מערכת החינוך בישראל, כבעולם הרחב, משוועת לשינוי. המאה ה־21 מחייבת את מערכות החינוך למהפכה תפיסתית וארגונית מקיפה. שינוי מסדר שני של השיטה, התשתיות, ההתייחסות לכוח-האדם, וגם לתכנים רבים. הגברת האמון במנהלים תוך הענקת אוטונומיה ניהולית ופדגוגית, היא מנוף נחוץ להנעת השינוי.
עם כינון ממשלה חדשה בקרוב, הנה ארבעה מפתחות מעשיים לדרך, עבור השר הנכנס אותם יוכל ליישם מידית:
ראשית, צמצום רגולציה תוך הגברת אמון. מדיניות השליטה מלמעלה סותרת את צורכי התלמידים במאה ה-21. כך נכון בכיתה, כך נכון במערכת יחסי הגומלין בין משרד החינוך לבתי הספר. על שר החינוך הנכנס לחתור להקטנת מוטת התערבות המשרד. מערכות החינוך המתקדמות בעולם כבר פסעו בכיוון זה. המפתח הקריטי להצלחה הוא מתן אמון בצוותי החינוך. זו אכן משימה לא טבעית עבור פוליטיקאים המתיימרים לנצל את כוחם ולהשפיע דרך מערכת החינוך על קידום תפיסת עולמם. אולם זהו צו השעה.
שנית, חיזוק מעמד אנשי החינוך: מנהלות ומורים חדשים תחילה. מורים צעירים משתכרים מעט מדי, ואין פלא, איפוא, על המחסור החמור במורים כפי שהשתקף בדוח מבקר המדינה האחרון. הדוח התמקד במורים, אך מצוקת שדירת הניהול מסוכנת אף יותר, והיא אינה מדוברת מספיק. תנאי המנהלים - בשכר ובהיבטים מהותיים נוספים של תנאי עבודתם והיקף אחריותם - צריכים להטריד את שר החינוך כמשימה ראשונה. השקעה נדרשת בקבוצת מנהיגי השטח הנושאת באחריות עצומה תהיה ההשקעה המשתלמת ביותר עבור ילדי ישראל - שכן מנהלי בתי הספר הם החוליה החשובה ביותר בקידום השינוי הנחוץ כל-כך בדרג בתי הספר.
שלישית, השקעות בתשתיות, הקטנת מספר התלמידים בכיתות והכוונת תקציבים למקום הנכון. סוד גלוי הוא כי לא חסר כסף בספינת הענק המכונה "מערכת החינוך". הבעיה היא שהכסף לא מגיע לאן שצריך. אין השקעה מספקת בתשתיות פיזיות, סביבת העבודה של אנשי החינוך אינה מותאמת למאה ה־21, הצפיפות בכיתות הלימוד מהווה בעיה לאומית ולבסוף כסף רב מתפזר על פני המנגנון המסורבל והגדול של המשרד. התקציב הגדול צריך להיות מנותב ביעילות לשטח אשר ישתמש בו בגמישות ולא ללכת לאיבוד במנגנונים.
ולבסוף, רלוונטיות למאה ה־21. "בית החרושת לציונים" של המאה ה־20, איבד את הרלוונטיות. כדי לשמור על היתרונות היחסיים של הסטארט-אפ ניישן, נדרשת רפורמה במדיניות ההערכה. בין השאר כבר קראנו לבטל את הפורמט הקיים של מבחני המיצ"ב, ובהמשך לפעול לצמצום מספר מבחני הבגרות. מובן שלכך קשר הדוק גם עם הגברת האוטונומיה והאמון בדרג בתי הספר, כאמור לעיל.
לא קל להוביל שינוי במערכת החינוך הענקית והמסורבלת. עם זאת, זו היא משימה לאומית עם השפעות מאקרו על עתידה של מדינת ישראל. החינוך הוא הביטחון האמיתי. שינוי כיוון מניהול היררכי המושתת על פיקוח, בקרה ושליטה של פקידי המדינה, לעבר מתן אמון תוך הגברה דרמטית של אוטונומיה לדרגי החינוך בבתי הספר הוא המפתח העיקרי. "מנהיגים" - ארגון מנהלי בתי הספר שהוקם השנה, מושיט ידו לשר החינוך החדש. הצלחת מערכת החינוך - הצלחת כולנו!
הכותב הוא מנהל תיכון עירוני א' לאמנויות בתל-אביב וממקימי ארגון "מנהיגים", ארגון מנהלי בתי הספר הראשון בישראל, אשר שותף ב"קואליציה לאוטונומיה בחינוך"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.