"גם גברת כהן מחדרה הייתה יכולה להרוויח ממכירת ווייז"

אני: דבקה במטרה, בעלת יכולת הנעת תהליכים מורכבים וגדולים, באמצעות גיוס כוחות משמעותיים.

משפחה: מרדכי מאייר, סבא מהצד של אבא, הגיע לתל-אביב בתחילת המאה, פגש את סבתא, דור שישי בארץ ונצר למקימי תל-אביב. הם התחתנו ועברו לבת ים. הוא היה יזם גדול, והקים, בין היתר, את מגדל שלום וגימנסיה הרצליה החדשה, והיה נשיא הוועד המנהל שלה, נשיא איגוד הטניס וקפטן הפועל תל-אביב בכדורגל. ההורים של אמא ניצלו ברגע האחרון מציפורני הנאצים ואיבדו את משפחתם בשואה. סבא הגיע מאוסטריה, וסבתא, שהייתה אצנית, ייצגה את פולין במכבייה ונשארה כאן. הם נפגשו וילדו את אמא. ההורים שלי נפגשו בתל-אביב. אבא ניהל את כולבו שלום ואת העסקים המשפחתיים, ואמא ילדה ארבעה ילדים בשש שנים וגידלה אותנו.

ילדות: נווה אביבים תל-אביב, ילדות מאושרת עם רווחה כלכלית גדולה. עד סוף התיכון שיחקתי טניס מקצועני במכבי צפון ונבחרת הנוער של ישראל, וזה היה כל עולמי. תקופה מעצבת שלימדה אותי משמעת, התמודדות עם כישלון, מיצוי פוטנציאל, התמודדות עם לחצים ומיקוד במטרה. למדתי באליאנס כלכלה וצרפתית בציונים גבוהים. מגיל צעיר עבדתי. נתתי שיעורים פרטיים ועשיתי הרבה כסף בעבודה קשה. הייתי במועצת תלמידים. בסוף התיכון פרשתי מהטניס, כי היו טובים ממני, והייתי צריכה לבנות לעצמי חיים - חברים, בילויים, פנאי.

לימודים: אחרי שירות במשרד הביטחון התחלתי ללמוד כלכלה ומיד אחר כך תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים ומימון במקביל. מימנתי לעצמי את הלימודים במלגות וכמתרגלת ומרצה באוניברסיטה, ומבקרת אגודת הסטודנטים, כי רציתי להיות עצמאית.

גולן רובינשטיין: בעלי, מנכ"ל ושותף בחברת "בית הזהב" שמתמחה בדיור מוגן בישראל ובאנגליה, החבר הכי טוב שלי. נפגשנו באוניברסיטה בתואר הראשון כשלמד כלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים. יש לנו שלושה ילדים. הגדולה היא אלופת העולם באקרובטיקה, השנייה ציירת מחוננת והצעיר בן 13.

משפטים: את הסטאז’ עשיתי אצל רותה אורן, שהייתה הדמות הנשית הכי גדולה בעולם המשפט, במשרד ש. הורוביץ. משם עברתי למשרד אפרתי-גלילי כשותפה בכירה ומנהלת מחלקת הסטארט-אפים, ואחרי שמונה שנים הקמתי וניהלתי את יחידת הפיתוח העסקי בהרצוג פוקס נאמן. בשלב מסוים הרגשתי צורך לצאת מעולם המשפט ולהיכנס לתעשייה, וכשהציעו לי להקים את IATI הסכמתי.

IATI האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות: איחוד של שלושה ארגונים נפרדים: ארגון קרנות ההון סיכון, תעשיות ההייטק ואיגוד מדעי החיים. זה ארגון פרטי, ללא מטרות רווח, שממומן על-ידי התעשייה בלבד, וזה מה שנותן לו את הכוח לפעול. אנחנו מקדמים את הוודאות העסקית של תעשיות ההייטק, הקלות בעשיית העסקים והקלות בביורוקרטיה וברגולציה. אני עובדת מול שרים ומנכ"לי משרדים ממשלתיים במגוון נושאים, ביניהם קידום החינוך הטכנולוגי, כניסה של ערבים, חרדים ופריפריה להייטק. אם המוסדיים היו משקיעים בתעשייה המתקדמת, אז גם הגברת כהן מחדרה הייתה מרוויחה ממכירת ווייז.

אני טסה המון ובכל העולם כדי להכיר חברות וארגונים ולייצר שיתופי-פעולה. אנחנו מאמינים באי מעורבות של הממשלה, אבל בטיפול ממוקד בכשלי השוק, מה שלא תמיד נעשה בצורה מיטבית, וחבל, כי אין לנו זמן לבזבז. יש בארץ מעל 300 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות וצריך לשמור עליהם. חברות בינלאומיות יברחו מכאן אם לא תהיה ודאות עסקית, והמיסוי יתנדנד יום למעלה יום למטה. דיני העבודה מכבידים והרגולציה לא קלה. בזמנו דובר על מינוי שר הייטק - רעיון מבורך רק אם המשרד יהיה מתוקצב ובנוי נכון. התקציב הממשלתי שיש היום לתעשיות ההייטק לא מספק.

נשים: יש מחסור בכוח-אדם בתעשייה ואני רואה בנשים כוח עבודה מעולה. צריך לקדם אותן בגלל היכולת המוכחות שלהן. אז מה עושים? עושים. לא מקיימים פגישה עם אנגלה מרקל בלי נשים בכלל, עושים אינטגרציה נכונה של המערכות ופשוט רוצים בכך.

פנאי: כל דקה אני מקדישה למשפחה הגרעינית והמורחבת שהיא ביחסים קרובים מאוד.

תפיסת עתיד: רוצה להגביר פעילות ולהמשיך להניע מהלכים גדולים עם הכוחות החזקים בארץ ובעולם.