בשווייץ לא קורה כלום - ובגלל זה מסביב לעולם מקנאים בה

כמו תלמידה שקדנית, גם הפעם נראה כי כלכלת שווייץ תצליח להתמודד עם הסערה הגלובלית בהצטיינות יתרה. הקונטקסט הגלובלי השנה מאתגר מתמיד: מלחמת הסחר הסינית-אמריקאית, תעתועי הברקזיט, החולשה הגרמנית וההצטננות בכלכלת סין, כל אלה מתחברים לסביבה כלכלית לא פשוטה. שווייץ, קטנה ופתוחה, בנתה את עצמה כמעצמת יצוא, וככזו ברור כי טלטלות סחר בינלאומיות עלולות לתקוע מקלות גדולים בגלגלי הצמיחה המשומנים שלה.

ממשלת שווייץ עצמה אוהבת להדגיש כי המקור העיקרי לחוסן הכלכלי שלה נעוץ במבנה התחרותי המפואר של המדינה. קשרי סחר הדוקים עם מדינות אחרות אומנם מוסיפים ממד של רגישות לכלכלות חו"ל, אולם בטווח הארוך מוכיחים את עצמם כיתרון אדיר. חלקו של היצוא ביחס לתוצר השווייצרי הוא בין הגבוהים בעולם, ורוב רובו מורכב ממוצרים מתוחכמים ובעלי ערך מוסף גבוה. הכימיקלים, הפארמה, המכונות, האלקטרוניקה והשעונים המפורסמים שלה הם ענפי היצוא העיקריים. וכמובן השוקולד, אם כי מעטים יודעים כי היקפי היצוא של קפה מהמדינה גדולים פי כמה וכמה מאשר של שוקולד או של גבינה.

האיחוד האירופי, ובפרט גרמניה, הם שוקי היעד המרכזיים ליצוא של פנינת האלפים. כמעט כל החברות שלה, 99%, הן חברות קטנות ובינוניות (SME) המונות פחות מ-250 עובדים. חברות קטנות בדרך-כלל מתאפיינות ברמת גמישות עסקית גבוהה יחסית לגדולות, ותכונה זו מסייעת להן בהתמודדות עם המהמורות גלובליות. כ-3% מהתוצר מוקצים לצורכי תחום המחקר והפיתוח, שחיוני לשימור היתרון התחרותי.

 החוב הממשלתי של שוייץ ביחס לתוצר

שחקנית חשובה בזירה העולמית

עם אוכלוסייה של פחות מ-9 מיליון תושבים, ותוצר לנפש שממקם אותה במקום השני בעולם, שווייץ מחשיבה את עצמה, ובצדק, כשחקנית חשובה בזירה העולמית. היציבות בכוח הקנייה הושגה באמצעות אינפלציה נמוכה, עלויות הון נמוכות, סביבת השקעות תומכת, ממשלה ממושמעת וכמעט אפס שביתות עובדים. שווייץ נהנית מיציבות פוליטית שגובלת בשעמום - מושא לקנאה ולהערצה של השכנות ביבשת, ואולי של העולם כולו. מאז 1815 היא למעשה לא הייתה במצב של מלחמה.

זה עשורים רבים שכספי המשקיעים זורמים לשווייץ, ולא רק למערכת הבנקאות השושואיסטית שלה, שלאחרונה, אגב, שינתה בצעד דרמטי את חוקי הסודיות. שווי הנכסים הפיננסיים במדינה גדול פי חמישה בהשוואה לתוצר. בישראל היחס הזה עומד על כ-2.8. עיקר הכסף במערכת הבנקאות מנוהל בשני הבנקים הגדולים - UBS  וקרדיט סוויס . הענף שסבל קשה במשבר הסאב-פריים, ואף נזקק לסיוע ממשלתי, הצליח להשתקם, ואף הרבה מעבר לכך. היום, על אף הריביות השליליות ועל אף התנודות בשווקים, הבנקים בשווייץ מצליחים עדיין להציג צמיחה ברווחים ובהכנסות. המערכת כולה מנהלת 27% מההון העולמי.

 הרכב הסקטורים של מדד SMI

לטוב ולרע, הפרנק השווייצרי הוכתר "כחוף המבטחים" המועדף על ציבור המשקיעים. זוהרו בוהק במיוחד בימי גשם של אי-ודאות פיננסית, כגון ימי הקיץ של 2019. ככל שגוברים החששות בשווקים, ערכו של הפרנק הולך ומתחזק ביחס לאירו, לליש"ט ולמטבעות רבים אחרים. מחד גיסא, פרנק חזק מסמל תעודת הוקרה למוסדות הפיננסיים האיתנים של שווייץ, אך מאידך גיסא, מדובר ב"כאב ראש" לא קטן עבור הבנק המרכזי במדינה, שמעוניין להקטין את רמת התנודתיות הפיננסית, וכמו כן היה שמח במידה מסוימת לרכך את פגיעות היצוא על רקע הייסוף.

כך, כחלק ממערך הצעדים שמטרתם להקטין את תנועות הכסף "החם", ירד שיעור הריבית על הפיקדונות למינוס 0.75%. כלומר, הבנקים המסחריים נקנסים על הפקדת כספם בבנק המרכזי. לאחרונה החליט UBS לגבות ריבית שלילית גם על פיקדונות הלקוחות העשירים. הכלכלנים מאמינים כי במידת הצורך, שווייץ לא תהסס להפעיל גם את הנשק הפיסקאלי - היא נמצאת בעודף תקציבי, והחוב הממשלתי הגיע ב-2018 לשפל של 27.7% מהתוצר.

חשוב לציין, כי יציבות מטבעית אומנם יכולה לסייע למודל היצוא של שווייץ, אולם החוזק העיקרי שלו לא מושתת על מט"ח, אלא על איכותם ועל ייחודיותם של המוצרים שהיא מוכרת לעולם. הרבה יותר קשה להחליף ספק של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה, מאשר בעלי ערך מוסף נמוך, גם אם מחירם עלה.

 חולשה בביקוש ליצוא

גם בשווייץ ניכרים אותות מלמת הסחר

ברור שמלחמת הסחר לא פוסחת על שווייץ, תהיה התעשייה שלה חזקה ככל שתהיה. לפי סקר של 170 אלף חברות תעשייתיות, שווייץ כבר התחילה להרגיש ירידה בביקוש להשקעות, ושולי הרווח מתחילים להישחק. למרבה המזל, תעשיית התרופות, שרגישה פחות למלחמת הסחר, מצליחה לקזז את החולשה בפעילות של שאר הענפים. ראוי לציין, כי בעוד שעיקר הנסיגה בביקושים מגיעה מאירופה, הביקוש מארה"ב ומשאר המדינות בעולם מפגין לעת עתה יציבות.

מדד המניות של שווייץ, SMI, הוא מדד קטן, מרוכז ואיכותי, בדיוק כמו הכלכלה עצמה - 20 המניות הגדולות מכסות קרוב ל-80% משוי שוק של סך המניות, ומהוות בין 85% ל-90% מתוך סך המחזור. המשקל נקבע לפי שוי שוק המניות, וקיימת מגבלת משקל של 18%. אלמלא המגבלה, מניות הדגל - רוש, נסטלה ונוברטיס היו מהוות יותר מ-60% משווי שוק של המדד. הדיבינד לא נכנס לחישוב המדד, כלומר מדובר ב"מדד המחיר".

 עשר המניות הגדולות במדד SMI בשוויץ

בזמנים של תנודתיות בשווקים ואי-ודאות כלכלית או גיאופוליטית, האטרקטיביות של מדד SMI  נמצאת בנסיקה, בשל האופי הדפנסיבי של הרכבו. מניות שנתפסות כ"דפנסיביות" נבדלות ממניות "מחזוריות" בכך שהן מתאפיינות בתנודתיות נמוכה יותר של רווחים בשלבים שונים של מחזור העסקים. הרפואה והצריכה הבסיסית, שעונות להגדרה זו, מהוות כ-60% מהמדד השווייצרי. לשם השוואה, ביורסטוקס 50 (מדד המניות המובילות של גוש האירו), משקל הענפים הדפנסיביים עומד על 35% בלבד.

בין החסרונות של המדד - היעדר החשיפה לענף הטכנולוגיה, שנהנה מצמיחה מהירה, ולענף האנרגיה, שבדרך-כלל משלם דיבידנד גבוה. כ-90% מההכנסות של החברות במדד מגיעות ממכירת המוצרים לשוקי חו"ל.

לסיכום נאמר כי כלכלת שווייץ יכולה לשמש מודל לחיקוי עבור מדינות רבות אחרות בכל הנוגע ליציבות, לתחרותיות ולפתיחות לשווקים אחרים. החשיפה לכלכלה העולמית, על כל יתרונותיה, מגיעה עם תו מחיר של רגישות לזעזועים חיצוניים, כגון מלחמות סחר או חולשה בכלכלת סין או אירופה. נוסף על כך, תנודתיות בשוק המט"ח גררה עד כה התערבות תכופה של הבנק המרכזי.

הנשק הסודי של שווייץ פשוט: לפעול לפי הוראות ההפעלה של ספר לימודי כלכלה. כך, התמקדות בתעשיות מתוחכמות כמו רפואה וכימיקלים, משמעת פיסקאלית קפדנית ושקט פוליטי, מסייעים לה במאבק ליציבות כלכלית. מדד המניות של שווייץ מתאפיין בריכוזיות חסרת-תקדים - ענפית ומנייתית. הוא נתפס כ"דפנסיבי", כלומר המשיכה אליו מצד המשקיעים הגלובליים נוטה להתחזק בתקופות של האי-ודאות. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקבוצת קסם-אקסלנס. לחברות מקבוצת קסם ואקסלנס ולמחזיקיהן יש עניין במידע המוצג. אין לראות באמור תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. במידע עשויות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. מובהר בזאת כי מדד Swiss Market המתואר לעיל הוא קניינו הרוחני של SIX Swiss Exchange