המלחמה בפייק ניוז מגיעה לבחינות הבגרות ואיתה גם "המשרוקית" של "גלובס"

במשרד החינוך מכירים בצורך להכין את התלמידים לעולם של דיסאינפורמציה ומידע ומוטה, ומגייסים לכך גם את תחקירי "המשרוקית", יחידת בדיקת העובדות של "גלובס". כ-1,500 נבחנים שניגשו הקיץ לבחינת הבגרות בתקשורת וחברה התבקשו לנתח שורה של פרשות אקטואליות מחיי התקשורת בישראל - החל בקמפיינים מסחריים עם הטיה מגדרית וכלה במאמצים שעשה לכאורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל סיקור חיובי באתר וואלה. אחת השאלות התמקדה בבדיקות אמיתות שפרסמה "המשרוקית".

בפתח השאלה קיבלו התלמידים הסבר על שיטת העבודה של תחקירני "המשרוקית". לאחר מכן הוצגו להם שלוש דוגמאות לטענות שבדק הארגון, שהשמיעו רון חולדאי, מירי רגב ותמר זנדברג. התלמידים התבקשו להראות כיצד הבדיקות מדגימות ערכים עיתונאיים כמו התמקדות בעובדות, דיוק והסתמכות על מקורות אמינים. בהמשך הם נדרשו להסביר מה הסכנה ב"פייק ניוז", ומה חשיבות "המשרוקית" בהתמודדות איתו.

 מתוך מבחן בגרות בתקשורת

שאלה על תיק 4000 וקורנפלקס לבנות

כותבי הבחינה אף שילבו בבחינה הרשמית שאלה על תיק 4000, "תיק וואלה", שהשימועים לחשודים בו החלו זמן קצר אחרי שהתקיימה הבחינה. השאלה מתחילה בתיאור מפורט של ממצאי תחקיר "המקור" בערוץ 10, שבו העידו עיתונאי וואלה על לחצים מגבוה להבליט ידיעות חיוביות על נתניהו ולשכתב כותרות ביקורתיות. בעקבות זאת התבקשו הנבחנים לתאר את הדילמות המקצועיות של עיתונאי האתר ולהסביר אילו עקרונות דמוקרטיים נפגעו בשל התנהלות המערכת.

השאלה הזו גם משכה אש. "פוליטיקה לבחינת הבגרות", הכריזה כותרת באתר רוטר אחרי הבחינה, "בבחינה בתקשורת, נתניהו ואלוביץ' אשמים".

שאלה אחרת בבחינה מבקשת מתלמידי התקשורת לנתח פרשה מהתחום המסחרי - קמפיין של חברת תלמה למוצר ושמו "קורנפלקס של אלופים". מסע הפרסום משך ביקורת מהציבור, בשל העובדה שהוא פונה לבנים בלבד. בעקבות זאת הוסיפה החברה קופסאות של "קורנפלקס של אלופות".

הכשרה לזיהוי זיופים: ההשראה הפינית

ההתמודדות החינוכית עם מידע מוטה או כוזב עדיין נדירה בעולם, אבל ישראל אינה החלוצה. לאחרונה תיאר אסף אוני במוסף G של "גלובס" את השיטות שנוקטת מערכת החינוך בפינלנד. בתוכנית שפועלת במדינה זה כשנתיים לומדים התלמידים לזהות "פייק ניוז" באינטרנט, בטכניקות שמבוססות על הניסיון של ארגוני בדיקת עובדות, דוגמת פאקטאבארי הפיני. הם מקבלים בכיתה נושא אקטואלי, למשל הבחירות לפרלמנט האירופי, ומנתחים את הסיקור שלו ברשתות החברתיות: האם שם הכותב מצוין בטקסט? האם מובאת רק דעה מגמתית אחת? האם התמונות הן אילוסטרציה בלבד? עשרות בתי ספר בפינלנד כבר מפעילים את התוכנית.

גם ארגון "המשרוקית", כאן בישראל, הפעיל בשנתיים הקודמות פיילוט להכשרת תלמידים בבדיקת עובדות, במסגרת לימודי האזרחות בתיכון. משתתפי הפיילוט, מתיכון רוטברג ברמת השרון ומתיכון היובל בהרצליה, התנסו במטלות בסיסיות בתהליך בדיקת העובדות - החל בקשבות, דרך התחקיר ועד לכתיבת הבדיקה. כמה מהבדיקות פורסמו באתר "המשרוקית".