האדריכלית תמר ורבורג היא אחראית תחום קיימות במשרד האדריכלות והתכנון הרב-תחומי Sasaki, שממוקם בווטרטאון, מסצ'וסטס, ופועל בכל רחבי העולם. "לא הייתי יכולה להכחיש את נושא שינוי האקלים ובעיקר את האחריות שלנו, כמתכננים, על התחממות כדור הארץ. ברור ש-40% מפליטות הפחמן הדו-חמצני מגיעות מבניינים".
היא ילידת בוסטון ובוגרת לימודי תואר שני באדריכלות בהרווארד, אך את ראשית הקריירה שלה עשתה בישראל והיא מדברת עברית מצוינת. ורבורג תרצה מחרתיים (ג') בכנס של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "אנחנו יודעים לעשות בניינים בצורה הרבה יותר אחראית, שמייצרים את כל האנרגיה של עצמם, אנחנו יודעים לתכנן אזורים שמאורגנים אחרת. כאדריכלים אנחנו חייבים לקבל עלינו את האחריות", היא אומרת.
איך אתם כמשרד עושים זאת?
"אני עובדת במשרד שהציב לעצמו את נושא הקיימות כדגל. המטרה של המשרד היא לבדוק מה ניתן לעשות ולא רק מה צריך. כשאנחנו מקבלים בניין זה לא רק העניין של פרוגרמה נתונה, אלא יצירת אדריכלות עם חזון סביבתי".
ורבורג מדגישה שכמו בישראל, גם בארה"ב התקן הירוק הוא סטנדרט וולנטרי, אך במקומות מסוימים יש תקינה סטטוטורית: "כל מבנה בבוסטון, שגודלו יותר מ-5,000 מ"ר חייב להיות תואם לתקינה ירוקה. חשוב לדעת שהכלים שלנו כמתכננים הם הרבה יותר מפותחים מאשר הליד, או סטנדרט אחר".
מה המוטיבציה של מוסדות להשקיע בבנייה ירוקה? זה הרי יותר יקר?
"הכל תלוי במסגרת הזמן שבה אתה בוחן את הדברים. ברור שיזמים שבונים ומוכרים לא ישקיעו בבניה ירוקה. מצד שני, מי שיחזיק בניין לאורך זמן מבין את היתרונות של בניה שמתחשבת במשאבים.למשל, בניין עם אנרגיה סולארית על הגג ומעטפת מבודדת אתה ידוע שאתה תשלם פחות חשמל. מבנה מחזיק מעמד כ-50 שנה, אז זה מחזיר את עצמו".
ורבורג מדגישה שהיתרון היחסי של משרד "sasaki" הוא שההבנה הרב-תחומית מאפשרת תיאום ואיזון אנרגטי: "אדריכלות הנוף יכולה לקזז את הפחמן הדו חומצתי שמייצרת האדריכלות. אנחנו עובדים בצורה הוליסטית".
ורבורג מציגה פרויקט של משרד "sasaki", של תכנון שכונת Sunqiao, בשנחאי, סין, שממוקמת בין שדה התעופה הבינלאומי למרכז העיר, וכוללת מגורים, מקומות עבודה ומוסדות תרבות. "הבנו שבשנחאי חיים 24 מיליון איש, שיש צפיפות אדירה. שאלנו את עצמנו איך נוכל להאכיל את אוכלוסיית כדור הארץ אם אנחנו לוקחים שטחי חקלאות וממירים אותם למבנים. בנוסף לבנייה הרגילה שנבנית בסטנדרט ירוק תכננו חקלאות ורטיקלית, במגדלים. הסינים רוצים להפוך את השכונה, שנמצאת בדרך לאתר דיסנילנד המקומי, לאתר חינוכי וגם תיירותי. במקרה הזה, לא רק שאנחנו מדברים על אתר שיש לו ערך של קיימות אלא גם ערך כלכלי".
הגידול המהיר של הערים בסין מסכן את המערכת המסורתית של החקלאות המקומית שקיימת בתוך הערים ובשוליהן למטרות אספקה שוטפת של ירקות טריים. מגדלי הירקות בשכונת Sunqiao מתבססים על העובדה שמחיר הקרקע בעיר גבוה מאוד, ומצד שני שירקות עלים אידאליים לחקלאות ורטיקלית המבוססת על מערכות צמיחה הידרופונית.
שכונת Sunqiao היא הרבה יותר מאשר מפעל ליצור מזון. תוכנית המתאר לשכונה היא דוגמה לאקספרימנט מרתק של עירוב שימושים. בשכונה יש תמהיל הכולל מגדלי מגורים, משרדים, מוזיאון, מגדלי חקלאות, חממות, מסחר ועסקי מזון ושווקים. החקלאות בשכונה החדשה היא פתרון מעולה לאספקה שוטפת של ירקות טריים לתושבי העיר, ומהווה גם אמצעי חינוכי עבור אלה שאינם חשופים למסורת החקלאית שנעלמה.
לדבריה של ורבורג, משרד האדריכלים נשכר לתכנון שכונה, אך הרעיונות הנוספים הובאו על ידי המשרד: "חלק מהאחריות שלנו כאדריכלים היא לחנך. יש לנו ראייה שהיא מעבר להווה, גם לעתיד. יש לי את היכולת להבין את האפשרויות שיש בעתיד לפרויקט ומה יהיו ההשלכות הסביבתיות שלו והמודל הכלכלי שלו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
