"עולם הטכנולוגיה נמצא היום איפה שחלמו שנהיה בתקופת הבועה"

בשנים האחרונות עוברת תעשיית ההייטק, בארץ ובעולם, שינויים דרמטיים: היקף ההשקעות זינק, סטארט-אפים צומחים מהר יותר, וגם הגיוסים נעשים לפי רמות שווי גבוהות יותר. התקופה הזאת מספקת אתגרים רבים לסטארט-אפים עצמם, למשל כי הם מגייסים יותר עובדים ומגיעים לשוק מהר יותר. בנושאים האלה יעסוק גם כנס ג'רני שעורכת חברת ארנסט אנד יאנג (EY) בשיתוף עם "גלובס", שיתקיים השבוע ביום רביעי. נושא הכנס הוא מהגראז' לביזנס.

"השנה לראשונה עקף שווי החברות הישראליות הפרטיות, שעומד על 50 מיליארד דולר, את השווי של החברות הציבוריות, כולל צ'ק פוינט, Wix ואחרות. מישהו היה מוכן להשקיע לפי שווי גבוה בחברות האלה, ויש שם גם משקיעים מתוחכמים", אמר אורן בר און, מנהל מחלקת ההייטק של EY, בראיון שפורסם ב"רוד שואו", פודקאסט ההייטק החדש של "גלובס".

בר און ניתח בשיחה את המגמות שקיימות בתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית - מכניסה של קרנות ענק ועד השוואה לתקופת בועת הדוט-קום.

קמים בישראל פחות סטארט-אפים

הרבעון השני של 2019 היה הרבעון החזק ביותר בתעשיית ההייטק המקומית, עם גיוסים של 2.3 מיליארד דולר, כך לפי דוח של חברת IVC ומשרד עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG). "ישראל נמצאת בתקופה הכי טובה שלה, אבל הצד שפחות דיברו עליו זה הירידה במספר גיוסי הסיד. אם נמשיך בקצב הנוכחי נגיע ל-40 גיוסים בשנה, לעומת 70 ב-2018", אומר בר און. מכיוון שתעשיית ההייטק מבוססת על מספר רב של חברות צעירות שנפתחות, שרק שיעור קטן מהן מצליחות, צריך שיהיו בתחילת הדרך יותר חברות. לפי בר און, אנחנו עלולים לשלם את המחיר על הירידה הזאת בעתיד, למשל בעוד כעשור. "מכיוון שחלק מהחברות הישראליות נמכרות בסוף הדרך, חלק מהפונקציות יוצאות בישראל (למשל ניהוליות, שיווק ומכירות). אם לא יהיה מלאי חדש של חברות, אותם אנשים יתקשו יותר למצוא עבודה", הוא אומר.

"אני לא בטוח שזאת שנה מייצגת, וגם קמו קרנות חדשות שמתמחות בהשקעות בשלבים מוקדמים, אבל ייקח שנה-שנתיים עד שהכסף יגיע לשוק", מזהיר בר און. עם זאת, הוא מוסיף, "לא כדאי שנאבד את היכולת להשקיע בשלבים מוקדמים. בשלבים מאוחרים יותר קל להשקיע כי יש על מה להתבסס, אבל בשלבים המוקדמים זה מבוסס על קשרים בינאישיים וחוש הריח של השותף שמשקיע בחברות. זה היתרון של ישראל - לדעת לייצר סטארט-אפים ורעיונות טובים".

בר און מסביר כי למשקיעים יותר קל להשקיע בסטארט-אפים בשלבים מתקדמים יותר, מכיוון שהם יודעים לנתח אותם טוב יותר, לדעת כמה עולה לרכוש לקוח, להשוות לחברות דומות וכו', אך זאת לא הסיבה היחידה: "הסיבה העיקרית היא שהקרנות עצמן גדלו וכדי לייצר תשואה הן חייבות להשקיע סכומים משמעותיים. אני חושב שהן גדלו בעיקר בגלל סופטבנק - ברגע שהם באו עם 100 מיליארד דולר, הקרנות האמריקאיות היו חייבות להגדיל את הקרנות. גם זרם יותר כסף לתעשייה בגלל הריבית הנמוכה והחיפוש של גופים מוסדיים אחר תשואות".

 אקסלרטור Rise של ברקליס ישראל. "למשקיעים יותר קשה להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים" / צילום: לירון ארל

איך סופטבנק משפיעה על התעשייה?

קרנות הענק שגייסה סופטבנק - שתי קרנות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר - שינו את תעשיית ההון סיכון כולה. סופטבנק הזרימה סכומי עתק לחברות כמו אובר, WeWork וסלאק, ניפחה את רמות השווי, אפשרה להן להשקיע הרבה מאוד כסף בשיווק ומכירות. עם זאת, היא עשויה גם לגרום לכך שהסטארט-אפים יפתחו בה יחסי תלות. לחילופין, אם הסטארט-אפ לא ירצה לקבל ממנה השקעה, הוא עשוי לגלות שהיא השקיעה במתחרים שלו ודחפה אותם קדימה.

"סופטבנק שיבשה את השוק ובאה עם גישה מאוד חדשנית. אם הולכים איתם, זאת ריצה מאוד מהירה ויזם צריך לראות שזה מתאים לו. הוא יכול להחליט שהוא עושה משהו אחר - מוכר את החברה, למשל. הדיל זה שסופטבנק מזרימים כמה כסף שצריך כדי שתעשה את העבודה הכי טוב. יש בכך הרבה התחייבות ויש מחירים אישיים ומשפחתיים אבל זה נותן הרבה משאבים. יזם לא חושב אם הוא מסוגל להגיע לשווי שסופטבנק בונה עליו, אלא בטוח שהוא יגיע לשם. מבחינתו, הוא לא רואה את זה בכלל כמכשול. הוא מפתח תלות בסופטבנק רק כשהוא לא עומד ביישום האסטרטגיה, ואז הוא צריך מהם עוד כסף והמשא ומתן בין הצדדים יהיה קשה".

האם אפשר להשוות לבועת הדוט-קום?

העלייה ברמות השווי של סטארט-אפים העלתה לדיון את השאלה האם השוק נמצא בבועה, ונעשו לא מעט השוואות לבועת הדוט-קום. בר און מציין כי "כיום יש יכולות אחסון בלתי מוגבלות, דאטה בלתי מוגבל, כוח מחשוב בלתי מוגבל, תהיה חיבוריות בלתי מוגבלת בגלל הדור החמישי (5G), יש שכבות של בינה מלאכותית ובלוקצ'יין שהופך את העסקאות ליותר בטוחות ושקופות. מנגד, יש ביקוש בקרב החברות הגדולות שעוברות שינויים דיגיטליים. קיים גם הון בלתי מוגבל". מנגד, בר און מציין כי יש ביקוש גדול לטכנולוגיות מכיוון שהחברות הלא-טכנולוגיות גם מחפשות אחר פיתוחים חדשניים כדי לא להישאר מאחור.

עם זאת, הוא אומר כי אי אפשר להשוות בין שתי התקופות. "היום יש לנו את מה שבתקופת הבועה ההיא היה בגדר חלום. יש לנו ארבעה מיליארד איש עם סמארטפונים, שזה כמעט כמו מחשב. הולך להיות 5G, בדרך יש מחשוב קוונטי. המרכיב היחיד שהיה אז והיום זה הון בלתי מוגבל". בר און כן מזהיר מפני סיכונים גיאו-פוליטיים כמו מלחמת הסחר והתנהגויות של מדינות, והוא ציין כי בסקר של EY זה מה שחוששים ממנו רוב הלקוחות של הפירמה.

בר און גם התייחס לרמות השווי הגבוהות ואמר כי "דוח רווח והפסד חשבונאי הוא לא בהכרח הדרך הנכונה להעריך שווי במודל של SaaS, מכיוון שיש לקוח שניתן לצפות את ההתנהגות שלו. לכן מצאו KPI's (מדדי ביצוע) אחרים, ומי שלא מכיר אותם - קשה לו להעריך את השווי של החברות".

הצמיחה המהירה כוללת אתגרים

הדוח של IVC-ZGA אמנם הראה כי היה גידול חד בהיקף ההשקעות בישראל, אך מספר גיוסי ההון לא גדל בהשוואה לרבעון הראשון ולרבעון המקביל ב-2018. המשמעות היא שהסכום שגייס כל סטארט-אפ גדל משמעותית. הדבר יוצר אתגר בעבור הסטארט-אפים, שצריכים לצמוח מהר יותר ולהראות קבלות למשקיעים. המשמעות של צמיחה מהירה יותר היא אתגרים ניהוליים, אתגרים בגיוס עובדים וכו'. העלייה בהוצאות, למשל בשכר הדירה ובשכר העובדים, גרמה לכך שגם החברות צריכות לגייס יותר כסף.

"הסטארט-אפים צריכים לרוץ הרבה יותר מהר, כי יש בעולם עוד חברות שעושות אותו דבר והם צריכים להיות מובילים. אם אתה סטארט-אפ טוב אתה יכול לגייס כמה שאתה רוצה כי יש ביקוש לחברות טובות", אומר בר און. "התפקיד שלנו זה ללוות אותם כל הדרך, עוד לפני שהחברה קמה. למשל, אנחנו מנסים להדריך סטארט-אפ לגבי מבנה ההון, וכמה כסף לגייס כדי שלא יגיעו לסבב הגיוס הבא מבלי שהשיגו את היעדים הנדרשים, או למצב שבו המשקיע לא יוכל לתמוך בהם בהמשך הדרך".

בר און מציין כי לדעתו, כל יזם צריך שיהיה לו דירקטוריון מייעץ, שכולל אנשים מתחום השיווק והמכירות, הכספים, התחום המקצועי של החברה ועוד. הצורך בדירקטוריון הזה נובע מכך שהאינטרסים של בעלי מניות שונים לעתים מאלו של היזמים.

בר און מציין כי "לא גדלו בישראל מספיק מנהלים משמעותיים וחזקים. יש למשל ביקוש אדיר לסמנכ"לי כספים, גם בסיליקון ואלי. יש יותר חברות שהפכו להיות גדולות מאשר הניסיון שקיים פה. זה גורם לכך שחלק מהחברות הישראליות מעבירות חלק מהפונקציות הניהוליות לחו"ל, ויש לזה מחיר כלפי הכלכלה הישראלית".