האם לנתניהו היה היתר להתערב בשוק התקשורת? סימני השאלה העולים מהקלטות רה"מ ואיוב קרא

הערב (ב') נחשפו בחדשות 13 הקלטות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת לשעבר איוב קרא, שמהן ניתן ללמוד על מידת מעורבותו העמוקה של נתניהו בשוק התקשורת כשדרש לסגור את מועצת הכבלים והלוויין ולהציל את ערוץ 20. בתגובתו לפרסום אמר נתניהו כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר לו לעסוק בנושאים מגוונים מתוקף היותו ראש הממשלה. אך הטענה כי קיבל היתר מעלה ספקות רבים, וזאת בשל השתלשלות אירועים מורכבת בין השנים 2016 ל-2017 במסגרת תפקידו של נתניהו כשר התקשורת.

כבר במהלך 2016 העלתה התנהלותו של נתניהו את חשדה של יו"ר מרצ דאז, ח"כ לשעבר זהבה גלאון, אחרי שנודע כי נתניהו ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' הם חברים אישיים קרובים. גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה שיקבע הסדר ניגוד עניינים לטיפול נתניהו בנושאים של בזק, ואכן ביוני 2016, החתים מנדלבליט את נתניהו על הסדר ניגוד עניינים. בשלב ההוא מותר היה לנתניהו כשר התקשורת לטפל בנושא תאגיד השידור הציבורי החדש (כאן) ובנושא סגירת רשות השידור הישנה.

כמה חודשים לאחר מכן נפתחו נגד נתניהו מספר חקירות פליליות (בשלב הזה עדיין במסגרת המשטרה), והדברים הנחקרים נגעו לנושאים נוספים בתקשורת. העניין של המשטרה היה מעבר לבזק, כיוון שטרם נפתחת החקירה הפלילית של תיק 4000.

יו"ר האופוזיציה דאז, ח"כ לשעבר יצחק הרצוג, פנה גם הוא ליועץ המשפטי ובהמשך עתר לבג"ץ נגד העובדה שנתניהו ממשיך לשמש כשר התקשורת, כאשר פועלו בתפקיד הזה הוא עניין לחקירת משטרה. עוד לפני שהעניין הגיע לכדי דיון בפני שופטי העליון, נתניהו מינה את צחי הנגבי לממלא-מקום שר התקשורת לשלושה חודשים בלבד, אולם במשך התקופה הזו נתניהו המשיך להיות מעורב ולהשתתף בישיבות בנושאי תקשורת, כשהוא מלווה במנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. הנגבי היה בכלל בנסיעות לחו"ל בימי קיומן של חלק מן הישיבות, ופילבר אף צייץ על כך בתשובות לכתבים בטוויטר.

 פילבר מתייחס להיעדרות של צחי הנגבי / צילום: צילום מסך, גלובס

בינתיים התקרב מועד הדיון בבג"ץ בעתירות של גלאון והרצוג. יממה לפני הדיון המשפטי, כאשר בכירי האופוזיציה התעקשו על החתמת נתניהו על הסדר ניגוד עניינים רחב בהרבה ועל התפטרות מתפקיד שר התקשורת, נתניהו הגיש תשובה לבג"ץ ואמר - "הנה התפטרתי". על התצהיר לבג"ץ הוא החתים את מזכיר הממשלה צחי ברוורמן. כלומר, עמדת המדינה, עמדת מנדלבליט ועמדת נתניהו היו שמאחר שהוא אינו שר תקשורת יותר, העתירות מיותרות, ואין צורך לדון בניגודי העניינים.

בהמשך, ב-29 במאי 2017 החליט נתניהו למנות את איוב קרא לשר התקשורת. לפיכך החשיפה של הכתב ספי עובדיה בחדשות 13 נוגעת לשיחות המוכיחות את מעורבותו של נתניהו בנושאי תקשורת אחרי מאי 2017 ואחרי שהוא הודיע לבג"ץ (באמצעות תצהיר של ברוורמן) כי מתייתר הצורך לדון בניגודי העניינים, כיוון שהוא אינו שר תקשורת מאותו השלב. אולם כאמור, הוא המשיך לעסוק בנושאים הללו בכל עת.

בתגובת נתניהו שנשלחה לתקשורת לאחר החשיפה בחדשות 13, צוין כי לראש הממשלה מותר היה לעסוק בדברים מעצם היותו ראש הממשלה, אבל למעשה בתצהיר מטעמו לבג"ץ הוא ציין כי העתירות נגדו מיותרות, כיוון שהוא מתפטר - משמע לא יעסוק יותר בנושאי התקשורת.

בנוסף, נתניהו אכן חתם על הסכם ניגוד עניינים מורחב במהלך 2017, ובו נאסר עליו לעסוק גם בערוצי השידור 13 (אז ערוץ עשר) ו-12 (אז ערוץ 2).

ואנקדוטה לסיכום: בקלטות שחשף עובדיה, החליף נתניהו בין שמו של אראל סג"ל (אז עיתונאי בכיר בערוץ 20) לבין שמו של ח"כ לשעבר אראל מרגלית. הדבר מזכיר עתירה שהגיש מרגלית נגד הסעיף הקואליציוני הכובל את המפלגות השותפות לממשלה בנושאי תקשורת. אותו הסעיף קבע אז כי כל סיעות הקואליציה מתחייבות לתמוך ברפורמות שיציעו בליכוד. מרגלית סבר כי סעיף זה הוא בלתי חוקתי ועתר לבג"ץ. בדיון הראשון בבית המשפט נאמר למרגלית כי מדובר בסעיף תיאורטי, שטרם בא לידי מימוש. אבל אחרי שנתניהו חזר להשתמש בסעיף הזה (במהלך שנת 2017) כדי לכפות על כחלון את סגירת תאגיד השידור, פנה מרגלית ליועמ"ש מחדש בטענה כי נתניהו פועל בחוסר סמכות.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בענייניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הם בעיצומם. נתניהו מכחיש בתוקף את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.