למבקרים הרבים בוועידת Ethereal, שנערכה במסגרת אירועי שבוע הבלוקצ'יין בתל-אביב, ניתנה בתחילת השבוע הזדמנות מעניינת להקשיב לשיחה עם אחד ממייסדי פרויקט Libra, המטבע הדיגיטלי של פייסבוק. "יש כל כך הרבה דיונים סביב ליברה והמון אנשים מחווים דעתם בנושא, אבל ליברה עדיין לא קיים", אמר תומר בראל, סגן נשיא ומנהל התפעול הראשי של Calibra, חברת הבלוקצ'יין של פייסבוק, שמפתחת עבור ענקית המדיה החברתית ארנק דיגיטלי שישמש להחזקה ותשלומים במטבעות ליברה.
"ליברה נמצאת כעת בשלב האב-טיפוס, שבו אנחנו מקבלים משוב מהעולם", אמר בראל, שהשיב על שאלותיו של אוריאל אוחיון, מייסד שותף ומנכ"ל של הסטארט-אפ הישראלי ZenGo, שבין השאר גם פיתח תוכנה לארנק דיגיטלי שיוכל לשמש ברשת הניסיונית של ליברה. "ליברה היא מטבע קריפטוגרפי גלובלי חדש, שמגובה בבלוקצ'יין קנייני. שניהם (הבלוקצ'יין והמטבע) עדיין נמצאים בפיתוח. הדבר הכי חשוב בליברה זה הייעוד שלו. ליברה נועדה לאפשר הכלה פיננסית למיליארדי האנשים הזקוקים לכך".
השיחה עם בראל נערכה בתזמון מעניין מבחינת פרויקט ליברה. בסוף השבוע שעבר דווח כי FINMA, רשות שוק ההון השוויצרית, קיבלה בקשה מעמותת ליברה, שהוקמה בשווייץ על ידי פייסבוק ועוד 27 חברות וארגונים בינלאומיים, לקבלת רישיון להפעלת מערכת תשלומים בשווייץ. במקביל, כפי שדווח באתר "גלובס", פורסם בסוף השבוע בעיתון הצרפתי Les Echos ראיון עם ניסה פרז, המנהל הראשי של עמותת ליברה, שבו הוא ניסה להרגיע את החששות כי ליברה עלולה לשבש את המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בעולם, שהמטבעות שלהם ייכללו בסל המטבעות שאליו יוצמד המטבע הדיגיטלי.
בראל מונה לתפקידו בקליברה של פייסבוק במאי 2018, ומאז אחראי על ניהול התפעול והסיכונים של החברה ממשרדיה של פייסבוק בתל-אביב. לפני שנהפך לאחד המנהלים הישראלים הבכירים בפייסבוק, שימש בראל, בן ה-46, סגן נשיא לניהול סיכונים בחברת פייפאל העולמית ומנכ"ל פייפאל ישראל. לפני כחודשיים, כפי שנחשף ב"גלובס", נפגש בראל בירושלים עם הצוות הבין-משרדי הממשלתי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים ודן עמו בעניין פרויקט ליברה. ל"גלובס" נודע אז כי בשיחה התחייב בראל, בין השאר, לכך שליברה תעמוד בכל הדרישות הרגולטריות בישראל.
"ההשקעה העיקרית של פייסבוק מעכשיו והלאה"
בשיחה שנערכה עם אוחיון ביום ראשון בוועידת Ethereal, שאורגנה על ידי חברת הבלוקצ'יין האמריקאית Consensys, אמר בראל: "כמי שלקח חלק באקו-סיסטם של עסקי הפיננסים במשך שנים רבות, זה מדהים שבעוד שהטכנולוגיה הביאה לנו כל כך הרבה טרנספורמציה, ואפילו הייתי אומר מהפכה בגישה למידע, במסחר ובתקשורת, היא לא הצליחה לעשות את אותו דבר בעסקי הפיננסים. הטכנולוגיה בתחום הזה עשתה הרבה, אבל לא חוללה שינוי דומה. כך למשל, לפני 10 שנים כאן בישראל, היינו צריכים לשלם משהו כמו 30 סנט כדי לשלוח הודעת טקסט מקומית. כיום אני יכול לשלוח לא רק טקסט, אלא גם וידאו או תמונה לכל מקום בעולם, וזה למעשה כמעט בחינם. דבר מסוג זה לא קרה בשירותים הפיננסיים. יש בעולם 1.7 מיליארד אנשים חסרי חשבון בנק, שאין להם כל גישה לספקי שירותים פיננסיים כלשהם. הייעוד של ליברה הוא לשנות את זה".
"מדוע בחרתם לבנות את ליברה עם טכנולוגיית בלוקצ'יין?", שאל אוחיון. "אני חושב שזאת ההכרה בכך שכדי שמטבע יצליח, הוא לא יכול להישלט על ידי ישות יחידה ופעילותו צריכה להיות שקופה", השיב בראל.
"זה הדבר שטכנולוגיית הבלוקצ'יין מביאה לנו. מבחינה זאת, אנחנו עומדים על הכתפיים של ענקיות כמו את'ריום וביטקוין, מתוך הבנה שכדי שמטבע דיגיטלי ייהפך לשירות ציבורי, ושהציבור ייתן בו אמון, הוא לא יכול להישלט על ידי גוף יחיד ועליו להיות שקוף, ובאותה עת, בהתחשב בחשיבות של האבטחה בשירותים פיננסיים, הוא גם חייב להיות מאובטח. טכנולוגיות הבלוקצ'יין מספקות את הפתרון לבעיות אלה.
"יש הרבה בלבול בציבור הרחב בנוגע לקשר בין פייסבוק לליברה. אנשים עדיין מקשרים במידה רבה בין ליברה לבין פייסבוק, אף שדי ברור מ'המסמך הלבן' שפורסם עם ההכרזה על ליברה שזה לא המצב", אמר אוחיון. "אני חושב שהבלבול הוא טבעי", אמר בראל. "זה לא רק בלבול, אלא במידה מסוימת גם אי-אמון. ליברה הוא פרויקט שנוסד ופותח בתוך פייסבוק. פתחנו את קוד התוכנה של ליברה, כך שהוא כיום קוד פתוח (open source). הקמנו רשת ניסיונית (test net) כבר לפני שלושה חודשים, ויש הרבה מפתחי תוכנה שתורמים לקוד שלנו - אבל עדיין, 90% מהקוד של ליברה פותח על ידי מהנדסי תוכנה של קליברה של פייסבוק. אנחנו מקווים שעד להשקת המטבע הדיגיטלי, יהיו לליברה כמה שיותר שותפים בעולם. זאת הסיבה שלשמה הקמנו את עמותת ליברה שכוללת כיום 28 גופים ואנו מקווים שתצמח להרבה גופים נוספים.
"באותה עת, אנחנו גם מקימים שירות של פייסבוק, שנקרא קליברה", הסביר בראל. "קליברה היא החברה הבת או הצוות שפייסבוק הקימה כדי להתמקד בפרויקט ליברה ובארנק הדיגיטלי קליברה (זהו גם שם המוצר). מדובר בארנק משמורת שיוכל לשמש כל אדם בעולם, ובהינתן השאיפה לשרת מיליארדי בני אדם, המוצר צריך להיות שימושי, קל לשימוש ולהבנה, ולספק לאנשים את השירותים שהם רגילים לקבל בשירות פיננסי, כמו הגנה מפני הונאה, אפשרות לשחזור סיסמה, שירות לקוחות 24 שעות ביממה ו-7 ימים בשבוע. אנחנו צופים שקליברה יהיה אחד מתוך ארנקים דיגיטליים רבים שיאפשרו שימוש במטבע הליברה, ובהם ארנקי משמורת (custodial) וגם ארנקים ללא שירותי משמורת. זוהי ההשקעה העיקרית של פייסבוק מעתה והלאה".
"כשפייסבוק הכריזה על פרויקט ליברה, זאת הייתה הפתעה", אמר אוחיון. "מה הוביל את פייסבוק להחלטה להיכנס לתעשיית המטבעות הדיגיטליים?"
בראל: "פייסבוק רואה בהעברות כספים כהרחבה של פעילות תקשורת. אתה שולח הודעה או שולח כסף, אלה הכול החלקים של מערכת יחסים בין בני אדם שאנו רוצים להציע לעולם. פייסבוק גם ממלאת תפקיד משמעותי מאוד בשירותים לעסקים קטנים בכל העולם. יש 17 מיליון עסקים קטנים שהתקשורת העיקרית שלהם עם הלקוחות נעשית דרך פייסבוק. ליברה היא דרך נוספת עבורנו לספק להם שירות, ובדרך זו לתמוך גם בכלכלה הגלובלית.
"אנחנו מקווים להרחיב את השירותים האלה לקהילת העסקים שכבר משתמשת בפייסבוק, ונוסף על כך לקהילה נוספת שתיבנה בקרב אנשים חסרי חשבון בנק. כך שמדובר בעוד סוג של תקשורת בין בני אדם - וזהו תחום העסקים של פייסבוק".
סקרינשוט של האפליקציה החדשה של פייסבוק לשימוש במטבע החדש שהשיקה
"אנו משוחחים עם רגולטורים רבים בעולם"
"הלכתם בדרך קשה", אמר אוחיון. "הכרזתם על הפרויקט, ועכשיו כל הרגולטורים רודפים אחריכם. בשבוע שעבר דווח כי גם צרפת וגם גרמניה - שתי מדינות שלא מרבות להסכים ביניהן - הכריזו שהן רוצות לעצור את ליברה. מדוע לדעתך הרגולטורים רואים בליברה איום?", שאל את בראל.
"הכרזנו על הפרויקט באמצע יוני השנה, ואנחנו מקווים להשיק את המטבע בתקופה שבין סוף המחצית הראשונה של 2020 ועד לסוף השנה הבאה", אמר בראל. "אחת הסיבות שהכרזנו על הפרויקט בשלב כזה, הייתה כדי ליצור אקו-סיסטם פתוח, כדי לאפשר לאנשים כמוך לבנות עליו ולערוך ניסויים עליו. זאת הדרך היחידה לעשות זאת. פתחנו את האב-טיפוס של התוכנה, התחלנו בדיאלוג פתוח עם מפתחי תוכנה. זהו אקו-סיסטם פתוח וגם תחרותי. כאמור, אנחנו מצפים שיהיו הרבה ארנקים נוספים ואפשר שגם הרבה אפליקציות אחרות על גבי ליברה, ולשם כך אנחנו צריכים לתת לאנשים הזדמנות לבנות תוכנות".
עוד לדברי בראל, "סיבה נוספת להכרזה הייתה כדי שנוכל לקיים דיאלוג כמו שאנחנו מנהלים כיום. ציפינו לכך שחילופי הדברים בנוגע לפרויקט, עם רגולטורים וקובעי מדיניות בעולם, יהיו קשים. זה לא מפתיע אותנו. אבל עבורנו זאת הזדמנות להגיע מול הרגולטורים וקובעי המדיניות למקום שבו כולם ירגישו בנוח עם הפרויקט. המטרה שלנו היא להרחיב גישה לשירותים פיננסיים, אבל גם לתמוך ביציבות של המערכת הכלכלית העולמית. למעשה, מטרתנו היא לספק יותר בטיחות לשירותים הפיננסיים, ולשם כך אנו רוצים לעבוד עם הרגולטורים וקובעי המדיניות. אני יכול לספר שגם אני מעורב במגעים האלה, ולפני כשבועיים ביקרתי בקוריאה הדרומית, ושם השתתפתי בשיחות עם הרגולטורים המקומיים, ויש עוד רגולטורים רבים אחרים שאנו במגעים עמם".
פייסבוק הייתה מעורבת בעבר בלא מעט שערוריות הנוגעות לפגיעה בפרטיות המשתמשים ברשת. מה יבטיח שהפרטיות של המשתמשים בקליברה של פייסבוק לא תיפגע בעתיד?
בראל: "אנחנו לוקחים את אבטחת הפרטיות של המשתמשים ברצינות רבה. התחייבנו להפריד מידע פיננסי של המשתמשים מהמידע החברתי שלהם, ולא לשתף מידע מקליברה עם פייסבוק, למעט למטרות מאבק בפשיעה. נכון שזה קשה, כי פייסבוק לא נבנתה על הנחת יסוד של הפרדת מידע על משתמשים. לכן אנחנו נדרשים לבנות הרבה מן היסוד, אבל אנחנו מחויבים לכך. אנחנו משקיעים הרבה באבטחת הפרטיות, ואנחנו שקופים בכל הנוגע למה שאנחנו עושים או לא עושים עם המידע על המשתמשים.
"יש הרבה אנשים שלא ישכנע אותם מה שאני אומר, וזאת זכותם. אני חושב שמה שיבטיח את המחויבות שלנו זה שנספק באופן עקבי את מה שהבטחנו. אם לא נעשה זאת, המשתמשים יעזבו אותנו. אחת מתכונות המפתח של האקו-סיסטם של ליברה היא יכולת התפעוליות הבינית (Interoperability), היכולת להעביר בקלות את הכסף שלך מארנק אחד לאחר, וכמובן האפשרות שלא להשתמש בגורם מתווך אם לא תרצה בכך. אנחנו נישפט מדי יום על ידי הלקוחות שלנו על העמידה בהבטחות שלנו".
"אנו מרחיבים את הצוות גם בתל-אביב"
בנוגע לפיתוח של יישומים לליברה, אמר בראל כי "יצירת הקוד הפתוח היא הדרך היחידה לדעתנו להצליח. עד כה עמותת ליברה רואה התעניינות רבה מצד קבוצות רבות של מפתחים בפרויקט. למשל, לפני כמה ימים שמעתי לראשונה על קבוצה של מפתחים ישראלים, שמפתחים על גבי ליברה שוק עבור חקלאים באפריקה. מבחינתי זה בדיוק מסוג הדברים שאנחנו מצפים מאנשים לבנות".
"המתחרה העיקרי שלנו הוא כסף מזומן", אמר בראל. "אין לי שום דבר אישי נגד מזומן. השימוש במזומן ממחיש את המגבלות של השירותים הפיננסיים המודרניים. רוב האנשים בעולם משתמשים במזומן בגלל המגבלות של גישה לשירותים או בגלל העלות של השירותים הפיננסיים. אם נראה את השימוש במזומנים מצטמצם, המשמעות תהיה שהצלחנו להכליל יותר אנשים בהרחבת האספקה של שירותים פיננסיים".
"האם תסכים שהשכר שלך ישולם לך במטבעות ליברה?", שאל אחד מהצופים בשיחה את בראל. "באופן אישי, בהחלט אסכים", השיב בראל. "ליברה צמוד לסל של מטבעות, כך שאני לא רואה סיבה לא לקבל תגמול באמצעות ליברה. עם זאת, חשוב להבהיר שאין לקליברה או לפייסבוק כל תוכניות בעתיד הקרוב להתחיל לשלם לעובדים במטבעות ליברה. אבל באופן אישי, הייתי שמח לקבל תגמול בליברה, לאחר שהמטבע יושק".
במענה לשאלה נוספת מהקהל, אמר בראל: "לא רבים יודעים זאת, אבל כמעט שליש מצוות העובדים של קליברה עובד בישראל. שני מרכזי הפעילות העיקריים שלנו הם מנלו פארק שבקליפורניה ותל-אביב. אנחנו כיום בונים את הצוותים האחראים על תחומי הציות, מניעת הונאה, שירות לקוחות והרבה מהאלמנטים התומכים של ארנק קליברה. יש לנו כבר צוות גדול יחסית ואנחנו מתרחבים במהירות. אנחנו נרחיב את הצוות משמעותית בשנה הבאה, כולל גיוס עובדים לתפקידים מגוונים - לא רק מהנדסי תוכנה ומדעני מחשב, אלא גם חוקרים, מומחי אבטחה וגם בעלי תפקידים שיתמקדו בפעילות המטבע של ליברה, ולא רק בארנק קליברה. כך שאנו נמשיך לגייס עובדים גם בתל-אביב".
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.