ממט"ח ועד נדל"ן: הפרשנות מאחורי מפת הדרכים ששרטט נגיד בנק ישראל אמיר ירון

"אם וכאשר בנק ישראל יעריך ששער החליפין סטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בהחלט ייתכן שנתערב בשוק. ואף אחד לא יקבל מאיתנו מכתב התראה לפני כן", כך אמר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בוועידת הנגידים של "גלובס" שנערכה במוזיאון א"י, בהשתתפותם של הנגידים הקודמים קרנית פלוג, סטנלי פישר ויעקב פרנקל. 

הדברים שאמר ירון בנושא שער השקל הם רק חלק אחד מתוך נאום מפורט, שבו כלל פרטים רבים על עבודת הבנק המרכזי ועל תוכניותיו בעתיד. "גלובס" מתעמק בנאומו של הנגיד - ומפרש את הדברים.

■ להחזיר את ההתערבות בשוק המט"ח לתודעה

"הייתי מעדיף ששער החליפין ייקבע בשיווי משקל בשוק, וזו גם הייתה התפיסה בבנק בתקופה שלפני כניסתי לתפקיד. מעשית, יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנחנו מביאים בחשבון את כל הגורמים ואת כל המשתנים במשק. החלון הזה הוא דינמי, ותלוי בפרמטרים שמשתנים כל הזמן, שמטבע הדברים נכון לא לחשוף אותם. מבחינה זו, אפשר לקרוא למדיניות בנק ישראל בנושא - עמימות קונסטרוקטיבית, שהיא המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל", אמר ירון.

לאחר שירון לא רכש דולרים כשהשקל פרץ את מחסום ה-3.5 שקלים לדולר, היו רבים שחשבו שהוא ויתר על הכלי הזה, שהיה פופולרי בתקופת הנגידה הקודמת קרנית פלוג. ירון אמנם אמר באותו זמן שעומדים לרשותו "כלים נוספים" בנוסף לכלי הריבית, אך בשוק היו רבים שהאמינו שאין כדורים ב"אקדח" של רכישת דולרים. בנאומו מבהיר ירון שהאקדח של התערבות בשוק המט"ח איננו ריק, אלא טעון בכדורים חיים, ושהוא עשוי להשתמש בו בעתיד בתנאים מסויימים שאותם איננו מתכוון לגלות כדי לא לספק תחמושת לספקולנטים.

■ נתוני האינפלציה יורדים מתחת ליעד

בשבוע שעבר החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, אולם העבירה מסר שונה מהמסר שליווה אותנו בחודשים האחרונים. "המסר השתנה כי הנתונים השתנו", אמר ירון.

"בז'רגון של הבנקאות המרכזית זה נקרא Data Dependency. תוך זמן יחסית קצר ראינו ירידה באינפלציה, שינוי כיוון במדיניות המוניטרית העולמית, החרפה בסיכונים לכלכלה העולמית וייסוף חד יחסית בשער החליפין. ציינו בסיפוק את העובדה שהמשק המקומי נמצא במצב טוב - ואכן, כשמסתכלים מעבר לתנודתיות הטכנית, רואים שהמשק צומח בקצב נאה, שוק העבודה נותר הדוק ונראה שעד כה ההאטה בכלכלה העולמית לא מחלחלת לכלכלת ישראל, אפילו לא ליצוא, שממשיך לצמוח בעיקר בזכות יצוא השירותים".

"אם המשק נמצא במצב טוב, למה ציינו שבמידת הצורך ננקוט צעדים להרחיב את המדיניות המוניטרית?", שאל ירון. "ראשית, משום שמגמת האינפלציה השתנתה. לא ברור לנו בשלב זה אם מדובר ברעש בנתונים - רעש גדול אמנם, אבל רעש - או בירידה בסיסית של האינפלציה. אולם ברור לנו שעלינו להמשיך לחתור ולהעלות את האינפלציה לכיוון מרכז היעד.

"שנית, הסיכונים התגברו. במידה והסיכונים יתממשו, אנחנו נרצה לפעול מבעוד מועד, כדי למנוע ככל שניתן האטה בפעילות הכלכלית. איך נעשה זאת? יש לנו מגוון כלים, וכולם נמצאים על השולחן. גם הכלים הסטנדרטיים, ואנחנו מרעננים את ארגז הכלים גם לגבי כלים שלא נוסו פה, או שלא נוסו מזה זמן רב".

ירון מדבר על נתוני מדד המחירים לצרכן של החודשים יוני ויולי שהיו נמוכים מהצפוי ובעקבותיהם ירד קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מ-1.5% ל-0.5% - זאת לאחר שבמשך שנה שלמה האינפלציה הייתה גבוהה מאחוז (כלומר בתוך תחום יעד המחירים של הבנק). מדובר בשינוי מאוד משמעותי והשאלה האם מדובר רק באירוע זמני והאינפלציה תשוב למסלול של עלייה.

■ הדיור עדיין על שולחן הטיפולים

"אנחנו לא עיוורים לסוגיית הדיור, ולהשפעות שלה על הדור הצעיר. לכן ביקשתי מחטיבת המחקר להתחיל לגבש המלצות אופרטיביות בתחום הדיור, כדי לסייע לממשלה החדשה לזהות את סדרי העדיפויות ולפעול להסרת חסמים שמקשים על הגדלת היצע הדירות", אמר ירון.

"ביוזמה משותפת עם קרן המטבע הבינלאומית, אנו מפתחים מודל מקרו-כלכלי חדש, שמביא בחשבון שני מגזרים שלא היו כלולים עד כה במודלים המקובלים - שוק הדיור והמערכת הפיננסית. כזכור, שני אלו היו מהגורמים העיקריים למשבר של 2008. המודל ישמש אותנו להערכות המקרו, אך גם יתרום לעבודת הוועדה ליציבות פיננסית", אמר ירון.

הנושא שמעסיק את בנק ישראל כבר שנים הוא איך להגדיל את כמות ההיצע של הדירות החדשות. דברי הנגיד מתייחסים לבדיקה שהחלה לאחרונה בחטיבת המחקר בומסגרתה נבדקים שלושה נושאי-משנה: העלות והתועלת של תכניות התחדשות עירונית, האם שינוי מבנה התמריצים לרשויות המקומיות יכול לתמרץ אותן להגדיל את האוכלוסייה והנושא השלישי הוא האם קיימים מכשירים פיננסיים יצירתיים שיוכלו לסייע בהגדלת ההיצע.

"חשיבה מחדש על המדיניות המוניטרית"

■ בונים אסטרטגיה חדשה לבנק ישראל

"בהינתן השינויים בכלכלה העולמית ובראייה קדימה, התנעתי תהליך אסטרטגי, להגדרת היעדים של הבנק לשנים הקרובות. ההנהלה כולה נרתמה למהלך, עליו מנצח מנכ"ל הבנק, חזי כאלו. לא פשוט לקיים תהליך כזה תוך כדי העבודה השוטפת שהיא תמיד מאוד אינטנסיבית, אבל היה לי ברור שאנחנו חייבים להרים את הראש מעבר לשוטף.

"לכן ליווינו את התהליך בסלוגן פנימי - 'עושים היום - חושבים על המחר'. ביקשתי מחברי ההנהלה לחשוב מחוץ לקופסה, ולנסות לזהות את האתגרים החשובים שאיתם כלכלת ישראל ובנק ישראל יתמודדו בשנים הקרובות. הקמנו לצורך כך מספר צוותים, בהשתתפות עשרות עובדים ומנהלים, בכל התחומים הרלוונטיים".

מדובר בתהליך אסטרטגי שהתניע הנגיד במאי, שמבוסס בשלב זה על עבודת צוותי חשיבה שפעלו במהלך הקיץ והגישו ניירות עבודה ראשוניים לנגיד. הניירות יעברו תהליך של תעדוף כשבמהלך השנה הקרובה (2020) ייבחנו הרעיונות שעלו במסגרת עבודת הצוותים ויעברו הליך של בחינה יישומית. התהליך כולו אמור להימשך כשלוש שנים.

■ חשיבה מחדש על תפקיד הכסף

"הצוות הראשון, עוסק במדיניות המוניטרית בעידן המודרני ושואל את השאלות הגדולות", אמר ירון. לאור השינויים בכלכלה העולמית והמקומית, ולאור השינויים שעשויים לחול במבנה של הכסף בעידן המודרני, חיוני להבין איך צריכה להתנהל המדיניות המוניטרית ומהו ארגז הכלים הדרוש לשם כך.

"לכן, כבר בשנה הקרובה בכוונתנו לקיים תהליך של חשיבה מחדש על מסגרת המדיניות המוניטרית, וכבר הזמנו גורמים בכירים מבנקים מרכזיים בעולם לבוא לארץ ולהשתתף בכנס שבכוונתו לערוך בנושא. בהחלט ייתכן שבסוף התהליך נגיע למסקנה שהמשטר הקיים הוא הנכון ואין צורך לשנות אותו, אולם אנחנו חייבים לאתגר את החשיבה מכל הכיוונים לפני שנגיע למסקנה כזו".

צוות המדיניות המוניטרית פועל בדומה לחשיבה מחדש של המדיניות המוניטרית שנעשית היום בפד. הצוות האמריקאי בוחן למשל את השאלה האם יעדי האינפלציה הנוכחיים (בין 1% ל-3%) עדיין רלבנטיים, רעיון אחר הוא האם נכון "לפצות" על תקופות של אינפלציה נמוכה בתקופות של אינפלציה גבוהה.

■ השפעת השינויים הטכנולוגיים

"צוות שני עוסק במערכת הפיננסית העתידית ובאופן שבו יש להיערך לשינויים הצפויים בה. הצוות מגבש אסטרטגיה, שמטרתה - שמירה על היציבות הפיננסית, תוך התאמת המערכת הפיננסית והרגולציה לסביבה המשתנה, הגברת תחרות והטמעת חדשנות.

"ההתפתחויות הטכנולוגיות שמשנות את המערכת הפיננסית עמדו בליבת עבודת הצוות, כמו גם האתגרים הנובעים מהגידול במספר ובסוג השחקנים במערכת, לצד שאלות מתבקשות לגבי תפקידו של בנק ישראל כגורם מרכזי במערכת הפיננסית ובשוק ההון בכלל", אמר ירון.

"בצוות השלישי, עושים חיים. הוא מתמקד בטכנולוגיות המתקדמות בעידן הדיגיטלי. הצוות חשב על ההשפעות של העידן הדיגיטלי על התשתיות הפיננסיות - הבנקאות הפתוחה, הבלוקצ'יין, המטבעות הדיגיטליים, ועל הצורך לשדרג את מערכות התשלומים במשק למערכת תשלומים מיידית ומהירה - תחום שבו ישראל נמצאת בפיגור מאחורי החזית העולמית. דנו בתרומה של תעשיית הפינטק לכלכלה הישראלית, כיצד ניתן לקדם את החדשנות במערכת הפיננסית ובכלכלה כולה, וגם - איך להפוך את הבנק עצמו לארגון דיגיטלי וחדשני", אמר ירון.

צוות טכנולוגי בוחן רעיונות, כמו הנהגת מטבע דיגיטלי לאן הולכת תעשיית הפינטק ומה רלבנטי למערכת הישראלית. השאלות הגדולות סביב התפקיד שימלאו ענקיות הטכנולוגיה במערכת הפיננסית. האפשרויות ליצור מערכות תשלומים וסליקה יעילות יותר באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות.

■ לשמור על יציבות המערכת הפיננסית

"מי שמכיר אותי יודע שאני נושם מחקר ודאטה. הצוות הרביעי שהקמנו עוסק בכך. אני חושש שמאז כניסתי לתפקיד הצמחתי לא מעט שיערות לבנות אצל האנשים המצויינים בחטיבת המחקר ובחטיבת הסטטיסטיקה של הבנק, עם הדרישות והבקשות שהצבתי להם.

"הנתונים הסטטיסטיים הם מאבני הדרך המרכזיות בעבודת הבנק המרכזי. במבט צופה פני עתיד, יהיה צורך באיסוף של מידע חדש מסוגים שונים וממקורות חדשים. ביג דאטה, מידע ויזואלי, אודיו-ויזואלי, מידע גיאוגרפי, בינה מלאכותית - כל אלו תחומים שמתפתחים בקצב מהיר ועל הבנק יהיה לבחון כיצד להפיק מהם את המקסימום לצורך מילוי תפקידיו השונים, וגם כיצד להנגיש את המידע לציבור הרחב בצורה היעילה והנוחה ביותר".

צוות פיננסי בוחן את השינויים במערכת הפיננסיים ובשאלה איך תיראה המערכת הפיננסית העתידית. במסגרת הזו נבחנות יוזמות בתחומים כמו האיגוח והעמקת שוק ההון.

■ הצמדת איכות המידע לכמות המידע

"אנחנו מסתכלים גם פנימה - אל המשאב האנושי - הנכס החשוב ביותר שעומד לרשות בנק מרכזי. אנחנו בוחנים לעומק את ההיערכות התפעולית שלנו, ואיזו אסטרטגיה תבטיח את התשומות הנאותות לצורך ביצוע תפקידי הבנק לאורך זמן; ואת הקשר שלנו עם הציבור - האם וכיצד עלינו להתאים את האופן בו אנו מסבירים את עצמנו לציבור לאור השינויים החדים החלים בעולם התקשורת בכלל, ובאופן בו בנקים מרכזיים מתקשרים עם הציבור - בפרט.

"התהליך הזה הוא מורכב ומעמיק. מטרתו היא להציב סימני שאלה על כל מוסכמה אפשרית, ולא להשאיר אבן על אבן. וכמובן, המבחן שלו יהיה ביישום. לאור האופן שבו הבנק כולו נרתם לתהליך - אני בטוח שבסופו הבנק יהיה מוכן יותר למילוי תפקידיו באופן מיטבי לאור האתגרים הבאים עלינו בשנים הבאות", סיכם ירון. 

צוות מידע בוחן שאלות כמו האם ניתן לנצל את ההתפתחויות הטכנולוגיות לשיפור שיטות איסוף המידע הכלכלי הנוכחיות למשל בתחומים כמו מחירים ותחבורה.