במאי 2019 נסגר מפעל חרסה, כמו מפעלים דומים בפריפריה שנסגרו בשנים האחרונות מאחר שהפסיקו להיות רווחיים, והמדינה חדלה לסבסד את הפעילות שלהם. וכאן נשאלת שאלה ספק מוסרית-פוליטית, ספק כלכלית: האם חבר האזרחים באמצעות תשלום המסים צריך להחזיק בחיים מפעלים שאינם רווחיים?
אחד הכלכלנים שיתנגדו למהלך כזה היה יוזף שומפטר. שומפטר הוא אבי המושג "הרס יצירתי", והוא האמין שלפעמים מה שכלכלה צריכה הוא מיתון; כזה שיתפקד כמו מקלחת טובה על כלכלה וינקה ממנה את השאריות הבלתי יעילות שלה.
איך האמונה הזאת השפיעה על עתיד הקפיטליזם לפי העתידן ג'רמי ריפקין?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
