מקור דאגה לנתניהו: ממשל טראמפ ממדר את היועץ לביטחון לאומי

מידורו של ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ממעגל קבלת ההחלטות סביב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפחות בשאלות שנוגעות באפגניסטן, מדאיג מאוד את ראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים אחרים בממסד הביטחוני בישראל - כך אמרו ל"גלובס" מקורות שמודעים לחשיבת ראש הממשלה ומקורביו, בישראל ובארה"ב, על סוגיית היחסים בין וושינגטון לטהראן.

המקורות העריכו כי סביר להניח ששחיקת מעמדו של בולטון משמשת נושא להתייעצויות דחופות בין נתניהו לבין שגריר ישראל בארה"ב, רון דרמר.

בולטון הוא הנץ הגדול ביותר בממשל טראמפ בנושא היחסים עם איראן. לדברי מקור בוושינגטון, היועץ לביטחון לאומי הוא "תואם נתניהו" בהשקפותיו על סוגיה זו. לדברי המקור, "כשבולטון יושב ליד השולחן בדיון של מקבלי החלטות בבית הלבן על בעיה זו או אחרת שנוגעת באיראן - לאינטרס הישראלי לא יכול להיות ייצוג טוב יותר".

אך ייתכן כי מקומו של בולטון ליד שולחן מקבלי ההחלטות שוב אינו מובטח. על-פי דיווח ב"וושינגטון פוסט", הוא לא נכלל ברשימת המוזמנים לדיון חשוב על עתיד מעורבותה של ארה"ב באפגניסטן, שנערך באוגוסט, במועדון גולף של טראמפ בניו ג'רזי. כל המי ומי בממסד הביטחוני-צבאי של ארה"ב הוזמנו, לרבות שרי ההגנה והחוץ, יו"ר מטה הכוחות המשולבים (מקביל לרמטכ"ל בישראל) וראשת CIA - אך בולטון לא הוזמן.

פקידים אמריקאים בכירים אמרו לעיתון כי זו לא הייתה טעות. בולטון קורא זה מכבר לנוכחות צבאית מורחבת של ארה"ב ברחבי תבל, והוא נעשה "אויב מר" ליוזמה שהולכת ומתגבשת בבית הלבן: עסקת שלום שתשים קץ לנוכחות רבת-השנים של ארה"ב באפגניסטן. למעשה, המלחמה המתמשכת שם היא הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב.

אך התנגדות בולטון למאמץ הדיפלומטי האמריקאי באפגניסטן - מגעים עם הטליבאן, שבמרכזם דרישה שארגון זה ייטול על עצמו את המאבק בדעאש - החלה להרגיז את טראמפ. עובדה זו הניעה את עוזרי הנשיא למדר את המועצה לביטחון לאומי משורה של דיונים רגישים בסוגיה זו.

בסופו של דבר הצליח בולטון להשתחל לפגישה בניו ג'רזי, לאחר שאחד מעוזריו ערער על ההחלטה למדר אותו באוזני ראש מטה הבית הלבן, מייק מולווייני. אך באותה פגישה הוא וטראמפ השמיעו דעות מנוגדות על דרכה של ארה"ב באפגניסטן.

דחיקת רגליו של בולטון מעוררת ספקות לגבי המשך השפעתו בממשל טראמפ, שמבקש להסיג כוחות אמריקאים מאפגניסטן (למעט, אולי, יחידות ללוחמה בטרור) ואף מקווה להגיע לעסקה גרעינית שאפתנית עם קוריאה הצפונית ואולי אפילו להידברות עם נשיא איראן, חסן רוחאני, אומר ה"פוסט". פקידי ממשל מדגישים כי בולטון מתנגד לכל היוזמות האלה, אך עתה הוא פועל נגדן מהשוליים, לא ממרכז הזירה.

"העובדה שהיועץ לביטחון לאומי לא מעורב (בתהליכי קבלת החלטות) מחוללת בלגן מהמון בחינות, אבל הבעיה האמיתית היא (חוסר) אמון", אמר פקיד בכיר לעיתון. פקיד אחר אמר כי לצוות של בולטון יצא שם כמדליפנים. בולטון הכחיש זאת.

סוזן רייס, שהייתה היועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה, צייצה אמש (שבת): "זה ממש מדהים. מעודי לא שמעתי שדחקו את רגלי המועצה לביטחון לאומי בצורה כזו או שהשפילו אותה כך".

"מבחינת מדיניות החוץ של הממשלה הנוכחית בישראל, דעיכתו הפוטנציאלית של בולטון היא בעייתית מאוד", אמר ל"גלובס" מקור בוושינגטון. "הוא היה נכס פוליטי חשוב, ואני משתמש בלשון עבר, כי אין שום ודאות שהוא יחזור לפסגת כוחו, גם אם הוא ימשיך לכהן בזמן הקרוב".

אהדתו של בולטון לישראל באה לידי ביטוי לא רק במילים אלא גם במעשים. בראיון לגלי צה"ל באפריל אשתקד, בעקבות מינויו של בולטון כיועץ לביטחון לאומי, אמר דני גילרמן, שכיהן כשגריר ישראל באו"ם בתקופה שבולטון שירת שם כשגריר ארצו, כי כל אימת שבולטון נחשף באו"ם ליוזמה מדינית אמריקאית שנראתה בעיניו אנטי-ישראלית, הוא מיהר להזהיר את גילרמן. יתר על כן, הוא הציע לגילרמן לטלפן לראש הממשלה דאז, אהוד אולרמט, כדי שזה יטלפן לנשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש הבן, ויפעל לסיכול היוזמה.

"בולטון היה מוכן למשוך אש לעבר כוחותיו שלו", אמר גילרמן. במקרה אחד, לקראת סוף מלחמת לבנון ב-2006, כאשר במועצת הביטחון נערכו דיונים על הצעת החלטה שתשים קץ ללחימה, טלפן בולטון לגילרמן ואמר לו כי שרת החוץ האמריקאית דאז, קונדוליזה רייס, "מכרה את ישראל" והסכימה לסמוך ידה על הצעת החלטה צרפתית, שהייתה מנוגדת לאינטרס הישראלי.

ושר הביטחון לשעבר, שאול מופז, אמר בכנס של "ידיעות אחרונות" במרץ אשתקד כי בולטון ניסה לשכנע את ישראל להפציץ מתקנים גרעיניים באיראן. "היכרתי את בולטון מאז ששימש כשגריר ארה"ב באו"ם", אמר מופז. "הוא ניסה לשכנע אותי שישראל צריכה לתקוף את איראן". מופז אמר כי לדעתו זה היה רעיון גרוע.

בשבוע שעבר, בוועידת G-7 בצרפת, הביע טראמפ נכונות להיפגש עם נשיא איראן חסן רוחאני, והכריז כי אין לו שום כוונה לפעול לחילופי המשטר שם. הכרזה זו ללא ספק אכזבה את בולטון, שבמשך שנים הטיף להחליף את משטר האייתאללות ולחץ להטיל סנקציות נוספות על טהראן, עמדה דומה לזו של ישראל.