איך קולעים תפרחת לסל?

התלבטות חברי ועדת סל התרופות בנושא התוספות החדשות בשנה הקרובה, היא חלק מהותי במסגרת האחריות המוטלת עליהם. סדר העדיפויות בבחירת תרופה מסוימת וקשיים אנושיים מלווים את הועדה טרם קבלת ההחלטות.

חשוב להבין את המסגרת אליה נאלצים להיכנס חברי ועדת הסל: מצד אחד, גבולות התקציב הממשלתי להרחבת סל התרופות, ומצד שני העלות הגבוהה של תרופות וטכנולוגיות חדשות. קל לתלות את האשמה בחברות התרופות, אך בל נשכח כי עליהן לעמוד בסטנדרטים מסוימים הכוללים מחקרים, בדיקות, איכות, רגולציה מחמירה פנימית וכדומה הנדרשים כתנאי בסיס להגשה לסל. דבר הגורר עלויות גבוהות.

נוצר מצב של שמיכה תקציבית מאוד קצרה בו מועדפות אוכלוסיות עם צרכים מסוימים על אחרות, כאשר אחד השיקולים המרכזיים הוא כמות החולים הזקוקים לתכשיר והתחליפיים הקיימים בשוק, אם בכלל.

כך למשל קורה בתחום הקנאביס בישראל. שנת 2019 מהווה שנת מהפכה של ממש בתחום עם הכנסת ההסדרה החדשה הכוללת תקינה, סטנדרטי איכות, תהליכי יצור ייעודים, הכשרת רופאים למתן רישיונות ומרשמים והעברה של מטופלים לרכישה בבתי מרקחת. תהליך זה הוא תהליך מבורך, ההבנה כי הצמח בעל השפעות רפואיות טובות על מגוון רחב של התוויות ובעל יכולת לסייע למגוון רחב של מטופלים כגון חולי סרטן, אפילפסיה, ניוון שרירים, מחלות דלקתיות של המעי (כמו קרוהן וקוליטיס כיבית), טורט ועוד וכמעט ללא תופעות לוואי. אך לתהליך זה השפעות נוספות ובעיקר על סגמנט המחיר אשר יגולגל למטופל, המתמודד לעתים עם מצב כלכלי לא פשוט (עקב מוגבלותו) ולא בטוח כי יוכל לממן עלות זו.

דווקא בתחום זה ניתן ללמוד מהשוק הגרמני. בשנת 2016 היו בערך 1,000 מטופלים בגרמניה. אחרי הרגולציה החדשה המספר קפץ לכמות של כ- 40,000 מטופלים בקנאביס רפואי כיום. בכדי לתת מענה לעלייה המשמעותית בביקוש, גרמניה מייבאת קנאביס רפואי עד לשלב בו תוכל לפתח יכולת גידול עצמאית. היתרון העצום בשוק זה הוא עצם הימצאותו בהישג ידם של כ-80 מיליון תושבים, אשר מבוטחים בביטוח מכוח החוק. ביטוחים אלו מכסים את מוצרי הקנאביס והחברות מבצעות החזרים כספיים למטופלים.

פתרון נוסף הקיים לתחום הוא הגדלת תקציב סל התרופות בשיעור 1.5%-2% באופן עקבי מדי שנה וכך לאפשר הכנסה אולי אף חלקית לסל. הכרעה על הקצאות גדולות יותר מתוך תקציב המדינה לצורך הרחבת הסל, צריכה להיות חלק מהותי מיעדי שר הבריאות בממשלה הבאה, המוביל את הרפורמה בתחום. משימה זו היא מאתגרת לממשלה הצריכה להשקיע תקציבים משמעותיים בנושאי בטחון, חינוך ורווחה.

מצד שני, על ועדת הסל לבחון עבור כמה חולים אפשר לעזור בטווח הארוך ובאיזו עלות. הקנאביס בהשוואה לתרופות אחרות (תרופות ביולוגיות ואימונולוגיות) המאושרות בסל מסייע לקבוצות קטנות בעלויות גבוהות ביותר.

כדי להכניס את הקנאביס הרפואי לסל הבריאות, נדרש לבצע שיפורים ושינוים משמעותיים בתפיסת העולם של משרד הבריאות, חברות הביטוח, קופות החולים וחברות התרופות. חייבים לשקף את העודף התקציבי בכספי סל בקופות החולים מצד אחד ושיקוף תמחיר היצרניות מהצד השני.

כמו כן, יש להשלים עם העובדה כי לעולם סל התרופות לא יוכל להציע תרופה לכל התחלואות, ותמיד תהיינה מגבלות תקציביות ומחקריות. לכן, חובה לפתח תפיסה היודעת להשלים עם המגבלות אך גם לדעת לאבחן איזו השקעה תניב תוצאות והקלה משמעותית בקרב קהל מטופלים רחב יותר ובמידת הצורך לדעת לתת פתרונות יצירתיים כגון ביטוחים פרטיים ומשלימים.

אין ספק כי נושא הקנאביס יתפתח כטיפול רפואי בעלות יחסית נמוכה ובתופעות לוואי יחסית מועטות. 

הכותב הוא היועץ הרפואי של חברת imc, מומחה לנוירולוגיה ולטיפול בכאב, מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב (בדימוס) במרכז הרפואי הלל יפה, פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון