כלכלת החלטורה 2.0? חוק חדש בקליפורניה יחייב העסקת עובדים ישירה

חוק חדש, שאושר באסיפה הכללית של מדינת קליפורניה אמש (ד'), קובע כי עסקים יצטרכו להעסיק עובדים באופן ישיר ולא כקבלנים עצמאיים, עם יוצאי דופן מסויימים. המשמעות היא שנהגי אובר וליפט יוגדרו מעתה כעובדים ולא כפרילנסרים ויהיו זכאים לזכויות סוציאליות ולשכר מינימום במדינת קליפורניה, וכן יהיו זכאים להתאגד - דבר אשר נהגי אובר נלחמו עבורו בבתי המשפט במשך שנים, ללא הצלחה.

יום קודם לכן, בית המחוקקים של מדינת קליפורניה העביר את החוק לאישור האסיפה ברוב של 29-11. זאת למרות פעילות לובי אינטנסיבית מצד אובר וליפט וגם מצד חברת משלוחי המזון DoorDash. כעת, החוק עובר לשולחנו של מושל קליפורניה הדמוקרטי, גווין ניוסום, שכבר רמז שיחתום עליו במאמר פתוח שפרסם בחג הלייבור דיי, תחת הכותרת "בלייבור דיי, בואו נתחייב להגן על עובדים ולייצר נתיב לחברות באיגודים".

גם במדינת ניו יורק נכנס השנה לתוקפו חוק המחייב תשלום שכר מינימום גם לנותני שירות, זאת כתוצאה של התארגנות הנהגים בפלטפורמות השונות. לפי מחקר של ועדת הלימוזינות והמוניות של העיר, 85% מהנהגים בחברות שיתוף הנסיעות הפועלות בעיר הרוויחו פחות משכר מינימום לפני כניסת החוק לתוקף.

החוק מעוגן בחוק מבחן שקבע בית המשפט העליון במדינה לפני כשנה, שנועד לקבוע את מעמד ההעסקה של עובדים, עם כמה שינויים ותוספות. החוק כולל שלושה סעיפים שלפיהם יקבע מעמדו של עובד: (1) העובד חופשי מהשליטה וההכוונה של מי ששכר את עבודתו בכל הנוגע לביצוע העבודה; (2) העובד מבצע עבודה שהיא מחוץ לעסקיו המרכזיים של הגוף השוכר; ו-(3) העובד עוסק באופן קבוע במקצוע עצמאי בעל אופי זהה לזה שהוא מבצע עבור הגוף השוכר.

החוק צפוי להשפיע על עובדי "כלכלת החלטורה", מודל שהפך לפופולרי בזכות חברות הייטק המספקות שירותי נסיעות שיתופיות, משלוחי מזון, זירות מסחר לפרילנסרים ועוד. המודל מבוסס על ספקי שירות נטולי זכויות עובדים המספקים תכנים ושירותים בעלויות נמוכות ללקוחות החברות הללו.

בשנה האחרונה נהגי אובר וליפט יצאו במחאות ובשביתות, בדרישה להיות מוכרים כעובדי החברה. הם טענו כי למרות שהם מוגדרים כעצמאיים, ולמרות היתרון של עבודה גמישה במודל זה, הם לא מקבלים עצמאות בפועל בעבודתם עבור חברות שיתוף הנסיעות. כך למשל, הנהגים לא יכולים לקבוע את תעריף עבודתם, והחברה מסתירה מהם את יעד הנסיעה לפני שהם מחליטים אם לאשר נסיעה או לא, אז הנהגים לא יכולים לתכנן את המסלול שלהם. בנוסף, האפליקציה משעה נהגים אם הם לא מאשרים נסיעות בתדירות גבוהה מספיק, וכן נהגים שמוותרים על נסיעות אובר קארפול - שירות שדורש מהם לאסוף מספר נוסעים בנסיעה אחת, באופן שאינו משתלם. למרות שהם לא מנוהלים על ידי מנהל, הם מנוהלים על ידי האפליקציה, לטענתם.  לאורך המחאות, החברות נלחמו בנהגים בבתי המשפט, וניצחו פעם אחר פעם בדיונים ובכך מנעו כינון שכר מינימום לנהגים, הכרה בהם כעובדים, ואת הזכות להתאגד.

החוק החדש משנה את ההגדרה של עובד שיוכר כמועסק, וסביר כי בפעם הבאה שיגעו לבית המשפט, הנהגים יזכו להכרה בזכויותיהם. אך לאור החוק החדש, החברות הציעו לראשונה להבטיח לנהגים הכנסה מינימלית, זכויות סוציאליות כמו ימי מחלה וביטוח תאונות עבודה, ויכולות מיקוח על התעריפים. זאת, כחלופה להחלת החוק על הנהגים, בטענה כי הדבר יכפה גם על נהגים שאינם מעוניינים בכך להיכנס ליחסי העסקה עם החברה.

בעקבות ההצבעה, סמנכ"ל המשפט של אובר, טוני ווסט, אמר בשיחה עם התקשורת כי אובר לא תהפוך את כלל הנהגים לעובדי החברה באופן מיידי, וכי היא מתכננת להילחם בנסיונותיהם להחיל אותו על עבודתם בחברה. הוא טוען כי העובדים הם עצמאיים וקובעים לעצמם איפה, מתי וכמה הם רוצים לעבודה. לדבריו, "החוק בהחלט קובע רף גבוה עבור חברות כדי להדגים שהעובדים העצמאיים שלהן עם אכן עצמאיים", אך "רק משום שהמבחן הוא קשה זה לא אומר שלא נוכל לעבור אותו".

למרות החיסכון בעלויות ההעסקה באמצעות מודל זה, אובר וליפט הן עדיין הפסדיות, ובשבועות האחרונים הפסדיהן הובילו לירידה בערך המניה שלהן, והמשקיעים הביעו ספקות לגבי יכולתן להפוך לרווחיות במודל זה. זאת למרות שהן הורידו את גובה התשלום שהן מעבירות לקראת ההנפקה כדי לצמצם את ההפסדים.