מאז שנת 2016 לא מתקיים בישראל דיון ציבורי על האפשרות לקיום בחירות ממוחשבות. כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לאחרונה. על פי הדוח, בדצמבר 2013 הקים שר הפנים דאז גדעון סער ועדה ציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, בראשות עו"ד צבי האוזר. הוועדה לא פרסמה דוח מסכם ולא המשיכה את פעילותה לאחר מכן. על פי הדוח, במרכז המידע ציינו כי למרות שב-2016 מבקר המדינה המליץ לחדש את עבודת הוועדה, לא היתה התייחסות נוספת לנושא.
הדוח מזכיר כי "הרחבת השימוש בכלים ממוחשבים בבחירות בישראל נבחנה בעבר, ואף התקיים פיילוט בהצבעה ממוחשבת בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2007", אך "בעת הזאת לא מתוכננת הרחבה של השימוש בכלים אלו". הדוח מפרט את היתרונות והחסרונות המקובלים לתהליך בחירות ממוחשבות.
היתרונות שמציין הדוח הם ייעול תהליך ההצבעה, חיסכון בזמן והפחתת סיכונים שנלווים לאופן ניהול הבחירות. מנגד, הסיכונים הם של פגיעה מכוונת או של תקלות לא מכוונות, קשיים באימות נתונים אם מתעורר צורך בספירה חוזרת, ופגיעה אפשרית בחשאיות ההצבעה ובאמון הציבור בתוצאות הבחירות. כמו כן מזכיר הדוח כי פריסת הכלים הממוחשבים דורשת השקעה כספית ולוגיסטית ניכרת.
ואולם, במרכז המידע ביקשו לבחון עד כמה נפוץ בפועל השילוב של אמצעים אלקטרוניים במערכות בחירות במדינות העולם, וגילו כי ישראל נמצאת, עדיין, בחברה "טובה". על פי הדוח, המתבסס על מחקרים וסקרים עדכניים מהעולם - רק ב-17% מהמדינות מתבצעת הצבעה אלקטרונית מסוג כלשהו; רבע מהמדינות משתמשות במערכת ממוחשבת לשלב ההזדהות בקלפי; וב-58% מהמדינות נעשה שימוש במערכת ממוחשבת בשלב ספירת הקולות.
הדוח מצביע על כך שב-129 מדינות לא נעשה שימוש בהצבעה ממוחשבת כלל. מבין המדינות שעושות שימוש כלשהו בהצבעה ממוחשבת - בעשר מדינות משתמשים בהצבעה ממוחשבת הן למוסדות הלאומיים והן למוסדות שלטון תת-לאומיים (כמו מחוזות או רשויות מקומיות), ב-16 מדינות משתמשים בהצבעה ממוחשבת למוסדות לאומיים בלבד, ובשש מדינות יש הצבעה ממוחשבת רק למוסדות שלטון תת-לאומיים.
הדוח מראה גם כי מבין 32 המדינות שכן מקיימות הצבעה ממוחשבת, ברוב מוחלט של המדינות - 25 במספר - ההצבעה הממוחשבת נעשית רק בקלפיות מוסדרות שבהן אפשר להשגיח על תהליך ההצבעה.
הדוח מזהיר עוד כי גם במדינות שבהן נעשה שימוש באמצעים ממוחשבים, הוחזר לעתים הגלגל אחורנית לאחר מחאות ציבוריות: "בהולנד תנועת מחאה שפעלה משנת 2006 הביאה להפסקת השימוש במכונות הצבעה".
דוגמה נוספת שמובאת היא מקניה, שם "הוגשה ב-2018 עתירה מצד מפלגות האופוזיציה, שטענו שבבחירות שנערכו בשנת 2017 המפלגה השלטת מנעה מנציגי האופוזיציה גישה לשרתים שביצעו את סכימת הקולות, ושתוצאות הבחירות לנשיאות הוטו על ידי המפלגה השלטת.
"בית המשפט העליון קיבל את העתירה והתקיימו בחירות חוזרות לנשיאות, שלוו באלימות. שיעור ההצבעה בהן היה נמוך במידה ניכרת, ובעקבותיהן התערער האמון בבית המשפט ובוועדת הבחירות של קניה". דוגמאות נוספות של מדינות שיישמו הצבעה ממוחשבת והפסיקו הן: פינלנד, אירלנד, צרפת, גרמניה, הולנד, נורווגיה, רומניה, פרגוואי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
