למה מחלקות ההנדסה בעיריות ננטשות ומתרוקנות מעובדים?

כמעט שנה חלפה מאז הבחירות לרשויות המקומיות, וענף התכנון העירוני נמצא בטלטלה קשה - בחודשים האחרונים מונו מהנדסי ערים חדשים בתל אביב, באר שבע, פתח תקווה, נתניה, כפר סבא, רמת גן והרצליה, במקום מהנדסים שפרשו. הפרישה ההמונית של אנשי מקצוע ותיקים אינה מסתיימת בקצה הפירמידה, ובעיריות רבות מדווחים על נטישה המונית, בעיקר בדרגים הזוטרים, של בודקי תוכניות ופקחים.

מינהל התכנון עבר בממשלה האחרונה לאחריות משרד האוצר, אולם עניין התקנים וקביעת השכר של עובדי מחלקות הנדסת עיר נותרו בסמכות משרד הפנים. "זו אחת הרעות החולות, ואחד מהמאבקים הגדולים שלנו לעתיד הקרוב", אומר יו"ר איגוד מהנדסי הערים, אבנר אקרמן, שבאופן אירוני, עזב אף הוא את מערכת התכנון העירונית, ואת משרת מהנדס העיר נתניה, לטובת הסקטור הפרטי.

שכרו של מהנדס עיר הוא נגזרת של מנכ"ל העירייה, והוא מגיע לעד 95% משכרו של האחרון. זה מעמיד את שכרם על כ-35 אלף שקל, אם כי ברשויות המקומיות שכר מהנדס העיר יכול לעלות על 40 אלף שקל. אדריכלי עיר ומנהלי אגפים יכולים להגיע לרמות של 70% משכר מנכ"ל. אולם שכרם של עובדים זוטרים, כמו בודקי תוכניות, מוצמד לעתים לשכר מנכ"ל והוא מגיע ל-25%-30% משכרו של זה, או שהם מקבלים שכר בהתאם להסכמים קיבוציים שונים.

"שכרו של בודק תוכניות יכול להגיע, לפני תוספות שונות שהוא מקבל כתוצאה מרפורמה שנערכה בשכרם לפני מספר שנים, ל-6,500-7,000 שקל בחודש. זו ממש בדיחה עצובה", אומר אקרמן.

"אם רוצים שיבנו הרבה, צריך לתגמל"

הרפורמה שאליה מתייחס אקרמן היא הסכם קיבוצי שנחתם ב-2016 והוסיף לשכר העובדים 1,000 שקל, עם אפשרויות לתוספות נוספות של עד 3,000 שקל, בין היתר על סמך הוכחה של עמידה ביעדים. ההסכם נחתם על סמך אישור השינויים בחוק התכנון והבנייה, ותלו בו תקוות גדולות, אבל בינתיים יש מקום לדאגה. אקרמן אומר בפשטות, שתוספות השכר אינן מפצות על תוספות העבודה והלחץ שנוספו לעובדים, מאז הרפורמות.

"בסופו של דבר המשכורות של אנשי התכנון ברשויות המקומיות נתונות באחריות הממונה על השכר באוצר, ושם צריך להבין, שאם הממשלה משקיעה הרבה בנדל"ן בשנים האחרונות, ורוצה שיבנו הרבה, צריך גם לדעת לתגמל ולתקצב את עובדי העיריות שפועלים בתחום הזה", אומר גורם שמעורה בנושא.

אז מדוע רק עכשיו מבחינים בבעיה? השכר הנמוך והלחץ הגבוה היו גם לפני שנה?

"הרפורמה נכנסה לתוקף לפני שלוש שנים. בשנה הראשונה שלה עזבו מעט, בשנה השנייה יותר ובשנה השלישית - עוד יותר, כי יותר ויותר עובדים הבינו את הבעיות שנובעות ממנה. עכשיו ראשי הערים שמים לב לזה שעזבה מסה קריטית את האגפים".

מה השתנה בעבודה בשנים האחרונות?

"הרפורמה הוסיפה לוחות זמנים לחוצים ומטלות נוספות לכל אנשי המקצוע, ומי שנעשו הלחוצים ביותר הם עובדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כי אם הם לא עומדים בלוחות הזמנים אז הם מקבלים על הראש, ויש לחצים כבדים. אנשים לא מוכנים לעבוד בתנאים כאלה ובתנאי שכר כאלה.

"בשוק הפרטי, גם אם אתה לא מקבל הרבה יותר כסף - ובדרך כלל אתה מקבל הרבה יותר - אתה עדיין לא נמצא בלחץ שבו אתה נמצא בוועדה המקומית".

"אין תקנים, ואנשים גם לא רוצים לבוא"

במשרד הפנים מסכימים עם חלק מהטענות. "אנחנו סבורים שברמת המאקרו השכר ברשויות המקומיות סביר בהחלט. כשמתמקדים בסביבות בהן יש תחרות עם השוק הפרטי, כמו הנדסה ומערכות מידע, המצב נהיה סבוך", אומרים שם. "המשרד פועל בשנים האחרונות ליצור ידע ולאסוף נתונים שיעזרו להצביע על כשלים".

תימרוץ המדינה את הבנייה, במיוחד באמצעות הסכמי הגג, מסבירים במשרד, גרם ליישובים קטנים לא רק להגדיל את היקפי המבנים והתוכניות, אלא גם את היקפי העבודה במערך התכנון המקומי. מספר היתרי הבנייה והתוכניות לבדיקה קפץ בעשרות ולעתים במאות אחוזים בשנה, ובחלק מהמקומות המערך העירוני התקשה להגיב לאתגר.

רון קוניק, ראש עיריית גבעתיים, תיאר לאחרונה מערכת עירונית מתסכלת בעירו, שמקצה הרבה מאוד אנרגיה לבדיקת תוכניות של תמ"א 38, אולם לא מפיקה ממנה הכנסות: "אין לנו תקנים במינהל הנדסה. המשכורות שמשלמת המדינה לבודקי תוכניות מגיעות ל-7,000 שקל בחודש וזה גורם לכך שאנשים לא רוצים לבוא ולעבוד. תמ"א 38 לא מביאה לנו היטלי השבחה, כמה תמ"א 38 אנחנו יכולים לעשות ולא לקבל מזה כסף?", אמר.

באגף הממונה על השכר באוצר מתכוננים לבדוק בקרוב את השלכותיו של ההסכם הקיבוצי עם עובדי הרשויות, שנחתם ב-2016. לאחרונה נשמעו טענות נגד הרשויות המקומיות, כי הן מעדיפות לחלק את הכספים בין העובדים ולא לתת באמת למצטיינים.

חלק מהבעיות ברשויות הקטנות, שלא מצליחות להציע שכר הולם, מיוחס בין היתר לבעיה המוכרת של מספר גדול מאוד של רשויות מקומיות קטנות שאין להן הצדקה לקיום כיישויות מוניציפליות עצמאיות. ואילו ברשויות מקומיות שצריכות להתמודד עם תוכניות גדולות במסגרת הסכמי הגג, מנסים להגיע להסכמים פרטניים, כולל יבוא כוח אדם מקצועי עצמאי. 

הדוגמה של כפר סבא: עוצרים מיזמי תמ"א 38 שכבר קיבלו היתר

דוגמה קיצונית לבעיות שעלולות לנבוע ממצוקת כוח אדם במחלקות התכנון, היא עיריית כפר סבא. העירייה סבלה בשנתיים האחרונות תהפוכות של ממש באגף הנדסת העיר: ב-2017 פרשו ממנה חמישה בכירים, ובשנה שעברה התפטרה מהנדסת העיר דאז ענת צ'רבינסקי. רק לאחר הבחירות המקומית האחרונות מונו עליזה זיידלר גרנות למהנדסת העיר, ומיכל שרייבר גלבנדורף לאדריכלית העיר ומנהלת אגף תכנון.

 רפי סער / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

רפי סער, ראש העירייה החדש, כמו גם הבכירות שמינה, מצאו עיר במשבר תכנוני: תוכנית המתאר העירונית מופקדת, אולם מהנדסת העיר הקודמת הגישה לה התנגדויות, ולאור השינויים הן בראשות העיר והן באגף הנדסת העיר, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לדחות את הדיון בהתנגדויות לתוכנית בכמה חודשים, על מנת שהנהלת העיר הנוכחית תלמד אותה לעומקה, דבר שנעשה בימים אלה ממש.

נושא אחר שלא טופל בעיריות הקודמות הוא גיבוש מדיניות או תוכנית אב להתחדשות עירונית, כפי שנעשה ברוב הערים הגדולות, מה שגרם למקרה שבו החליטה לאחרונה העירייה לשלוח הודעות סירוב לכמה פרויקטים גדולים של תמ"א 38 בעיר, ולמעשה לדחות את התכנון שלהם, על אף שהוצאו להם היתרי בנייה. בעירייה מסבירים את דחיות הפרויקטים הללו בהיותם גדולים במיוחד, דבר שגורם להעמסה גדולה על תשתיות התחבורה בסביבה.

"עם כניסת ראש העיר החדש לתפקידו, מונו מהנדסת עיר ואדריכלית עיר. בעלי תפקידים אלו מצאו כי האישורים שניתנו לחלק מהפרויקטים, נוגדים ומסכלים תכנון עירוני מושכל, אינם נותנים מענה לצורכי הציבור העולים מתוספת יחידות, ואינם מהווים התחדשות עירונית, אלא מאפשרים אך ורק התחדשות של הבניין במגרש הפרטי. אי לכך, בקשות ספציפיות אלו הובאו לדיון חוזר לעדכון החלטה", הסבירה העירייה.