לראשונה: המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הציגה תוכנית מתאר ארצית לתשתיות משק האנרגיה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה הציגה היום (ג') את תוכנית המתאר הארצית לתשתיות משק האנרגיה (תמ"א 41) ולהעבירה להערות הוועדות המחוזיות. התוכנית מאפשרת למדינה לעמוד ביעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030 ומקצה עד 40 אלף דונם חדשים לצורך זה. לעומת זאת, התוכנית אינה מאפשרת לייעד שטחים חדשים לתחנות כוח מזהמות, ומסתפקת במלאי המתוכנן הקיים.

בנוסף תמ"א 41 מקדמת פתרונות מתקדמים להקמת תשתיות ובהם רצועות תשתיות משולבות ומנהרות רב מערכתיות. עד היום הוקמו תשתיות אנרגיה בישראל על בסיס תכנון נקודתי ואזורי ללא ראייה לאומית כפי שמאפשרת תוכנית מתאר ארצית מאושרת.

התוכנית מניחה שעתודת ייצור החשמל הנדרשת צריכה לעמוד על 20% מעבר לביקושי השיא שצופה מפת הדרכים של רשות החשמל. כלומר, מטרת התמ"א היא להביא לכך שהיקף התוכניות המאושרות לייצור החשמל בשנת 2030 יעמוד על בין 27 ל-30 אלף מגה-ואט שהם כ-20% מעבר לביקוש הצפוי ל-23 אלף מגה-ואט באותה שנה.

 תרשים תמ"א 41

התוכנית שהוצגה היום על ידי מתכננים ממשרד האנרגיה וממנהל התכנון בראשות דורית הוכנר, נועה נאור ובני פירסט, יצאה לדרך ב-2007 וקודמה בשלב ראשון על ידי מנהל התכנון. ב-2013 עבר משרד האנרגיה להוביל את התוכנית וב-2016 אושר תרחיש הייחוס שקובע בין היתר מה צפויים להיות הביקושים לחשמל ולדלקים בשנים 2030 ו-2050.

תמ"א היא מסמך מדיניות תכנונית שלא ניתן להוציא מכוחו היתרי בנייה. אולם היא משפיעה מאוד בתחומים כמו הקצאת שטחים שיישמרו למטרות מסוימות, כמו ייצור אנרגיה מתחדשת. תמ"א 41 מאמצת את החלטת הממשלה מ-2016 ליעד של ייצור 17% מהחשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשת. לצורך כך יידרשו תוכניות מאושרות להקמת מתקנים בהיקף כולל של כ-9,000 מגה-ואט רובם המכריע מתקני PV סולריים. 

עורכי תמ"א 41 ממליצים לייעד שטחים נוספים בהיקף של עד כ-40 אלף דונם עד 2050, לצורך הקמת מתקנים קרקעיים גדולים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. מדובר ב-10 עד 11 אתרים גדולים, רובם באזור הדרום - באזורי התעשייה ספיר, תמנע, מישור רותם - שמיועדים לייצור חשמל סולרי, למעט אתר אחד באזור דימונה המיועד לייצור חשמל מרוח. במשרד האנרגיה אומרים כי ככל שיגדל הניצול של מתקנים קיימים כמו גגות, מחצבות, מאגרי מים ואתרי פסולת להתקנת מתקני ייצור חשמל סולרי עליהם, כך יקטן הצורך בניצול שטחים פתוחים חדשים לאנרגיה סולרית.

 דלית זילבר / צילום: ניב קנטור

לעומת זאת תמ"א 41 לא מקצה שטחים נוספים עבור תחנות כוח קונבנציונליות המופעלות בגז או בפחם בנימוק שמלאי התוכניות הקיימות - בהיקף של כ-10 אלפים מגה-ואט - אמור לספק את מלוא הביקוש הצפוי בתחום הזה עד 2040.

התמ"א החדשה מקדמת את מושג רצועת התשתיות המשולבת - תכנון משותף של סוגי התשתיות השונים: חשמל (טמון בקרקע או עלי), מים, גז טבעי, דלק ביוב ואפשרות להוספת תקשורת ותחבורה. רצועות התשתיות המשולבת רלוונטיות לחיבור שכונות מגורים חדשות או אתרי ייצור אנרגיה גדולים שיוקמו בשנים הקרובות. המשמעות היא שכאשר חברת החשמל למשל תתכנן קווי הולכה חדשים היא תידרש לבחון קודם את היתכנות ההשתלבות של הקווים בתוואי שהוקצה לרצועת תשתיות משולבת.

 מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי / צילום: דוד פרץ

בנוסף, תמ"א 41 מאתרת 11 מקטעים שעשויים להתאים למנהרות תשתיות רב מערכתיות, רובם ככולם מתחת לכבישים קיימים. ההחלטה הסופית על הקמת המנהרות תלויה בבדיקות היתכנות כלכליות והנדסיות בגלל העלות הגבוהה שלהן. כיום יש בישראל מספר מנהרות תשתית רב מערכתיות קיימות ובתכנון: בשכונת הדר בחיפה, בכניסה לנמל חיפה ובתל-אביב יש תוכנית נוספת מאושרת למנהרת תשתיות באזור שפך הירקון. חברת נתיבי ישראל מקדמת תוכנית נוספת למנהרת תשתיות לאורך תוואי כביש 4 בין מחלפי גנות לעתידים. 

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ מסר כי "לראשונה אנחנו מציגים תוכנית אחת לקידום כלל תשתיות האנרגיה בישראל לטווח הבינוני והארוך. התוכנית כוללת תמהיל של פיתוח תשתיות הגז הטבעי, החשמל ואנרגיות מתחדשות, תוך התייחסות לצמצום זיהום האוויר לטובת בריאות הציבור. תוכנית זו תאפשר את פיתוח משק האנרגיה בישראל באופן יעיל יותר ומקצועי, ותקדם תהליכים משמעותיים בצורה מהירה וטובה".

מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר אמרה כי: "מינהל התכנון אחראי על עיצוב פניה של ישראל בעשורים הבאים, ומוביל מהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח בתחומים שונים. תוכנית המתאר הארצית לתשתיות, מאפשרת מבט כולל של כלל תשתיות העל במדינת ישראל, וכפועל יוצא מכך הערכות התשתיות ל-20 השנים הקרובות".