מדד שארפ – התשובה לתנודתיות בשווקים ולדונלד טראמפ

מי שבוחן את ביצועי ההשקעות שלו בסיכום אוגוסט עשוי לקבל תמונה מוטעית, אשר במקרים רבים כלל לא מייצגת את הדרמה שהתרחשה בשווקים בחודש החולף. אוגוסט היה החודש התנודתי ביותר השנה, כאשר במחירי הנכסים נרשמו לעתים תנודות יומיות של מעל 1% לכל כיוון ובמניות השינויים היו אף חדים יותר.

עולם ההשקעות הגלובלי מתמודד בימים אלה עם שני אתגרים מרכזיים שמבטיחים לנו תנודתיות גבוהה בתקופה הקרובה: מלחמת הסחר בין סין לארה"ב ומדיניות מוניטרית אגרסיבית בעולם מול הססנות של הבנק המרכזי האמריקאי.

טראמפ ופאואל פה כדי להישאר

אוגוסט אמנם נפתח בצל הורדת ריבית ראשונה זה כעשור בארה"ב, אך הפוטנציאל החיובי שהיה להודעה הזו על הביצועים של שוקי המניות והאג"ח נמחק בתוך יום, כאשר נשיא ארה"ב טראמפ הודיע על כישלון בסבב השיחות עם סין והטלת מכסים חדשים על מוצרים סיניים בהיקף שנתי של 300 מיליארד דולר החל מ-1 בספטמבר. למרות המסרים הפייסניים שנשמעו בחזית הזו בשבועיים האחרונים של אוגוסט ושהביאו לעליות בשווקים, הכניסה לתוקף של מכסים הדדיים עם תחילת ספטמבר צפויה להמשיך לטלטל את השווקים.

 כשהתנודתיות עולה, הרווח של המשקיע יורד

בחזית השנייה, נראה הפדרל ריזרב האמריקאי כמי שנדחף על ידי השוק להורדת ריבית מבלי שהוא באמת מעוניין בכך. כבר עם הורדת ריבית, רמז יו"ר הבנק ג'רום פאוול כי הורדת הריבית הנוכחית אינה בהכרח מהווה התחלה של מחזור חדש של הורדות ריבית ולא הבהיר לגבי ההמשך. ההססנות הזו לצד הלחצים שממשיך טראמפ להפעיל על הבנק המרכזי להוריד ריבית, נותנים אותותיהם בחוסר ודאות שמובילה לתנודתיות חדה בשווקים.

על התנודתיות הזו אפשר היה ללמוד היטב בחודש האחרון מביצועי השווקים. קחו למשל את מדד S&P 500, שבמחצית הראשונה של אוגוסט ירד בכ-5.5% ולאחר מכן במחצית השנייה עלה ביותר מ-3%. מדד תל בונד תשואות, למשל, ירד במחצית הראשונה של החודש בכ-1% ועלה בשיעור דומה בשבועיים שלאחר מכן. בתל בונד תשואות השקלי התנודתיות היתה חדה עוד יותר כאשר לאחר עלייה של1% עד אמצע אוגוסט, המדד עלה בכ-2% בשבועיים האחרונים של החודש.

התנודתיות באה לידי ביטוי לא רק בביצועים אלא גם בהיקפי המסחר. דווקא באוגוסט, חודש שידוע במסחר דליל יחסית בשל חופשות של משקיעים, דיווחה הבורסה בתל-אביב על קפיצה בהיקפי המסחר לממוצע יומי של 1.5 מיליארד שקל - גבוה ב-25% מהמחזור הממוצע מאז תחילת 2019 וגבוה בכמעט 20% מהמחזור באוגוסט 2018.

כשהשווקים רועדים, הנמלטים מחמיצים

הבעיה הגדולה ביותר עם התנודתיות בשווקים היא העובדה שברוב המקרים היא מונעת מהמשקיעים להרוויח. כאשר אתרי החדשות מוצפים בידיעות שליליות ובדרמות גיאופוליטיות בעלות השפעות כלכליות גדולות בטווח הקצר כמו מלחמת הסחר או הברקזיט, למשל, משקיעים רבים נוטים לברוח מהשוק וכך הם מחמיצים גם את התיקונים המהירים שבאים לאחר מכן. מחקר שערכה מורנינגסטאר מגלה כי בבדיקה לאורך 10 שנים, הפער בין תשואות קרנות נאמנות מנייתיות לתשואות המשקיע באותן קרנות מגיע לכ-1.8% בשנה. כלומר הקרנות הציגו תשואה של כ-6.5% והמשקיעים באותן קרנות עצמן, נהנו מתשואה שנתית של 4.7% בלבד. בדיקה זו מנטרלת למעשה את דמי הניהול או יכולת מנהלי ההשקעות, כלומר התנהגות המשקיעים גורמת להם להפסיד 1.8% כל שנה, המהווים כ-30% פחות מהתשואה שהקרנות השיגו.

ככל שהתנודתיות בשווקים גבוהה יותר, כך גדל הפער בין תשואת הקרן או המדד לבין תשואות המשקיע. אם נבחן זאת בטווחי זמן קצרים יותר, כמו למשל מתחילת 2019, נראה זאת היטב. בדיקה של openfolio, העוקב אחר ביצועי ההשקעות של 100 אלף משקיעים אמריקאים ברמה יומית, מראה שבעוד תשואת מדד ה-S&P 500 מתחילת 2019 היתה כ-18%, התשואה של משקיע המניות האמריקאי הממוצע היתה 13.5% בלבד.

שארפ: כך נשמור שהמשקיע לא יברח

המסקנה העולה מהנתונים האלה היא כי כדי להבטיח תשואה טובה למשקיע ולא רק למדדים או לקרנות הנאמנות, חשוב להסתכל לא רק על התשואה שהשיגו המדד או הקרן, אלא גם על איך היתה הדרך שהובילה לתשואה. הדרך המקובלת והפשוטה ביותר לבחון את הדרך הזו היא באמצעות מדד שארפ.

מדד שארפ משמש להשוואה בין נכסים שונים, כאשר הוא למעשה בודק את עודף התשואה לכל יחידת סיכון. במלים אחרות, המדד מסייע לנו לבצע השוואה בין התשואה שהושגה לסיכון שנלקח, ומאפשר בכך להשוות בין נכסים שהשיגו תשואה דומה.

מבחינה מתמטית, המדד מחושב באמצעות החסרת הריבית חסרת הסיכון מתשואת הנכס וחלוקת ההפרש בסטיית התקן של תשואת הנכס, המבטאת למעשה את רמת התנודתיות שלו. בשורה התחתונה, ככל שהנכס תנודתי יותר, כך ייפגע הציון שהוא יקבל במדד שארפ. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך מדד שארפ יהיה גבוה וטוב יותר.

ככל שמדד שארפ גבוה יותר, כך אלה חדשות טובות יותר למשקיע, כי המשמעות היא שהתשואה שהושגה ביחס לסיכון שנלקח היתה גבוהה. אם המשקיע מתלבט, למשל, בין שתי קרנות נאמנות שהשיגו תשואה דומה, הרי שהקרן עם השארפ הגבוה יותר השיגה את התשואה תוך תנודתיות נמוכה יותר.

לפיכך, ככל שהשארפ גבוה יותר - כך אנו מעלים את הסיכוי שהלקוח אכן התמיד בהשקעה ונהנה מהתשואה בקרן או במדד, כי המוצר היה פחות תנודתי, ולכן הוא נהנה מתשואה גבוהה יותר. שארפ נמוך יגרום כנראה ללקוח להתייאש או לברוח ולא ליהנות מהרווחים.

האם השארפ חשוב יותר מהתשואה? זו שאלה מורכבת, למרות שנראה כי התשובה עליה ברורה. יש משפט מקובל בקרב פעילי שוק ההון שאומר "עם מדד שארפ לא הולכים למכולת"; מנגד, וכמו שראינו בנתוני המחקרים בארה"ב, גם עם התשואה ההיסטורית של מדד או קרן נאמנות "המשקיעים לא הולכים למכולת" - כי הם לא נהנים ממנה. לפיכך, התשובה משולבת, כאשר בתקופה של תנודתיות בשווקים, החשיבות של השארפ עולה, כי בסופו של דבר היא מאפשרת למשקיע להתמיד לאורך זמן ולהרוויח. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע