עלה ירוק: הכירו את החשמלית המשודרגת של ניסאן

בימים אלה בוערות אלפי שריפות בביוספרה הרגישה של אגן האמזונס בברזיל ופולטות מאות אלפי טונות של פחמן דו וחד-חמצני לאטמוספרה. בדנמרק שבר החודש הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שיא חדש של ציניות כשהציע לרכוש את גרינלנד, שאוצרות הטבע שלה נחשפים במהירות מבעד לקרח הנמס של חוג הקוטב, ואילו אירופה עברה הקיץ שלושה גלי חום מהקשים בתולדותיה.

כל ההתרחשויות הללו מחדדות את התחושה שההתחממות הגלובלית היא כבר לא סוגיה לוויכוח אקדמי וגם לא מורשת מעורפלת שאנחנו מותירים לדורות הבאים. מדובר בבעיה בוערת, תרתי משמע, שאת השלכותיה נחווה כנראה כבר בדור הנוכחי בצורה אישית וישירה. אמנם רבים ינופפו את כל הסיפור בטענה כי "יש לנו בעיות דחופות יותר", אבל ישנם גם מי שמוכנים לשנות הרגלים כדי לתרום אישית להקטנת פליטות גזי החממה.

ניסאן הייתה אחת הראשונות שזיהו את הפוטנציאל של שוק הרכב החשמלי המודרני, עם קצת עידוד מהחזון של "בטר פלייס" זצ"ל, והשיקה כבר ב-2010 את הליף (LEAF) החשמלית שלה, תוך שהיא מקדימה את "טסלה", שכיום מנכסת לעצמה את החלוציות בתחום.

בניגוד ל"טסלה" היוקרתית, הליף תוכננה להיות חשמלית "נגישה" עם מחיר שיתחרה בהיברידיות נפוצות (בקיזוז הטבות המס). השוק גמל לה היטב ויותר מ-400 אלף יחידות של הדור הראשון נמכרו עד כה. בקליפורניה, למשל, היא הפכה לסמל מעמד לכל מה "שנכון" בתחבורה אישית. לעומת זאת בישראל, שבה אוהבים לדבר על כלי רכב חשמליים אך לא לרכוש אותם (ע"ע בטר פלייס), שיווק הליף היה "מזדמן" ונטול המשכיות בשל חוסר עניין ציבורי.

הדור השני, שהושק בסוף 2017, מגיע כיום לארץ עם נקודת מוצא טובה יותר בזכות סוללה משודרגת עם טווח מוגדל בין טעינות, מנוע חזק יותר וסביבת מחיה ידידותית יותר. חיצונית, הליף נוטשת את העיצוב העתידני של קודמתה לטובת עיצוב האצ'בק תקני ואופנתי יותר שפונה למכנה משותף רחב יותר. יש לה ממדים חיצוניים נדיבים, יציבה גבוהה יחסית שנועדה בין השאר להרחיק את מארז הסוללות מהקרקע, משטחי זכוכית גדולים, זנב עתיר זוויות וגג "צף" אופנתי בצבע שונה מצבע הגוף.

 ניסאן LEAF

לא רק ידידותית לסביבה

גם תא הנוסעים מכוון ללקוחות שמחפשים שימושיות ולא רק הצהרה סביבתית. הכניסה לתא נוחה תודות לגג גבוה יחסית, מפתן מורם ודלתות רחבות. הנהג והנוסע לצדו ממוקמים גבוה יחסית למשפחתיות מקובלות ונהנים מראות טובה קדימה תודות לשמשה פנורמית ומכסה מנוע קצר ומשופע. גם המושב האחורי ממוקם גבוה יחסית, ככל הנראה בשל מיקומו של מארז הסוללות. המרווח הפנימי משפחתי-שימושי עם שפע של מרחב כתפיים וראש לשניים-שלושה מבוגרים מאחור, ואילו תא המטען יכול לבלוע ללא קושי מטען טיפוסי של משפחה בדרכה לנתב"ג.

עמדת הפיקוד נוטשת את המערך הדיגיטלי העתידני והמנצנץ של הדור הקודם לטובת עיצוב סולידי שמשלב מתגי תפעול מקובלים, מערכת מולטימדיה נפרדת ולוח מחוונים, שמשבץ מד אנלוגי גדול לצד צג מידע דיגיטלי צבעוני. המערך הזה יעיל, אך מתחיל להיראות מיושן ביחס לצגי ה-LCD המודרניים שנפוצים כיום, ולא רק בשוק היוקרה.

הנדסת האנוש תקנית ופשוטה לתפעול, למעט בלם חניה מגושם שמופעל באמצעות ידית רגל, והגימיק העתידני היחיד ששרד מהדור היוצא הוא מוט/כפתור הילוכים זעיר, שנראה כאילו תוכנן על ידי "גיימר" מושבע.

איכות הייצור יפנית-מוקפדת ובידוד הרעשים מנטרל בצורה יעילה את רעשי הגלגלים והרוח - נקודה חשובה ברכב חשמלי שלא מייצר צלילי מנוע מוחשיים. האבזור התקני מקיף למדי, כולל ערכת שיוט חכמה והתרעה על סטייה מהנתיב, ואילו מערכת המיזוג תפקדה היטב וקיררה בזריזות את התא בסוף שבוע לוהט של אמצע אוגוסט. זה לא עניין של מה בכך במכוניות חשמליות, שבהן המזגן הוא אחד מצרכני הכוח הראשיים של הסוללה.

200 קילומטר עם מזגן דולק

הליף מגיעה אלינו בתצורה הבסיס עם מנוע בהספק 150 כ"ס וסוללה של 40 קילוואט-שעה, שאמורה לספק טווח של עד כ-270 קילומטרים בין טעינות על פי תקן ה-WLTP המחמיר. זוהי מערכת הנעה בוגרת ומהונדסת היטב, כפי שניתן לצפות מחברה שלרשותה כמעט עשר שנות ניסיון בתחום.

המנוע מייצרת דחף לינארי, שקט ויעיל, שמאפשר להשתלב ללא קושי בקצב התנועה המקובל בעיר ומחוצה לה, ולצלוח עליות ארוכות עם נוסעים. גם עקיפות במהירויות מקובלות מתבצעות ללא תחושת מאמץ. אין כאן מתג "ספורט" ולמרות נתון האצה מכובד של 8.6 שניות מאפס ל-100 קמ"ש, הליף לא מייצרת ריגושי תאוצה נוסח חשמליות היוקרה. כמו בחשמליות אחרות העברת הכוח הרציפה והעדר צליל נוטים לנתק את הנהג לאורך זמן ולתת לו תחושה של נהיגה בסימולטור.

טווח הנסיעה ה"ישראלי" הריאלי של הליף, עם מזגן פועל בקרוב לשיא העוצמה ולא מעט עליות, נע סביב 200-220 קילומטר. אבל מי שיציית לעצות "הירוקות" של המחשב ויפעיל את שלל אמצעי מיחזור האנרגיה, כולל מערכת אגרסיבית למיחזור אנרגיית הבלימה, יתקרב לטווח המוצהר. בחו"ל מוצעת הליף גם עם סוללה חזקה שמציע 40% יותר טווח ומשודכת למנוע עם 30% יותר כוח, אך בינתיים שיקולי עלות יותירו אותה בחו"ל.

אחרי כל החשמל והאלקטרוניקה טוב לדעת שניסאן לא שכחה לצייד את הליף בהנדסת רכב ראויה. יש לה היגוי קליל אבל עם יזון חוזר סביר, נטיית גוף בפניות מרוסנת למדי, היציבות מצוינת תודות למרכז הכובד הנמוך (סוללה ברצפה) ונוחות נסיעה מרשימה מאד על כל סוגי האספלט.

ניסאן ליף החדשה רחוקה מלהיות גימיק "ירוק". היא חשמלית שימושית, מרווחת ונוחה, שתמלא את רוב המטלות הטיפוסיות של רכב משפחתי או רכב ציים עם בונוס של גמילה מדלק מאובנים ומפליטת CO2. טווח הנסיעה שלה עדיין מגביל את השימושיות לנסיעות בין עירוניות ארוכות, לפחות עד שתוקם רשת צפופה של עמדות טעינה מהירות, ומחיר בסיס של כ-167 אלף יקשה עליה להשתלב ב"מיינסטרים" של השוק הישראלי, שפליטת CO2 מעניינת את הלקוחות בו פחות מצבע מטאלי. אבל מהפכה סביבתית חייבת להתחיל עם פשרות, ובליף החדשה הפשרה הרבה יותר הגיונית. 

מתחרות

יונדאי איוניק אלקטריק 2020

הדור היוצא של איוניק החשמלית ערך כאן הופעת אורח קצרה בפרופיל נמוך. הדור המחודש, שיגיע בקרוב, מציג סוללה עם קיבולת גדולה יותר ב-36% וטווח של עד כ-290 קילומטרים בין טעינות על פי תקן WLTP. היא גם תתמוך בהטענה של 54 דקות בלבד בעמדות הטענה מהירות. המחיר ינוע כנראה סביב 160-170 אלף

קיה נירו אלקטריק 2020

הדור המחודש של הנירו החשמלית, שנמצא בקנה, יציע אופציה למארז סוללות מורחב (64 קילוואט), מנוע של 204 כ"ס וטווח של עד כ-455 קילומטרים בין טעינות (WLTP). הרכב עבר מתיחת פנים ומצויד בתא נוסעים מחודש, כאשר בדגם החשמלי מחליף מתג רוטורי את מוט ההילוכים המקובל. תהיה אופציה לסוללה קטנה יותר עם טווח של 282 קילומטר ו-136 כ"ס

MG ZS חשמלית

הגרסה החשמלית של הג'יפון ZS, שתגיע אלינו בשנה הבאה, מציעה טווח של כ-260 קילומטרים בגרסה האירופית, מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות ומגיעה למהירות מרבית של כ-150 קמ"ש. תא הנוסעים זהה כמעט לגרסת הבנזין למעט לוח מחוונים דיגיטלי. בבריטניה היא זולה ב-15% מהמתחרות הקוריאניות