שקל. 

באיחוד האירופי שוקלים להקים קרן בהיקף של מאה מיליארד אירו על מנת לסייע לחברות להתחרות מול ענקיות הטכנולוגיה

באיחוד האירופי שוקלים להשיק קרן עושר ריבונית (Sovereign Wealth Fund) של מאה מיליארד אירו להשקעה בחברות אירופיות בעלות פוטנציאל להפוך למתחרות של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות והסיניות, כך לפי דיווחים ב"פייננשל טיימס" וב"פוליטיקו".

הצעד מגיע כאשר ברקע הטענה האמריקאית כי המס של צרפת מכוון ספציפית נגד חברות אמריקאיות, וייתכן שאירופה מנסה לנקוט צעדים כדי לפתח ענקיות טכנולוגיה משלה.

הדיווחים התייחסו למסמך פנימי מודלף של הנציבות האירופית, ובו טיוטה של 173 עמודים שמציגה את התוכנית להקמת הקרן, שתיקרא "קרן העתיד האירופית", ותמומן על ידי מדינות האיחוד. במסמך קיימת התייחסות לחברות גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון, ביידו, עליבאבא וטנסנט כחברות שרכשו יריבות פוטנציאליות וכעת מנהלות את ה"אג'נדה הדיגיטלית הגלובלית". "באירופה אין חברות כאלה. זה מהווה סיכון לצמיחה, לעבודות ולהשפעה של אירופה בסקטורים מרכזיים מבחינה אסטרטגית", נכתב במסמך.

עוד נכתב כי הקרן תתמקד בקניית החזקות לטווח ארוך ב"תאגידים שמבוססים באירופה בסקטורים חשובים מבחינה אסטרטגית", וכי תתעדף השקעות ב"פיתוח סקטורים אסטרטגיים" ו"בנייה וחיזוק של מובילי החדשנות של העתיד". לפי הדיווחים, בכירים באיחוד אף מקווים שהקרן תעודד גם השקעות של המגזר הפרטי בחברות.

דוברת הנציבות האירופית אמרה בתגובה לדיווחים כי הנשיאה הנבחרת של הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, טרם ראתה את התוכנית, וכי אין לבלבל בין טיוטה פנימית שמציגה סיעור מוחות שנעשה בנושא, לבין מדיניות. פון דר ליין צפויה להתחיל את כהונתה בנובמבר ולהחליף את מרגרט ווסטגר, נשיאת הנציבות האירופית היוצאת, שאופיינה ביד קשה כלפי הענקיות האמריקאיות ובהטלת קנסות כבדים - בהם שלושה קנסות ענק נגד גוגל בסכום כולל של מעל 8 מיליארד אירו בשנתיים האחרונות. פון דר ליין הבטיחה כי במהלך כהונתה "תשקיע בחדשנות ומחקר, עיצוב מחדש של הכלכלה האירופית ועדכון המדיניות התעשייתית".

בעוד שרבות מהחברות הציבוריות האמריקאיות הגדולות ביותר מגיעות מתחום ההייטק, החברות האירופאיות בעלות השווי הגבוה ביותר שייכות לסקטורים מסורתיים יותר, כמו תחום האנרגיה ומוצרי הצריכה.