החדשות הדרמטיות היו שגויות: התמיכה בג'ו ביידן לא צללה

הטור הזה עסק ביום רביעי שעבר בסקר דעת קהל דרמטי בארה"ב. הסקר, מאוניברסיטת מונמאות' (Monmouth) שבמדינת ניו ג'רזי, עורר התעניינות ניכרת בכל התקשורת האמריקאית, בייחוד בערוצי טלוויזיה המשתדלים לשוות אופי של תחרות אתלטית לכל התמודדות פוליטית. ומה לנו ספורט מרתק יותר מזה המזמן תפניות פתאומיות. הסקר החדש הראה שינוי כיוון בתוך המפלגה הדמוקרטית, העומדת בשלב הפתיחה הארוך והאינטנסיבי של הבחירות המקדימות לנשיאות.

הסקר הראה, כי נמחק לחלוטין יתרונו של הפייבוריט במרוץ הדמוקרטי, ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר. שני יריביו העיקריים, הסנאטורים ברני סנדרס ואליזבת' וורן, השתוו לביידן, אפילו טיפ-טיפה עברו אותו, אם כי הפרש של אחוז אחד קטן בהרבה מטעות הדגימה. התוצאות האלה שיקפו צניחה כה גדולה בשביל ביידן - 13% לעומת הסקר הקודם, בחודש יוני; 20% לעומת מאי - עד שהיה מקום לשאול אם מועמדותו מתחילה להתמוטט.

לא רק הטור הזה, אלא בעלי טורים בכל התקשורת האמריקאית התייחסו בכובד ראש אל הסקר, הנחשב לאחד הרציניים בשוק מצד שיטותיו ומדגמיו. בשנה שעברה, אחד מבעלי הסמכות המוערכים ביותר בעולם הסטטיסטיקה האמריקאי, ניית סילבר מ-fivethirtyeight.com, העמיד את מונמאות' בראש טבלה של 12 מכוני דעת קהל. הייתה לנו אפוא סיבה לקרוא את הסקר בעיון ולהרהר במשמעויותיו.

טעם הצרבת בגרונו

לא יצאו אלא 48 שעות מן הסקר של מונמאות', ושישה סקרים חדשים - שישה! - הודיעו את ההפך הגמור: ביידן מוסיף להוביל. אחד העמיד את יתרונו על 18%, שלושה - על 13%, חמישי - על 7%, שישי - 4%.

עורך הסקרים של מונמאות', פטריק מארי, לא התמהמה: הוא הודה שאין טעם להתייחס ברצינות אל ממצאיו. אפשר רק לנחש את טעם הצרבת בגרונו. הוא אינו חוזר בו מעצם הדגימה והניתוח. הוא השתמש באותם הכלים עצמם, שהניבו חודשיים קודם את יתרונו המוחץ של ביידן. הייתה לו הברירה, הוא אמר, לשנות את הנתונים, או להציג אותם כנתינתם. הוא החליט להציג.

זו הייתה תזכורת מועילה על הזהירות שבה כולנו מחויבים במגע לא מוגן עם סקרי דעת קהל. אבל זאת גם הייתה תזכורת על חשיבותם של ממוצעים. האינדקס המוערך ביותר אינו בהכרח הסקר האחרון, אלא ממוצע הסקרים של RealClearPolitics, או ניתוחי הסקרים של ניית סילבר הנ"ל.

הממוצעים של השבוע שעבר היו תמימי דעים בעניין אחד: מצבו האלקטורלי של דונלד טראמפ ערב הפתיחה המסורתית של העונה הפוליטית הוא בכי רע. חמישה סקרים העמידו את שיעור הפופולריות של הנשיא על 38% עד 44%. סקר אחד, של אוניברסיטת קוויניפיאק (במדינת קונטיקט), הראה כי כל אחד מחמשת המובילים הדמוקרטיים היה מכה אותו עכשיו שוק על ירך (הפרשים של 9% עד 16%). סקר אחר היה מתון יותר, והעניק יתרון ברור על פני טראמפ (8%) רק לביידן.

אין כמובן טעם לצטט את הסקרים האלה לעתים מזומנות מדי. אנחנו עושים כן היום רק כדי להעמיד את הטעות של השבוע שעבר בקונטקסט הראוי.

מועמדים מחפשים גומחה

ארה"ב עומדת עכשיו בעיצומה של פגרת יום העבודה, הסיום המסורתי של חופשת הקיץ. פעם היה מקובל לחשוב את השבוע הראשון של ספטמבר לתחילתה של מערכת הבחירות לנשיאות. לא עוד. המערכה נמתחת עכשיו לא על פני 14 חודשים, אלא על פני שנה וחצי לכל הפחות.

זה זמן של ניסויים פוליטיים בלתי פוסקים. הטוענים למועמדות מפלגתם מחפשים את הגומחה הרעיונית, שתוכל לאפיין את מסע הבחירות שלהם, ולהעניק להם מידה כלשהי של מקוריות.

בהכרח, מלחמת הסחר עם סין סמוכה מאוד למרכז. היום לפנות בוקר עמדו להיכנס לתוקפם מכסי עונשין חדשים, שהנשיא טראמפ משית על יבוא סיני בהיקף של 112 מיליארד דולר בשנה. פגיעתה החמורה ביותר של המלחמה הזו עשויה להיות בחקלאות האמריקאית. המדינה הראשונה שתצביע בעונת הבחירות המקדימות היא איווה, במערב התיכון, שהיא מאסמי התבואה של אמריקה.

עניין שני, שמאורעות אתמול בעיירה בטקסס העניקו לו משנה תוקף, הוא שאלת הבעלות על כלי נשק פרטיים. אתמול נרצחו לפחות חמישה בני אדם באודסה, טקסס, בידי חמוש שירה בהם מרכב חטוף של שירות הדואר הפדרלי.

אחד מכל שלושה מכיר

עניין שלישי, שאינו מש מן התודעה, הוא משבר האופיואידים. התודעה התחדדה בימים האחרונים לרגל פסק הדין במדינת אוקלהומה, בדרום ארה"ב, שהטיל אחריות למשבר על תעשיית התרופות הענקית ג'ונסון אנד ג'ונסון, וקנס אותה ב-570 מיליון דולר. יותר מ-2,000 תביעות של מדינות ושל רשויות מקומיות נגד יצרניות של תרופות תלויות ועומדות בבתי משפט אמריקאיים.

יותר מ-70 אלף אמריקאים מתים מדי שנה בשנה מצריכת יתר של אופיואידים. סקר דעת קהל הראה בתחילת השנה, כי שליש של האמריקאים מכירים לפחות אדם אחד המכור לאופיואיד. המשבר הזה עלה לארה"ב ב-15 השנה האחרונות בערך טריליון דולר.

שיחות מתנהלות עכשיו על הסדר כולל, אשר יחייב את יצרניות התרופות לשלם 12 מיליארד דולר. אבל קצת קשה להאמין שהסכום הזה יניח את דעת הציבור, או את דעת הפוליטיקאים. אוקלהומה לבדה קיוותה שבית המשפט יפסוק לה נזיקין של 17 מיליארד דולר.

מעניין יהיה לראות בעונה הפוליטית הזו איך תתועל הטינה העמוקה כלפי תעשיית התרופות (שלא פסחה כמובן על טבע הישראלית ועל 'פרדיו', Perdue, בבעלות משפחת סאקלר, שנדבנותה מימנה את בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב). מקובל להניח שטראמפ יצא נשכר אלקטורלית ב-2016 מן ההזנחה של משבר האופיואידים, בייחוד בערים הקטנות של המערב התיכון.

הפעם, משבר האופיואידים יכול לשמש את הדמוקרטים, אם הם יצליחו להעמיד את גורל מערכת הבריאות כולה במרכז תודעתם של הבוחרים. טראמפ התחייב ב-2016 לבטל מעיקרן את רפורמות הבריאות המסיביות של קודמו, ברק אובמה. הוא לא הצליח, מפני שחסרו לו כמה קולות בסנאט. חזקה עליו שהוא יחזור וינסה. הדמוקרטים ייצאו מגדרם להזהיר את הבוחר מפני האפשרות הזו. רפורמות אובמה לא היו פופולריות ביום היוולדן, לפני תשע שנים ויותר, אבל צברו מידה ניכרת של תמיכה ציבורית במרוצת השנים.

הסנאטור סנדרס, הרדיקלי מכל הטוענים הדמוקרטיים, הודיע ביום ו', כי הוא עומד להציע חקיקה שתבטל 81 מיליארד דולר של חובות פרטיים לבתי חולים ולמרפאות. תביעות תשלום על טיפול רפואי יקר הן מן הסיוטים הגדולים בחיי היום-יום של האמריקאים.

ענייני בריאות הם בעלי משקל מיוחד בבחירות, בין השאר מפני שיש בארה"ב הקבלה ישירה בין גיל לבין שיעור הצבעה: ככל שהמצביע מבוגר יותר, כך גובר הסיכוי שהוא או היא יטרחו אל הקלפי. צפו נא אפוא שבחודשים הבאים ענייני בריאות יאפילו כמעט על כל עניין אחר במערכת הבחירות. השאלה היא רק לטובת מי. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny