למרות שישראל משקיעה את הסכום הגבוה ביותר מהתמ"ג שלה בחינוך מבין המדינות, היא משקיעה פחות מהממוצע פר תלמיד: 8,891 דולרים בשנה לתלמיד ישראלי לעומת 10,502 דולרים בשנה בממוצע בארגון. כך עולה מדוח של ארגון ה-OECD, שמפורסם היום.
הדוח בחן ממצאים משווים בתחום החינוך וההשקעה הכלכלית של המדינות החברות בארגון בתחום. הוא כולל שורה של נתונים שמתייחסים, בין היתר, להוצאה הלאומית פר תלמיד, ההשקעה לאומית בחינוך, שכר המורים, גדול כיתות, שעות לימוד, גיל המורים ושיעור המשכילים. לפי הדוח, ההשקעות של ישראל בתחום החינוך גדלו בשנים 2010-2016 ב-42%, אך ההשקעה פר תלמיד דווקא קטנה בשל הגידול המהיר באוכלוסייה: במהלך שבע השנים האחרונות האוכלוסייה בישראל גדלה בשיעור של כ-12% בעוד שבעולם היא גדלה בכ-4% בלבד. מרבית הנתונים מתייחסים לנתוני 2017 אך יש נתונים נוספים כמו הוצאה לאומית לחינוך המתייחסים לשנת 2016 ונתוני השכלה גבוהה ותוכנית לימודים המתייחסים לנתוני 2018 ו-2019. ההשוואה נעשית לממוצע מדינות OECD ומדינות נבחרות נוספות.
ההשקעה פר ילד בגן נמוכה מהעולם בשיעור של 35%, ובבתי הספר היא נמוכה בשיעור של 11%. עוד נכתב בדוח כי תלמידי ישראל נדחקים בכיתות המוניות, כשישראל מובילה בשיעור הצפיפות בכיתות. לפי משרד החינוך, כדי ליישר קו עם השקעות מדינות ה-OECD בתלמידים, נדרשת ישראל להוסיף לתקציב החינוך עוד כ-13 מיליארד שקל.
שיעור העלייה בהרשמה לחינוך לגיל הרך בישראל הוא הגבוה בין מדינות ה-OECD, עם עליה משמעותית בשנים 2005-2017, משיעור הרשמת של 80% לכמעט 100%. הארגון מייחס זאת ליישום מסקנות ועדת טרכטנברג, ששקדה על פתרונות חברתיים-כלכליים גם בתחום החינוך, והציעה לאפשר חינוך חינם כבר מגיל 3. 47% מהילדים מתחת לגיל שנתיים נרשמו לשירותי החינוך לגיל הרך בישראל בשנת 2017, לעומת 24% בממוצע המדינות, ו-31% מהילדים מתחת לגיל שנה, יותר מפי 3 מהממוצע. ישראל, עם זאת, מדורגת במקום האחרון מבחינת ההשקעה בטיפול בילדים בגילאי 0-3 (עם השקעה של כרבע מהמקובל במדינות המפותחות) וגם השקעה בגני ילדים נמוכה. גני הילדים, אגב, סובלים גם הם מצפיפות חמורה. ההשקעה הפרטית של הציבור הישראלי בילדי הגיל הרך גבוהה מאד; 84% מההשקעה בחינוך לגיל הרך, הינה פרטית, לעומת 31% במדינות הארגון. הארגון מציין כי תמיכה כלכלית ציבורית מתמשכת היא קריטית לצמיחה ואיכות של תכניות חינוך לגיל הרך. סך כל ההוצאות של ישראל על שירותי חינוך אלו מסתכם ב-1.2% מהתמ"ג, לעומת 0.8% במדינות הארגון, אך ההוצאה השנתית לילד עומדת על כמחצית מזו של ממוצע המדינות.
גם ההשקעה בסטודנטים נמוכה מהממוצע
בישראל גדל מספר בוגרי התואר הראשון (באופן היסטורי, מספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל גבוה מהממוצע), אך ההשקעה בסטודנט הישראלי נמוכה מהממוצע: 11,153 דולר בשנה בישראל לעומת ממוצע של 15,556 דולר. שירות החובה הצבאי מייצר פער מול המקבילים בעולם בנוגע לגיל רכישת ההשכלה. 70% מקרב הצעירים מפסיקים ללמוד בגילאי 18-24, השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. בקרב בני 20-24 חלקם של הסטודנטים הישראלים הוא 21% לעומת ממוצע של 42% במדינות. כ-60% מהסטודנטים הלומדים לתואר ראשון אכן מצליחים לסיים את לימודיהם במסגרת הזמן המוגדרת ללימודי התואר הראשון שלהם, לעומת ממוצע של 39% במדינות האחרות. מספר הנשים המשלימות תואר ראשון בזמן המוגדר בישראל גבוה ממספר הגברים: 64% מהנשים לעומת 55% מהגברים.
בחירת תחום הלימוד של סטודנטים, בדומה לעולם, מבוססת על הזדמנויות קריירה ושאיפות. בעוד מנהל עסקים ומשפטים הם תחומי לימוד פופולריים בעולם, הסטודנטים הישראלים מעדיפים תחומי לימוד אחרים כמו מדעי החברה ותקשורת. מנהל עסקים ומשפטים מושכים בישראל 15% מקרב הסטודנטים, לעומת 22% במדינות הארגון. מדעי החברה, התקשורת ועוד בישראל - 24% מקרב הסטודנטים, לעומת 11% בממוצע במדינות הארגון. גם מקצועות מתחומי הבריאות והרווחה פחות פופולריים בישראל מאשר במדינות אחרות ב-OECD :7% מתלמידי התואר הראשון בישראל, לעומת 13% בממוצע. למקצוע החינוך יש את נתח התלמידים השני בגודלו בישראל - 16%, לעומת 8% בקרב מדינות ה-OECD. לפי הדוח, ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה ברפורמת "אופק חדש", שיצאה לדרך בשנת 2008, והפכה לפי הארגון "את מקצוע ההוראה לאטרקטיבי יותר". 26% מהמורים בישראל הם מעל גיל 50, לעומת 36% בממוצע במדינות ה-OECD. שכר המורים נמצא במגמת שיפור - שכר המורים בישראל (בפועל) בקדם יסודי, ביסודי ובחטיבת הביניים דומה לזה לממוצע של ה-OECD. שכר המורה בחטיבה העליונה נמוך מהמוצע של העולם.
בשנת 2018 היה שיעור האבטלה בקרב מבוגרים בעלי השכלה גבוהה 4% בישראל, לעומת 6% בממוצע בכל מדינות ה-OECD. בישראל, מבוגרים בעלי השכלה תיכונית מרוויחים 56% יותר מאשר בוגרי תיכון, בדומה לממוצע ה-OECD. בעלי דוקטורט הם בעלי פרמיית השתכרות גבוהה יותר בישראל מאשר ביתר המדינות; פי שניים מבוגרי תארים אחרים, לעומת 91% בממוצע המדינות. מרבית הסטודנטים הזרים בישראל מגיעים מארצות הברית (20%), רוסיה (14%) וצרפת (10%).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
