מודל מתמטי מראה שמס ירוק לא יעצור את הצמיחה הכלכלית

מדענים יצרו מודל מתמטי חדש המספק תמיכה למיסוי סביבתי, ומראה כי החלתו לא מאטה צמיחה כלכלית של מדינות. בשנים האחרונות גובר הצורך של הממשלות ליישם פתרונות למשבר האקלים וכך גם הלחץ הציבורי הדוחף פוליטיקאים להכריז או לנסות ליישם חקיקה סביבתית דוגמת מיסי פחמן, ולקדם פרקטיקות מקיימות וידידותיות לסביבה. חוקרים מאוניברסיטת ג'יאנגסו בסין, פיתחו מודל מתמטי המראה את הקשרים ההדוקים בין מיסוי סביבתי, צמיחה כלכלית, פליטת זיהום וניצול משאבים כמו מים ודלקים מאובנים. הם יישמו את המודל שפיתחו על דאטה מרחבי העולם, ועל פיתוח מסים ואגרות סביבתיות בסין.

החוקרים יצרו מודל רב ממדי בשם GDDS) green development dynamical system). המודל משלב ממדים רבים, כמו רמת רגולציה, רמה טכנולוגית, מודעת צרכנים ורמת זיהום. המודל נבנה בכדי לבדוק את הקשרים בין ארבעה ממדים: שימוש במשאבים, צמיחה כלכלית, כמות פליטת זיהום ומיסוי סביבתי. המדענים יצרו סט נוסחאות שונות כדי לבטא את היחסים בין המדדים השונים, כשרמת המיסוי הסביבתי היא הנתון הנבדק. על בסיס הנוסחאות, 'הלבישו' החוקרים מידע של הרשות הלאומית לסטטיסטיקה בסין, מהשנים 2007-2016.

לפי נתוני החוקרים, הוכח מתמטית שספרות העבר הטוענת כי מיסוי סביבתי הינו קריטי להשגת פיתוח בר קיימא היא נכונה. אם לא מוטל מיסוי סביבתי, תהיה בהכרח עליה בזיהום ושימוש גובר במשאבים. החוקרים מצאו כי מיסוי סביבתי מוביל לצמיחה כלכלית, שימור משאבי טבע ומפחית באופן ניכר זיהום. עוד לפי החוקרים, ההשפעה הדרמטית הינה בטווח הארוך. יתר על כן, לפי המחקר, מסים ירוקים במקביל לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, הגברת המודעות בקרב הצרכנים ואכיפה של הממשלה, הופכים את האפקטיביות של המס הירוק לגבוהה יותר ומחזקים את יכולתה להשיג יעדי פיתוח בר קיימא.

תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) רואה בפיתוח בר קיימא הליך הכרחי לשיפור רווחת האדם, תוך הפחתה משמעותית של הסיכונים הסביבתיים והפחתת המחסור במשאבי טבע. הבנק העולמי גם הוא שם דגש על פיתוח ירוק כדרך צמיחה כלכלית ידידותית, המייעלת את השימוש במשאבים תוך הפחתת זיהום. סין, מדינה בצמיחה מהירה, ביססה חלק ניכר מהצמיחה שלה על צריכה גדלה, זיהום עצום ופליטת פחמן המתחרה רק בזו של ארה"ב. התוצאות לא בוששו לבוא: 70% מהערים המזוהמות ביותר בעולם נמצאות בסין, וכמעט מחצית ממקורות המים בערים הגדולות בסין אינם כשירים לשתייה. לכן, אומרים החוקרים, עלתה הדחיפות לבדוק באופן מתמטי את התועלות הכלכליות של מסים ירוקים.