אחרי כישלון הצעת הרכש מהחודשים האחרונים של בעל השליטה בארנה גרופ, מרכוס וובר, למניות הציבור, שנרשם קצת יותר משנתיים לאחר שנכשל גם ניסיונו לרכוש את שני נכסיה העיקריים - הסטאר סנטר באשדוד וקניון ארנה בנהריה - דוחותיה האחרונים של חברת הנדל"ן ממשיכים שלא לשאת בשורה חדשה וחיובית למשקיעים.
את הדוחות הכספיים של ארנה גרופ ממשיכה ללוות הערת "עסק חי" של רואי החשבון, בשל חוסר הוודאות לגבי יכולתה של החברה לעמוד בפירעון התחייבויותיה, וחוסר הוודאות של תוכניות ההנהלה לגביהן. עוד מפנים רואי החשבון את תשומת-לב המשקיעים לגירעון בהון החוזר של החברה, ומציינים כי "התממשותן של תוכניות החברה אינן ודאיות, מאחר שחלקן אינן בשליטתה המלאה של החברה".
לפי הנתונים שמציגה ארנה, יש לה גירעון של כ-461 מיליון שקל בהון החוזר, "הנובע בעיקרו מהלוואות מבעל שליטה ומהלוואות מבנקים", ורואי החשבון מוסיפים כי "החברה פועלת לדחיית מועד פירעון ההלוואות ו/או לאיתור מקורות מימון חלופיים", תוכניות התלויות בין היתר בהסכמות הבנקים.
זאת אחרי שבחודש מאי האחרון החברה קיבלה הלוואה חדשה של 192 מיליון שקל מבנק לאומי, אשר לה שעבדה את זכויותיה בסטאר סנטר, אחרי שפרעה במלואה הלוואה מהבנק בסכום דומה. עיקר פעילותה של ארנה הוא בתחום מרכזי המסחר, וכן היא מחזיקה בכמה נכסים נוספים.
אחת מה"כבשות השחורות" של ארנה היא הקרקע שבה היא מחזיקה בקזחסטן, אשר חוסר הוודאות הסובב את עתידה כבר שנים ארוכות לגביה נמשך, ושווייה ממשיך להישחק ועומד כיום על כ-8 מיליון שקל, אחרי שרשמה ירידות ערך בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים מאז נרכשה.
מדובר בקרקע של כ-392 דונם בעיר אסטנה, בירת קזחסטן, שלגביה ארנה כבר קיבלה בעבר התראות לדרישה להתחיל שימוש בהן לפי ייעודן, וכיום היא מנהלת מגעים מול הרשויות לקבלת קרקע חלופית במקום חלק מהקרקע שהופקעה על-ידי הרשויות.
בצד החיובי, ארנה סיכמה את מחצית השנה הראשונה ברווח נקי של 20 מיליון שקל, אחרי הפסד של כ-31 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד, בעיקר בגין שינוי בסעיפי מימון, שם היא הציגה הכנסות מימון נטו של כ-3 מיליון שקל, לעומת הוצאות מימון נטו של כ-43 מיליון שקל במחצית המקבילה.
בארנה מסבירים כי בסיכום מחצית השנה נהנתה החברה מהיחלשות הדולר ביחס לשקל, מה שייצר לה הכנסות מימון של כ-24 מיליון שקל, בעיקר בגין הלוואות שקיבלה מבעל השליטה וובר ומבנק קפריסאי, וזאת אחרי שבמחצית המקבילה אשתקד רשמה הוצאות מימון של כ-28 מיליון שקל בעקבות התחזקות הדולר ביחס לשקל.
בפעילות השוטפת, הכנסותיה נותרו ללא שינוי מהותי, ברמה של כ-36 מיליון שקל, ויציבות נרשמה גם בשורה הגולמית. ואולם, אחרי שבשנה שעברה סבלה מעלייה בהפרשה לחובות מסופקים, כעת היא נהנתה משיפור הרווח התפעולי, בדרך לשורה התחתונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.