סימני השאלה סביב ההשקעות של סופטבנק נערמים: השבוע שהיה בהייטק

הרשמו לקבלת הסיכום השבועי של גלובסטק - ישירות אליכם

מוצר חדש שהשיקה חברת פייבר (Fiverr) באחרונה מרמז על כיוון מעניין שאליו עשוי עולם העבודה והתעסוקה להתפתח, אולי אפילו בלי שפייבר עצמה התכוונה אליו: התאגדות של עובדים בלי לפתוח תיק חברה וכל הביורוקרטיה הנלווית.

פייבר פיתחה פלטפורמה המאפשרת לעובדי פרילאנס להציע שירותים ביותר מ-200 קטגוריות, במסגרת מה שמכונה "כלכלת החלטורה" (Gig Economy) או "כלכלה שיתופית". המוצר החדש הוא סטודיו, שמאפשר לכמה פרילנסרים להתאגד ולהציע שירותים ביחד. אורי ברקוביץ' ניתח באופן את ההשלכות האפשריות של המוצר החדש וחזר עם תובנות מעניינות.

השאלה המעניינת והחשובה ביותר היא בנוגע לדיני עבודה. הביקורת על פלטפורמות כמו זאת של פייבר היא שהן מעודדות העסקה ללא זכויות סוציאליות. בחברות הללו הודפים את הביקורת, מציינות כי המגמה הזאת צפויה להתרחב גם ככה ומוסיפות כי הן נותנות לאנשים אפשרויות נוספות להתפרנס.

עו"ד מימי צמח, שותפה מייסדת של צמח־שניידר עורכי דין ומומחית בהייטק ובדיני חברות, התייחסה לנושא הזה בשיחה עם "גלובס" ואמרה כי "מה שקורה בפייבר מזכיר את מה שקרה עם פייסבוק בתחילת דרכה, לפני שהבנו שהיא הופכת לתפקד בכל מיני מובנים כמו מדינה, שבה הפרטיות לא רלוונטית או לא מאפשרת קיום. גם בפייבר, יש כל מיני דברים שלא קיימים בעולם שלנו. השאלה היא אם המדינה הזאת תדע להתקיים בלעדיהם, לדוגמה זכויות עובדים, זכויות קניין רוחני. בעיניי, האתגרים של התאגיד הווירטואלי הזה שצריך לתת עליהם את הדעת הם קודם כול השאלה אם נוצרים יחסי עובד־מעביד, ברגע שהפרילנאסרים מתקשרים. אם מדברים על תאגיד ישראלי, הייתי אומרת שיש פה את כל הסממנים של עובד מעביד".

לניתוח המלא (שכולל גם כיוונים עתידיים אפשריים של פייבר).

המודל השאפתני של קורטיקה

"כל הגופים שנתקלנו בהם אמרו שזה מאוד יועיל לחברה למצוא מוצר אחד בשוק אחד ולהתמקד בו. לנו תמיד היה קצת קשה, ותמיד ניסינו לפתח את המוצר אבל להמשיך לפתח במקביל את הטכנולוגיה לעוד כיוונים, ובדיעבד אני חושבת שזה השתלם לנו כמה פעמים. הבנו שיש מודל של 'ספין-אופים' והשתעשענו ברעיון של המודל הזה כבר הרבה זמן, אבל בכל פעם שהתייעצנו עם אנשים הם אמרו לנו לא לעשות את זה כי מלא חברות כבר ניסו ונכשלו, שזה המון ביורוקרטיה והמון התעסקות. אז לא היה לנו את האומץ לעשות את זה עד עכשיו".

למרות מה שקרינה אודינייב, מנכ"לית קורטיקה הישראלית, מספרת, החברה החליטה ללכת בדרך הזאת. למעשה, הם קבעו יעד שאפתני - 50 חברות עד 2023 עם שווי כולל של יותר מ-2.5 מיליארד דולר. בינתיים חברת הבינה המלאכותית קורטיקה הקימה שלוש חברות נוספות ויש עוד שתיים בדרך. כל החברות האלו משתמשות בטכנולוגיה של קורטיקה, שלפי מייסדיה, הצליחה לפתח טכנולוגיית למידת מכונה בלתי-מונחית וגנרית, המתאימה ליישום במגוון שימושים. החברה הוקמה ב-2007 על ידי אודינייב, יגאל רייכלגאוז ופרופ' יהושע זאבי.

החברה האחרונה היא קארטיקה, שעל הקמתה הודיעה קורטיקה השבוע. זאת חברה שפועלת בתחום הרכב. בחברה הודיעו על שותפות אסטרטגית עם יצרניות הרכב טויוטה ו-BMW ועם חברת קונטיננטל. שלושתן, ביחד עם OurCrowd, גם השקיעו בחברה. על פי הערכות בענף מדובר בגיוס ראשוני מוגבל יחסית, שמטרתו להגיע לגיוס שני נרחב הרבה יותר בעתיד הנראה לעין. הפעילות של קארטיקה מתחרה במידה רבה במובילאיי.

יסמין יבלונקו פירסמה כתבה מפורטת על החברה, שבו ריאיינה את המייסדים, דנה במודל העסקי של הקמת החברות, התייחסה להיעדר משקיעים ישראלים ועוד.

שווי ההשקעות של סופטבנק נחתך

כנראה שעוד מוקדם לשאול את השאלה הזאת (אבל אעשה את זה בכל זאת), אך מה ניתן ללמוד מהנפקת WeWork על סופטבנק? לפי דיווחים, בין השאר בוול סטריט ג'ורנל, WeWork מקבלת ממשקיעים אינדיקציות שהם מוכנים לתת לה שווי של 25 מיליארד דולר בלבד, 22 מיליארד דולר פחות משוויה בסבב הגיוס האחרון. הדבר עשוי את החברה לבטל את ההנפקה, ומהדיווחים עולה כי WeWork מנסה לגייס כספים בשוק הפרטי.

אובר - השקעה גדולה נוספת של סופבנק - ירדה ב-23% מאז ההנפקה והיא נסחרת קרוב למחיר הנמוך ביותר מאז שהונפקה לפני ארבעה חודשים.

אני יודע שסופטבנק שחקנית לטווח ארוך, ארוך מאוד אפילו. אולם בחברות כאלו, שזקוקות לסכומי עתק כדי להתקיים, בסופטבנק יצטרכו לחשוב האם זה נכון בעבורה להזרים עוד ועוד כספים (בעבר כבר חתכה בחדות השקעה מתוכננת ב-WeWork). קשה להגיד מה יהיה עם סופטבנק, אבל מכיוון שאני חושב שהקרנות שלה הן אחד הדברים המעניינים והחשובים בתעשיית ההייטק העולמית (בתחזית פסימית גם שליליים), אני ממליץ להמשיך לעקוב.

עוד ניוז על WeWork: בעקבות ביקורת רבה, אדם נוימן החזיר לחברה 5.9 מיליון דולר שהוא קיבל בעסקת בעלי עניין בגין הזכויות על שם החברה We. בוול סטריט ג'ורנל מתארים את הבעיות שממשיכות להדאיג את המשקיעים, בעיקר בהקשר לממשל תאגידי.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● לפני כשבוע נפטר גיא סלע, המייסד והמנכ"ל של חברת סולאראדג', לאחר מאבק במחלת הסרטן. סלע אמנם הקים חברה ששוויה 4 מיליארד דולר, אך הוא לא מוכר במיוחד בציבור הרחב. הוא לחם בסיירת מטכ"ל, זכה בפרס ביטחון ישראל על אחד מפיתוחיו הטכנולוגיים והקים חברה ישראלית שעוסקת באנרגיית שמש ושווה מיליארדי דולרים. שותפיו לדרך מתארים אותו כ"אדם הכי חכם שהכרנו". המשקיעים בחברה מזכירים את שמו בנשימה אחת עם גיל שויד ויוסי ורדי. הדס מגן עם הסיפור של סלע ז"ל.

● החוקרת רגינה ברזילי הישראלית וחוקרים נוספים מ-MIT פיתחו מודל המבוסס על למידת מכונה שיכול לאבחן סרטן שד מוקדם יותר. בראיון ל"גלובס" מתארת ברזילי את הבעיות בשיטה הנוכחית, מסבירה למה היא לא תקפה לנשים אפרו-אמריקאיות, ומוסיפה: "היום אנחנו מתבססים על עין אנושית במקום על אוטומציה". ראיון מאוד מעניין של אושרית גן-אל וגלי וינרב, שמלמד אותנו כמה אנחנו עוד יכולים להרוויח משילוב של טכנולוגיה בעולמות מסורתיים.

● לאחר שנים ארוכות שבהן לא מסחרה את רעיונותיה ורשמה פטנטים רק דרך המוסדות האקדמיים, פרופ' שפי גולדווסר, מבכירות מומחי ההצפנה בעולם, הצטרפה לסטארט-אפ. בראיון לשלומית לן היא מסבירה למה הפחד מאובדן הפרטיות המוחלט הביא אותה לשינוי גישה ואומרת: "אם אתה מעצב את ההצפנה בצורה הנכונה, אין מספיק זמן ביקום כדי לפצח אותה".

● על החדשנות הטכנולוגית שלה אין מחלוקת, אבל לאחרונה גוגל משחררת לשוק מוצרים שזוכים למחמאות דווקא בשל העיצוב המוקפד והחדשני שלהם. איך זה קרה? חלק מההסבר נעוץ במעבדת העיצוב שנחנכה בשנה שעברה ונחשפת לראשונה. כתבה מתורגמת של פאסט קומפני.

● איך מודדים את חברות מסחור הידע שתפקידן לקחת ידע מחקרי ואקדמי אל השוק העסקי? התשובה האוטומטית היא ההכנסות שלהן. אבל איך בודקים את השיפור שלהן? בחברות עצמן אומרים, במידה רבה של צדק, שההכנסות משקפות את הפעילות שלהן, אך זאת של לפני עשר שנים. לכן, הן מתנגדות לגישה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפרסם דוחות שכוללים את הכנסות החברה, והן פירסמו דוח אלטרנטיבי. כתבה של יסמין יבלונקו.

● שיפורים טכנולוגיים ושינויים בהרגלי הצפייה שלחו את תעשיית הקולנוע לייצר סרטונים שמתאימים לנסיעה ממוצעת במונית. בדרך לליבם של הצופים הם יתמודדו עם אתגרים רבים: מתחרות עם הסטוריז של אינסטגרם ותוכני נטפליקס ועד הקושי למשוך טאלנטים לסרטים בסגנון החדש. הוליווד מהמרת על המכשיר שבכיס שלכם. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.

ומה בתעשייה

גיוסי הון

● החברה הישראלית פרימטראיקס (PerimeterX), המפתחת טכנולוגיה לזיהוי וחסימת בוטים, הודיעה גייסה 14 מיליון דולר נוספים, והרחיבה את סבב הגיוס האחרון שלה מ-43 ל-57 מיליון דולר (בסך כל גייסה החברה 92 מיליון דולר). פרימטראיקס הוקמה ב-2014 על ידי עמרי אילוז, עידו ספרותי ואופיר אשכנזי. את הסבב הובילה Scale Ventures Partners, והשתתפו בו דויטשה טלקום קפיטל, סיילספורס ונצ'רס, אדמס סטריט פרטנרס, קיינן פרטנרס, ורטקס ונצ'רס ודאטה קולקטיב ( DCVC ). לידיעה המלאה.

● חברת הסטארט-אפ ניורה (Neura), המפתחת פלטפורמה לאיסוף מידע וניתוח התנהגות של צרכנים, גייסה 16 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 32 מיליון דולר). החברה, שמנוהלת על ידי עמית המר, הוקמה ב-2013 על ידי אורי שעשוע, גיל מלר, טרינו מאגי וגלעד מאירי. מנכ"ל החברה בשנתיים וחצי האחרונות הוא עמית המר. את הסבב הובילה קרן פיטנגו, שהובילה גם את ההשקעה הקודמת בחברה, יחד עם זרוע ההשקעות של קונגלומרט המדיה האמריקאי Qurate Retail של המיליארדר ג'ון ס. מלון. עוד השתתפו בסבב: Moneta Capital , אמדוקס, AXA Ventures ומשקיעים נוספים. לידיעה המלאה.

● קרן ההון סיכון ויולה פינטק לקחה חלק בסבב גיוס של החברה האמריקאית T-REX, שגייסה 15 מיליון דולר (עד כה גייסה 25 מיליון דולר). T-Rex, שמחזיקה במרכז פיתוח בישראל, הוקמה לפני ארבע שנים על ידי בנג'י כהן. בסבב הגיוס השתתפו גם סיטי בנק, Westly Group בנק מימון התשתיות האוסטרלי Macquarie ו-Innogy . החברה פיתחה מערכת שמחליפה את השימוש בגיליונות אקסל בעסקאות מימון מורכבות של תשתיות. לידיעה המלאה.

הנפקה:

החברה הישראלית Zoomd המספקת פלטפורמה למנועי חיפוש לאתרים ופלטפורמת הפצה ושיווק, גייסה כ-7 מיליון דולר אמריקאי (כ-10 מיליון דולר קנדי), בהנפקה בבורסה של טורונטו (טיקר: ZOMD ) לפי שווי של 70 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2012 על ידי עמרי ארגמן, ניב שרוני,עמית בוהנסקי ועופר איתן. לידיעה המלאה.

לסיכום השבועי הקודם.