נתחיל בבייסיק: תמיד תטילו ספק ותקשיבו לקול ההיגיון. אם משהו נשמע לכם לא הגיוני - יכול מאוד להיות שהוא באמת לא הגיוני. למשל פוסט שרוצה להוכיח נוכחות יהודית בחברון במאה ה-17 ומפרסם צילום של בית חולים יהודי בעיר? אוקיי, לא הגיוני כי פשוט לא היו אז מצלמות.
אוקיי, אז הקשבתם להיגיון, והמידע מעורר אצלכם חשד - אבל חברים שלכם שיתפו את המידע! אל תסמכו על זה. חשוב לבדוק מי פרסם את הפוסט המקורי. מצאתם? נהדר, תעברו על הפיד שלו, הציצו בתמונות, קראו את האודות ונסו להבין אם יש לו אינטרס לפרסם מידע שגוי.
השלב הבא הוא לקרוא את התגובות בפוסט או בציוץ. אם כמה מגיבים שונים מציינים כי מדובר במידע כוזב - זו עוד נורת אזהרה חשובה. אם הם גם צירפו לינקים ומקורות מידע - זה בהחלט יכול לעזור לכם לגלות את התשובה.
תמונה שראיתם נראית לכם לא אמינה? פעולה פשוטה תוכל לגלות לכם את המקור שלה: פתחו את התמונה בדפדפן כרום, לחצו על קליק ימני ובחרו: "חפש את התמונה בגוגל" (Search Google for image), וגוגל יציג את האתרים והדפים שבהם מופיעה התמונה.
סרטון שראיתם נראה לכם מזויף? תוסף הכרום InVid מאפשר להזין את הכתובת של סרטונים שנמצאים ברשת (כולל בפייסבוק), והוא למעשה מפרק את הסרטון לפריימים - תמונות סטילס, אותן אפשר לחפש באמצעות חיפוש התמונות של גוגל שימצא סרטונים זהים ברשת. זה אומנם לא תמיד עובד ב-100%, אבל זה עובד לא רע. כך למשל הצלחנו לגלות שהסרטון שהוצג בפוסט הזה כאירועים ב"רובע המוסלמי" בגרמניה, צולם בכלל בהפגנה באלג'יר. (קישור)
לפעמים התמונה או הסרטון לא עברו מניפולציה או עריכה, אבל הם הוצאו מההקשר המקורי. כמו למשל בסרטון של איילת שקד בו היא אומרת שהיא תסגור את פייסבוק. הסרטון באמת צולם, אין פעלולי עריכה, אבל זה במקור סרטון היתולי שפורסם שוב הפך לפייק ניוז. (קישור)
אם אחרי כל העצות האלה עדיין נתקלתם במידע חשוד ברשת שלא הצלחתם לבדוק בעצמכם - שילחו אותו אלינו לבדיקה, לכתובת שמופיעה עכשיו על המסך: hamashrokit@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.