לאחרונה פגשתי מנהלת שבמשך 6-7 השנים הראשונות בקריירה עשתה כמעט כל טעות אפשרית, ולמרות זאת הקריירה שלה בנסיקה. היא דילגה בין מקצועות, ארגונים ותעשיות לאורך ולרוחב ההייטק ומחוצה לו, קורות החיים שלה מחוררים - פסקי זמן שלקחה לחופשים ארוכים ולהרפתקאות קריירה שלא צלחו, ההשכלה שרכשה לא מזהירה, נקודת הפתיחה שלה גם היא לא טובה במיוחד - היא גדלה בפריפריה מנותקת מקשרים ומנופי קריירה אחרים, ואם לא די בכך - הקריירה שלה היא בתחום גברי למדי.
40 אלף שקל והיד עוד נטויה
על אף זאת היא מנהלת יחידה עסקית לא קטנה, שכרה מעל 40 אלף שקל בחודש, כאשר בכל רגע נתון היא אוחזת בהצעת שכר גבוהה יותר מחברה מתחרה, והקידום שלה מובטח. הכיצד? כשניסיתי לנתח את התופעה הנדירה הזו ולהבין איך הצליחה כנגד כל הסיכויים, בלטו 3 אלמנטים:
הראשון, כצפוי - אישיותה. המנהלת הזו ניחנה באישיות יוצאת דופן, במוטיבציה בלתי רגילה להצליח ובנכונות להשקיע בהתאם, היא ממוקדת מטרה, בעלת כישורי ניהול יוצאים מהכלל, כושר מנהיגות וטונות של כריזמה - תכונות בעזרתן הצליחה לחפות על רבות מטעויות הקריירה שעשתה, כולל האסטרטגיות שבהן.
האלמנט השני - מומחיותה המקצועית. למרות הקריירה ההפכפכה שלה, ההשכלה הצנועה, הדילוגים והחורים בקורות החיים, היא הצליחה תוך 3-4 שנים לבנות מומחיות בתחום אליו הגיעה די במקרה, ולבלוט מעל מרבית העובדים האחרים. היא הפגינה יכולות מקצועיות מרשימות, מגובות בשביעות רצון גבוהה של הלקוחות, והגיעה להישגים נאים ביותר, מה שמיתג אותה כמנהלת מהמובילות בתחומה, וכל זה לפני גיל 35.
המפתח השלישי להצלחתה הוא החברות בהן בחרה לעבוד. למעט חברה אחת שלא ברור מה עשתה שם, כל שאר הבחירות שלה היו בארגונים מובילים בתחומם, מותגים שהקרינו מאיכותם על ערך המותג שלה והעצימו אותו, רובם ארגונים גדולים, מקצתם קטנים אך ממותגים.
אישיות יותר חשובה ממקצועיות
האם כל אחד משלשת המרכיבים הללו יכול היה להספיק לבניית מותג עצמי מוביל?
נתחיל באישיות. זה לא סוד שאישיות יותר חשובה ממקצועיות, שהרי מי שניחן באישיות מעולה יכול לסגור פערים מקצועיים, אבל ההפך לא נכון - מי שסובל מאישיות מאד בעייתית לרוב לא יצליח לחפות עליה במומחיות מקצועית, אלא אם מדובר בפנומן ששווה לארגון לשלם את מחיר אישיותו (וכמה כאלה כבר יש?). לכן ארגונים מעדיפים להשקיע, להכשיר, לשמר ולקדם עובדים שאישיותם חיובית (לא לבלבל עם נחמדה), אבל למרות זאת האישיות בפני עצמה לא מספיקה. מדוע? כי השפעתה העיקרית היא בתוך הארגון בו עובדים, בעוד במעבר בין ארגונים האפקט שלה נמוך בהרבה, שהרי כדי להתרשם מאישיותו של אדם צריך לעבוד במחיצתו או לפחות לפגוש אותו פנים אל פנים בראיון עבודה.
אז איפה הבעיה? מי שלא עומד בדרישות המקצועיות נפסל על הסף ולא מקבל את ההזדמנות להגיע לראיונות ולהפגין את אישיותו, נפלאה וכובשת ככל שתהיה (ארגונים לא מסוגלים כלכלית ומקצועית לבחון את כל המועמדים, בתקווה לדוג גם חסרי ניסיון בעלי האישיות יוצאת הדופן, שמספרם כידוע זעום). ואכן, מה שסייע למנהלת שלנו להתברג לתפקיד מפתח בארגון מוביל הוא קודם כל מומחיותה המקצועית שהיוותה את כרטיס הכניסה, למרות שלאישיותה תפקיד המכריע בבניית ערך המותג שלה בתעשייה הרלוונטית.
גם טעויות צריך לדעת היכן לעשות
במילים אחרות, הגם שהאישיות יותר חשובה ממקצועיות, היא בעלת ערך רק במגבלות הניסיון המקצועי, לכן המומחיות המקצועית היא שמקנה יתרון יחסי גדול יותר מהאישיות, ועשויה להספיק כמנוף יחיד למיתוג עצמי, בתנאי שעובדים בארגונים הנכונים. מדוע? כי גם אם אתה בעל מקצוע טוב יהיה לך קשה לשכנע שאתה מומחה בתחומך כשברקורד שלך חברות הנתפסות לא איכותיות.
וזאת בדיוק הסיבה שאפשרה למנהלת להמשיך להגיע לראיונות בחברות טובות למרות הטעויות שעשתה ב-6-7 השנים הראשונות, שכן היא השכילה לעשות אותן בחברות ממותגות לתפארת.
האם עבודה בחברות מובילות וממותגות מספיקה לבדה כדי מתג אותנו כמובילים בתחום העיסוק שלנו? כמובן שלא, ולראיה - בחברות הגדולות והממותגות תמצאו לא מעט עובדים ומנהלים בינוניים למדי, כאלה שהסיכוי שלהם להגיע לעמדות מפתח בתחומם הוא קלוש עד לא קיים, למרות קריירה בחברות הנכונות..
השילוש הקדוש
לסיכום, לפני שאתם לוקחים סיכונים אסטרטגיים הקדימו וודאו כי אתם מצוידים באישיות הנכונה, במומחיות מקצועית ובארגונים ממותגים - אחרת תתקשו להצליח. השילוש הזה הוא כמעט תנאי הכרחי לבניית ערך שוק גבוה, בוודאי לחיפוי על טעויות קריירה מהותיות. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה: לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.