למען הדמוקרטיה: להפסיק את התערבות ביהמ"ש

בשבוע הבא ניגש לקלפיות. יום הבוחר אמור להיות יום חג לדמוקרטיה, כפי שנהוג לומר, אבל צריך להודות שהחג האזרחי הזה נפגם, והוא כבר לא שמח כפי שהיה אמור להיות. בשני העשורים האחרונים יש מערכות שהופכות את בחירת האזרח לבחירה בעירבון מוגבל. למרבה ההפתעה, המערכות הללו ממלכתיות. הן לא מציבות מצלמות, אלא מגיעות אחרי ספירת הקולות ובוחשות בפתקים בלי דין ובלי דיין.

המהפכה החוקתית, שקידמו נשיאי בית המשפט העליון ובראשם אהרן ברק, נטלה בכוח את הזכות לניהול המדינה מידי האזרח והעבירה אותה לשופטים ולפקידים בלתי נבחרים. בדרך לא הגונה ולא חוקית יצר בית המשפט מציאות שבה היכולת של האזרחים לקבוע מה הם ערכי המדינה ומדיניותה, היא מוגבלת. בפסקי דין ובהחלטות שוטפות של בית המשפט העליון, הופך הפתק בקלפי לבלתי רלוונטי, כשכבר יש מי שיחליט עבור אזרחי המדינה מה הם ערכיה הנכונים של מדינתם, ומהי מדיניות ראויה וסבירה עבורם.

המוטיבציה הכמעט יחידה לטרוח ולגשת לקלפי היא הצבעה למי שיחזיר לעם את היכולת לקבוע את ערכיו בעצמו. זו מהותה של הדמוקרטיה - העם מקבל החלטות בשיטה של הכרעת הרוב ומיישם אותן. אין שום דבר דמוקרטי בפסילת חקיקה של נבחרי ציבור, בחסימת הפעולות להרחקת המסתננים, בביטול חוק הגיוס ובהכנסת המדינה לסחרור חברתי ופוליטי. אין גם שום הצדקה דמוקרטית או חוקית בפסילת מתווה הגז ובדחיפת מקלות בגלגלי הכלכלה והמשק; ואין הצדקה ללקיחת השלטון לידיים, ביטול הפרטת בתי הכלא ולאחר מכן שחרור אלפי עבריינים מסוכנים לרחובות.

להחזיר את הכוח לנבחרי הציבור

אנחנו במפלגת ימינה הבטחנו לטפל בפרצה הזו שפרצו שופטים ויועצים משפטיים ביציבות השלטונית ובדמוקרטיה הישראלית, ואנו מחויבים למספר צעדים שיתקנו את המצב. חשוב להדגיש כי התיקונים הללו אינם מזוהים במהות עם מדיניות "ימין"; אלה שינויים שכל מי שמכבד את כללי המשחק הדמוקרטי צריך להסכים להם ולקדם אותם.

היוזמות שאנו בימינה מציעים יבצרו את הדמוקרטיה הישראלית ויאזנו את מערכת המשפט שתלמד לכבד את הכרעות העם.

השינוי המחויב לא יבוא ביום אחד ולא על-ידי חוק אחד. יש מספר מרכיבים שצריכים להיקבע בחקיקה, והם יחד יביאו לאיזון בית המשפט ולהחזרת הדמוקרטיה.

אלה השינויים שאליהם ימינה תחתור כבר בקדנציה הקרובה ותכניס אותם להסכמים הקואליציוניים:

1. פסקת התגברות יציבה: לכנסת תהיה המילה האחרונה בנושאי חקיקה, ובג"ץ לא יוכל לפסול חוקים בלי מגבלה.

2. שינוי שיטת מינוי שופטים: נבחרי ציבור הם מיעוט בקרב הוועדה לבחירת שופטים. בנוסף, אין בעולם המערבי מדינות שבהן בית משפט פוסל חוקים, ובד-בבד השופטים שבו ממנים את מחליפיהם. מחקר משווה ומקיף שפרסמה לאחרונה התנועה למשילות ולדמוקרטיה, מראה כי ישראל היא כמעט המדינה היחידה שבה ממונים שופטים לבית המשפט העליון בדרך לא דמוקרטית. זהו השינוי הקריטי מבחינתנו. אנחנו נוביל לשינוי השיטה ונעניק לנבחרי הציבור השפעה מהותית יותר על זהות השופטים.

3. סוף לסבירות לא דמוקרטית: כשמדובר בהחלטה של נבחרי ציבור, לבג"ץ אין זכות ואין יכולת להתערב בטענה כי החלטתם איננה סבירה. בלימודי משפטים אין הכשרה שמסמיכה שופט לדעת טוב יותר ממורה, מנהג אוטובוס או משר בממשלה, מה ראוי ומה סביר. הציבור מחליט מה סביר וממנה את נבחריו שיקדמו זאת. בית המשפט מנטרל היום את פעולות הממשלה על-ידי שימוש בעילת הסבירות. צעדים רבים לא נעשים מלכתחילה מכיוון שהם עתידים להיחסם במבחן הסבירות הסובייקטיבי, שמתאים לתפיסת העולם של השופטים. אין מנוס מלשנות זאת בחקיקה. אגב, גם בעולם, בית המשפט הישראלי נחשב למופת שלילי בהקשר הזה.

4. מינוי יועצים משפטיים: לא ייתכן שלשר בממשלה לא תהיה השפעה על בחירת היועץ המשפטי במשרדו. כך הופך היועץ המשפטי לרשות עצמאית, במקום לשרת את מדיניות המשרד והשר. התחלנו זאת בקדנציה הקודמת ונשלים את החקיקה בקדנציה הבאה.

מי שמתנגד: לא דמוקרט

זאת המחויבות שלנו לבוחר ולמדינה. דעו שכל מי שמתנגד לאיזונים האלה, אין בו שמץ של דאגה לדמוקרטיה ולשלטון החוק. אנחנו בימינה לא נירתע מקמפיינים של השופטים ונציגיהם בדימוס, לא ניסוג מפני מתקפות של יועצים משפטיים ואנשי רוח ואקדמיה שהתרגלו לשלוט על בני עמם שלא בחרו בהם.

לצערנו, לאורך הדרך העדיף ראש הממשלה בנימין נתניהו לא לאפשר את השינויים הללו. הוא אף התפאר בראיון טלוויזיה על כך שהגן על מערכת המשפט. האמת היא שדווקא האיזונים הללו יחזירו את מערכת המשפט לעסוק בתחומה, וכך יגנו עליה מפני אובדן אמון הציבור בה. 

הכותב הוא שר התחבורה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני ויו"ר האיחוד הלאומי (ימינה)