חגיגת השופינג בדרך להיגמר? תוכנית מגירה באוצר: הפטור ממע"מ על קניות ברשת יבוטל

טלטלה בשוק הקמעונאות בישראל: משרד האוצר יוזם ביטול של הפטור ממע"מ על יבוא אישי של מוצרים. ל"גלובס" נודע כי הצעה לביטול הפטור על יבוא מוצרים בשווי של עד 75 דולר תוגש במסגרת הצעת תקציב המדינה ל-2020, כחלק מחבילת הצעדים לסגירת ה"בור" התקציבי שהיקפו עולה על 20 מיליארד שקל. חבילת הצעדים תוצג לשר האוצר שימונה במסגרת הממשלה הבאה.

באוצר מתכננים להביא את תקציב 2020 לאישור הממשלה באמצע חודש דצמבר ולסיים את הליכי אישור חוק התקציב בכנסת לקראת חודש מרץ. בהנחה שההצעה תאושר על-ידי הממשלה והכנסת ובהתבסס על לוח הזמנים המתוכנן - ביטול הפטור צפוי להיכנס לתוקף בסביבות חודש אפריל.

סכום הרכישה בפטור ממע"מ עלה לאחרונה בתחילת 2012 בעקבות המחאה החברתית על יוקר המחיה של קיץ 2011. נכון להיום משלוח המכיל מוצרים שערכם הכולל הוא עד 75 דולר פטור לחלוטין ממסי יבוא - מע"מ ומכס. עם זאת, גם היום קיימות מספר החרגות: הפטור אינו חל על מוצרי טבק ואלכוהול ואינו כולל חבילות שנשלחות מאותו ספק לאותו לקוח בהפרש של עד 72 שעות.

לביטול הפטור ממע"מ יש משמעות תקציבית רבה שרק תגדל בשנים הקרובות. היקף המוצרים הפטורים ממע"מ המיובאים כיום מוערך בכ-3 מיליארד שקל לשנה, ומדובר בשוק הגדל במהירות: בשנים האחרונות נרשם גידול שנתי של כ-20% בהיקף המוצרים מחו"ל שרוכשים ישראלים באינטרנט.

על רקע זה ניתן להעריך את ההכנסות הצפויות למדינה מביטול הפטור בכ-600 עד 700 מיליון שקל לשנה - משנת 2020. עם זאת, קשה להעריך כיצד ישפיע ביטול הפטור על היקף היבוא, וסביר להניח כי קצב הגידול יואט משמעותית לאחר הטלת המס, לפחות בטווח הקצר. מעבר להכנסות הצפויות ממנו, חשוב לציין כי באוצר מעדיפים העלאות מסים שאינן פוגעות בצמיחה, וביטול הפטור אינו נתפס כצעד שיכול להקטין את קצב הצמיחה של המשק - קיטון ביבוא אמור להגדיל את התוצר.

הצלחת המהלך של האוצר תלויה כמובן בהשגת תמיכה פוליטית. שר האוצר משה כחלון כבר מנע בעבר מהאוצר לקדם ביטול של הפטור, אולם הנסיבות הפעם שונות בתכלית ומגדילות באופן משמעותי את ההיתכנות של המהלך. בתקציב 2019, שהייתה שנת בחירות, התנגד כחלון לכל העלאת מסים, מחשש שהדבר יפגע בו אלקטורלית. הפעם נראה כי לממשלה לא יהיה מנוס מהעלאות מסים - כפי שכבר הבהיר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.

"במשרד האוצר לא נערך ולא ייערך שום דיון מקצועי בדרג בכיר בנושא תקציב 2020 עד לכינונה של ממשלה חדשה", אמר בתגובה לדברים מנכ"ל האוצר, שי באב"ד. לדבריו, "המערכת כולה מחכה למינוי ממשלה חדשה ושר אוצר חדש שיגדירו מדיניות שרק ממנה ניתן יהיה לגזור את תוכניות העבודה שיגבש הדרג המקצועי. אין שום משמעות מחייבת לתוכניות שנעשות במסגרת עבודה פנימית באחד האגפים".

 אוריאל לין / צילום: יוד צילומים

האוצר רוצה לנצל את ההזדמנות הפוליטית

ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי הוא מהלך שיהיה לממשלה קל באופן יחסי להעביר, משום שמגזר שלם תומך בו. היצרנים המקומיים, שטוענים כי הפטור מפלה אותם לרעה לעומת תוצרת זרה, מנהלים מזה זמן קמפיין לביטול הפטור. נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, שהכריז לא פעם כי מדובר ב"צו השעה", עמד גם מאחורי הניסיון הקודם לבטל את הפטור ואף הוביל עתירה לבג"ץ בנושא.

משום כך נראה כי הפעם יש היתכנות פוליטית למהלך, מה שאומר שמבחינת האוצר מדובר בהזדמנות שאין להחמיצה. שיקול נוסף הוא התזמון - סביר שלממשלה יהיה קל יותר לבצע בשנה הראשונה לכהונתה מהלכים שנחשבים לפחות פופולריים, זאת מבלי לאבד קולות בבחירות הבאות.

אם המהלך אכן יתממש, מדובר במכה משמעותית לכיס של הצרכן הישראלי ובבשורה חיובית עבור קמעונאיות האופנה וחברות הקניונים. עד היום הציבור בישראל ניצל את האפשרות לרכישה בפטור ממע"מ בגדול; זאת בעוד שהקמעונאיות התקשו להתחרות בקניות המקוונות, מה שגרם להן לאבד לקוחות ואילץ אותן לבצע הנחות ומבצעים עמוקים.

לפי נתוני מאגר המידע statista, שוק הסחר המקוון בישראל הוערך ב-2018 בכ-13 מיליארד שקל, וצפוי לגדול לכ-20 מיליארד שקל ב-2023. בדואר ישראל מעריכים כי עד סוף 2019 החברה תמסור כ-70 מיליון חבילות שהוזמנו מחו"ל. הקניות המקוונות רק בתחום האופנה מוערכות בכ-2.3 מיליארד שקל, לפי משרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר.

 ישראל התמכרה לרכישות און ליין

שוק האופנה קורס ונלחם בפטור ממס

ההיקף ההולך וגדל של הרכישות המקוונות השתלב עם הרצון של השרים העומדים בראש משרדי האוצר והכלכלה - משה כחלון ואלי כהן - למצוא פתרונות ליוקר המחיה בישראל. בשבע השנים האחרונות צמח כאן דור שחי בתוך מציאות שבה הפטור מאפשר לו לבצע קניות בהיקפים משמעותיים של מותגים מובילים מחו"ל מבלי להכאיב יותר מדי לכיס.

בצד השני של המשוואה עומדת רשות המסים, שלוטשת עיניים אל סכומי העתק שלא נגבים במסגרת הפטור ממע"מ על מיליוני החבילות שמגיעות לישראל; והתעשייה המקומית והיבואנים הגדולים המתקשות להתחרות בערימות המוצרים הזולים המגיעים מעבר לים.

כך לדוגמה, בשנתיים האחרונות התגברו הקריאות בשוק האופנה ובחברות הקניונים לשר האוצר לבטל את הפטור. אחד השיאים במאבק הזה הוא עתירה לבג"ץ שהגישו לפני שנה וחצי איגוד לשכות המסחר, ארגוני העצמאים והתאחדות בעלי המלאכה נגד שר האוצר, ראש הממשלה ומנהלת ראשות המסים. "יושב צוות כושל במשרד הכלכלה, שלא רואה ראיית רוחב, שלא רואה את הנזקים לכלכלה המקומית, כי הוא צמוד מדי לרצון להראות שמורידים את יוקר המחיה", טען אז לין. אולם בג"ץ הודיע בסוף השנה שעברה כי לא יתערב במדיניות הכלכלית שהתוו השר והרשות.

הטענות של רשתות האופנה נשמעו בשנתיים האחרונות על רקע קריסה או סגירה של רשימה הולכת ומתארכת של שחקניות בינוניות וקטנות, ביניהן הוניגמן, TNT, זברה, יפו תל-אביב, רמי לי, מישמיש, מאוזנר, סליו, ספורט ורטהיימר. למעשה, רבות מהחברות שקרסו והגישו בקשה להקפאת הליכים ציינו את הפטור כאחת הסיבות לנפילתן. כך למשל, בבקשת הפירוק שהגישה ספורט ורטהיימר נכתב כי "הרכישה הצרכנית המאופיינת ברשת היא של זוג נעלי ספורט, אשר אינם מחייבים מדידה והתאמה מיוחדת, תמורת מאות שקלים בודדות, כאשר על סוג רכישה כזה הפטור הרגולטורי ממע"מ עד 75 דולר מהווה מכה קשה ביותר".

בוועידת MAD של "גלובס" בשנה שעברה אמר אז גבי רוטר, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת האופנה קסטרו-הודיס, כי "הפטור שניתן להזמנות מחו"ל ברכישות מעל 75 דולר זה ירי בתוך הנגמ"ש. אתה יורה על כוחותינו. זה עיוות שחייב להיות מתוקן. בכל העולם כבר הבינו את זה וביטלו את הפטור".

בתחילת השנה התבטא מנכ"ל קבוצת מליסרון אבי לוי נגד שר האוצר כחלון והאשים אותו כי הוא מתנגד לביטול הפטור ממע"מ על האונליין "משיקולים פוליטיים". "הייתה לנו פגישה עם כל אנשי האוצר, כולל מנכ"ל האוצר, אנשי אגף תקציבים ואנשי מס הכנסה", אמר לוי בכנס של S&P מעלות. "כולם הסכימו איתנו לחלוטין שצריך לבטל את הפטור ממע"מ על מוצרים שמיובאים באינטרנט. לצערנו, השר כחלון היה היחיד שהתנגד, ומשיקולים פוליטיים לא הסכים לבטל את הפטור. אני מאוד מקווה ששר האוצר הבא יהיה קשוב יותר למצב במשק ויעשה זאת. באירופה ביטלו את הפטור, גם באוסטרליה ביטלו ואף הטילו מס, כך שהמדינות מבינות את הבעייתיות בהפליה הזו".

נגד טענות הקמעונאים אימצו שרי האוצר והכלכלה גישה לפיה היבוא האישי הוא דווקא הפתרון לבעיית יוקר המחיה, ועודדו את הציבור לרכוש מוצרים מחו"ל, כיוון שהם זולים יותר. למתקפה הזו השיב אז כחלון: "היום קיבלתי הצעה - לחץ ממנכ"ל מליסרון להעלות את המסים ולגרום לכך שתשלמו עוד 17% על הרכישות. אין לי שום כוונה לקבל את הצעתך, אני פשוט דוחה אותה, כי אכפת לי ממיליוני הקונים במדינת ישראל".

בהודעות משרד הכלכלה נכתב בשנים האחרונות לא פעם כי "מדיניות משרד הכלכלה היא לעודד יבוא אישי כאחד הכלים להגברת התחרות והפחתת יוקר המחיה".

כעת, משנראה כי ביטול הפטור קרוב מתמיד ולא כולל "פיצוי", הצרכנים עשויים להתקומם, שכן אם היכולת לרכוש און ליין ללא תשלום מע"מ תשתנה בהתאם ללוח הזמנים הנוכחי, נותרה להם חצי שנה בלבד של חגיגת קניות ללא מס.

בהקשר זה צריך לציין כי דווקא הכניסה של אמזון לפעילות קמעונאית בישראל לא צפויה להיפגע מסוגיה זו, שכן ממילא עסקאות שמתבצעות בישראל לתוך ישראל נדרשות גם היום בתשלום מע"מ. במסגרת הבחינות שביצעה אמזון לקראת כניסתה לשוק הישראלי, היא ביצעה מבצע שמטרתו לבדוק את הנכונות של הישראלים לרכוש באמצעותה גם ללא הפטור, והציעה משלוחים חינמיים בעסקאות מעל 80 דולר. הניסוי הצליח, והצרכנים הזמינו הרבה מעבר לציפיות החברה. כך שהתחרות המקוונת מחו"ל אומנם צפויה לאבד את שובר השוויון שהיא נהנית ממנו היום, אך היא תמשיך להשפיע על השוק המקומי, גם אם בהיקפים מוגבלים יותר. 

ממשרד האוצר נמסר כי "משרד האוצר בוחן מספר רב של צעדים אותם הוא עתיד להציג לממשלה הבאה, כחלק מההערכות לבניית תקציב המדינה. פרטי תוכנית זו טרם גובשו, ועל כן לא נוכל להתייחס לצעד פרטני כזה או אחר".