עו"ד גילה נפתלין, שהודתה והורשעה בזיוף צוואה במטרה לקבל באמצעותה את נכסי המנוחה - בהם שתי דירות, חשבונות בנק וניירות ערך בשווי מאות אלפי שקלים - וכן ב-3 מקרי גניבה בידי מורשה, נשלחה לשנתיים מאסר בפועל. עוד נקבע כי נפתלין תשלם קנס כספי ופיצויים בסך 235 אלף שקל.
השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים ציין בגזר הדין כי "מעשיה של הנאשמת מהווים מסכת ארוכה של מעשים חמורים ופסולים אותם ביצעה על פני תקופה של כשלוש שנים, כשהיא מנצלת לרעה את מקצועה כעורכת דין ואת האמון שניתן לה בשל כך".
נפתלין, עורכת דין במקצועה, ניהלה עם בן זוגה משרד לעריכת דין ועסקה בין היתר בתחום המעמד האישי ובתחום המקרקעין. במסגרת עיסוקה הופקדו בידיה כספי לקוחות בחשבונות נאמנות, אך היא הואשמה והודתה בכך ששלחה יד בכספים בניגוד למטרות הנאמנות, לשימושיה הפרטיים. בד-בבד, היא הציגה בפני הלקוחות מצגי-שווא לפיהם כספם נותר מופקד בחשבונות הנאמנות. כשהגיע המועד בו היה על הנאשמת להשיב ללקוח מסוים את כספו, ולא נותר כסף בחשבון הנאמנות, גנבה הנאשמת כסף מחשבון נאמנות של לקוח אחר והעבירה אותו ללקוח הראשון.
בית המשפט קבע כי נפתלין הוליכה בכחש את לקוחותיה, תוך שהיא נוטעת בהם את התחושה כי היא דואגת ושומרת על כספם, ובה-בעת עשתה בדיוק את הדבר ההפוך. בגזר הדין צוין כי חומרתם היתרה של המעשים נעוצה בעובדה שהיא עשתה אותם תוך שהיא מנצלת לרעה את תפקידה כעורכת דין ואת האמון שניתן בה בשל כך.
בנוסף, נקבע כי גם העובדה שמעשיה של נפתלין שימשו אותה בניסיונה להטעיית בית המשפט בדרך של שבועת שקר מהווה חומרה יתרה, בשל הפגיעה בסדרי המשפט.
הפכה למרואיינת מבוקשת בטלוויזיה
סיפור חייה של נפתלין הוא די יוצא דופן בעולם החרדי. עו"ד נפתלין, נשואה ואם לחמישה, ממשפחה מיוחסת בחסידות חב"ד, הייתה בין הנשים החרדיות הראשונות בארץ שסיימו לימודי משפטים והוסמכו לעריכת דין. לאחר הלימודים היא אף הקימה משרד עורכי דין מצליח יחד עם בעלה, עו"ד שאול נפתלין.
סיפורה החריג משהו של נפתלין בנוף החרדי הביא לכך שהיא החלה להיות אורחת ומרואיינת מבוקשת בתוכניות טלוויזיה, בהן "עושים סדר" (הטלוויזיה החינוכית), "המקצוענים" (ערוץ 10) ועוד. בתוכניות אלה הוצגה נפתלין כמטאור בתחום דיני המשפחה וכדוגמה להשתלבות החרדים בחברה.
אולם מה שנפתלין לא ידעה הוא שבשעה שהיא מתראיינת לערוצי הטלוויזיה, יאח"ה מנהלת חקירה סמויה בקשר להתנהלות בית הדין הרבני בירושלים. החקירה הסמויה הזו פתחה תיבת פנדורה בעניינה של נפתלין. החשדות הראשוניים כללו מרמה והפרת אמונים, שיוחסו בתחילה לנפתלין, לבעלה שאול ולאביה, יהודה רבינוביץ', ששימש באותה העת כדיין בבית הדין הרבני בירושלים.
"הטריגר" לפתיחת החקירה הסמויה היה תלונה משנת 2009 שהוגשה בעניינו של הדיין רבינוביץ' (אביה של עו"ד נפתלין) לנציב תלונות הציבור על שופטים דאז, שופט העליון (בדימוס) אליעזר גולדברג. לפי התלונה, עו"ד נפתלין ובעלה שאול העבירו תיקים ממותבים שונים, כדי שיידונו בפני אביה, וניהלה בפניו תיקים כדבר שבשגרה.
בהחלטה חריפה קבע הנציב כי הדיין רבינוביץ' הפר את סדרי בית הדין, כשנתן יד ואיפשר לבתו ולחתנו לקבוע כי תיקיהם יישמעו בפניו. עוד נקבע כי הצטברות מעשיו של רבינוביץ' מצביעה על התייחסות בלתי ראויה ובלתי הולמת לתפקידו, שאינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה המחייבים שופטים ודיינים, ועליה "לא ניתן לעבור לסדר היום".
נוכח מהותה של התלונה והחריגה הבוטה מכללי האתיקה החלים על שופטים ועל דיינים, החל בירור בנושא של יאח"ה ושל הפרקליטות הפלילית.
מקרי גניבה וזיוף
במסגרת החקירה הגלויה והסמויה נאספו ראיות מדיינים נוספים, ממנהל בית הדין הרבני ומאנשים שעו"ד נפתלין ייצגה בהליכים בבית הדין הרבני, וכן נאספו תיקים מבית הדין. אולם בעוד שבמקרה של האב החליט פרקליט המדינה על סגירת התיק, עבור נפתלין מדובר היה ב"יריית הפתיחה בלבד". זאת, לאחר שצצו חשדות כי היא מעלה בכספי לקוחות. וכך, כעבור יותר מ-4 שנים מאז מעצרה הראשון, הגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) בשנת 2017 כתב אישום נגד נפתלין, שבו נטען כי היא הונתה לכאורה את לקוחותיה, תוך שהיא מועלת באמונם. זאת, באמצעות גניבת כספים מחשבונות נאמנות שפתחה להם.
כתב האישום המקורי ייחס לנפתלין 5 מקרים של גניבה בידי מורשה וזיוף צוואה. בסך-הכול הואשמה נפתלין כי גנבה כ-1.5 מיליון שקל בשנים 2009-2012 מלקוחות שהפקידו אצלה כספים בנאמנות. כך, למשל, תואר בכתב האישום כי נפתלין גנבה 300 אלף דולר מחשבון נאמנות שפתחה עבור ילדיה של לקוחה אותה ייצגה בהליך גירושים.
בסעיף אישום אחר תואר סיפור צוואתה של אישה שהלכה לעולמה והותירה אחריה 6 ילדים. לפי האישום, גיסה של המנוחה פנה לעו"ד שאול נפתלין וביקש ממנו שיפתח חשבון נאמנות לצורך ניהול עיזבונם של היורשים; אך את החשבון פתחה בסופו של דבר עו"ד גילה נפתלין. במהלך השנים הועברו סכומי כסף שונים לחשבון הנאמנות. לפי החשד, ב-2012 שלחה נפתלין יד בכספי הנאמנות מספר פעמים והעבירה כ-185 אלף שקל לחשבונה הפרטי ולחשבונות נוספים.
זייפה צוואה של חברה
במרץ 2018 צורף אל כתב האישום נגד עו"ד גילה נפתלין, באישור בית המשפט, נאשם נוסף: יעקב מורגנשטרן. מורגנשטרן נקשר לאישום שבו נפתלין הואשמה בזיוף צוואתה של לקוחה (אשר טיפלה בעבר בילדיה של נפתלין), זאת במטרה לגנוב את כל רכושה של הלקוחה, על-ידי זיוף וקבלת דבר במרמה.
לפי כתב האישום, הלקוחה-המנוחה טיפלה בילדי בני הזוג נפתלין, ובעקבות היכרות זו הפכה נפתלין לבאת-כוחה של המנוחה. במהלך השנים, ובמסגרת עיסוקה כעורכת דין, הכירה נפתלין בין המנוחה לבין נאשם נוסף, שאותו ייצגה נפתלין בהליך גירושים. לפי הפרקליטות, היחסים בין הזוג נפתלין למנוחה ולנאשם הנוסף הפכו לקשרי חברות, שבמסגרתה נהגו בני הזוג נפתלין ואותו נאשם נוסף לקיים מפגשים חברתיים בביתה של המנוחה.
אולם "קשרי החברות", כך נראה, קיבלו תפנית עם מותה של הלקוחה. לטענת הפרקליטות, לאחר פטירתה של הלקוחה, ובמועד שאינו ידוע, נפתלין קשרה קשר אסור לכאורה עם הנאשם הנוסף, במטרה לזייף צוואה הנחזית להיות צוואתה של המנוחה, ולקבל באמצעותה במרמה את נכסי המנוחה, בהם שתי דירות, חשבונות בנק וניירות ערך בשווי מאות אלפי שקלים.
לפי כתב האישום, לשם קידום הקשר הפלילי שנוצר בין נפתלין לנאשם הנוסף, לצורך זיוף הצוואה, יצר הנאשם הנוסף קשר עם מורגנשטרן וביקש ממנו למצוא נוטריון לצורך אישור הצוואה המזויפת שאותה ערכה נפתלין לכאורה.
יצוין כי נגד הנאשם הנוסף הוגש כתב אישום נפרד (בעוד שמורגנשטרן צורף לכתב האישום נגד עו"ד נפתלין). סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט מרדכי כדורי, הרשיע את הנאשם הנוסף בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עדות שקר ושימוש במסמך מזויף.
בדצמבר אשתקד הגיעה נפתלין להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הורשעה, על-פי הודאתה, בביצוע מספר עבירות של גניבה בידי מורשה, זיוף מסמך (צוואה) בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שבועת שקר, שימוש במסמך מזויף ועוד.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש, והמדינה ביקשת לגזור על עו"ד נפתלין מאסר בפועל. במקביל, בית המשפט הרשיע, במסגרת הסדר טיעון נוסף, את אברהם מורגנשטרן, נאשם נוסף בתיק, בכך שסייע לנפתלין לזייף את צוואתה של הלקוחה המנוחה.
לגבי אישום זיוף הצוואה קבע בית המשפט כי "הנזק שהיה צפוי להיגרם מהמעשה, לו ההליך המשפטי היה מביא לאישור הצוואה, הוא עצום. לא רק בשל ערכם הרב של נכסי העיזבון... אלא בשל עיוות רצונה של המנוחה אשר הותירה צוואה ובכך גילתה רצונה כי היא מעוניינת להותיר את רכושה לבנותיה".
לגבי האישומים האחרים קבע בית המשפט כי הנאשמת שלחה ידה בכספי לקוחותיה, וכי מדובר לא אך בפגיעה בקניינם של הלקוחות, אלא גם ביחסי האמון המיוחדים שבינם לבין הנאשמת נוכח תפקידה.
"מעשים חמורים ומכוערים"
עו"ד שחר מלול מפרקליטות מחוז ירושלים מסר בתגובה לגזר הדין: "הנאשמת פעלה תוך מחשבה ותכנון, במגוון דרכי מרמה וזיוף במשך תקופה ארוכה שארכה מספר שנים. במעשיה ניצלה הנאשמת את מעמדה כעורכת דין הן כלפי לקוחותיה והן כלפי בתי המשפט. מדובר במעשים חמורים ומכוערים במסגרתם רקמה הנאשמת תוכנית עבריינית וזייפה את צוואתה של המנוחה אשר הייתה עמה בקשרי ידידות.
"באמצעות הצוואה המזויפת ביקשה הנאשמת לקבל במרמה את זכויותיה של המנוחה בשתי דירות ובכסף שבחשבונה, וזאת על-ידי פנייה לבתי המשפט והגשת תצהירים כוזבים. בנוסף, הנאשמת ניצלה את האמון שנתנו בה לקוחותיה ועשתה שימוש בכספים שהחזיקה עבורם בחשבונות נאמנות לצורך שימוש לעניינה האישיים. בית המשפט גזר על הנאשמת עונש מאסר בפועל, קנס ופיצוי כספי משמעותי למתלוננים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.