"אף אחד לא רוצה להשקיע בחברה שתסגר עוד שנה או שנתיים"

"איך לקבל השקעה מקרן השקעות תאגידית, וברגע שהיא כבר משקיעה, איך למנף אותה לטובתכם?", אמר רובי חן מזרוע ההשקעות של יונדאי בישראל. חן מנהל את פעילות ההשקעות המקומית של החברה, שהשקיעה עד היום ב-8 חברות ישראליות. חן הנחה את הפאנל "איך למנף את המשקיעים האסטרטגיים שלך?" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס". בפאנל השתתפו יובל בהרב מ-SOMV, איתי פרישמן ממיתר לינקוורניק גבע לשם טל, איל מילר מסמסונג נקסט, טוני סיף, מקרן ההשקעות של סוני, יאיר שניר מקרן ההשקעות של דל, וגרהם סטוקהוייזן, מקרן ההשקעות האירופית של קוקה-קולה.

את הפאנל חן פתח בשאלה: "לפי CB אינסייטס יש היום 500 קרנות השקעה תאגידיות וב-2018, לראשונה אי פעם, יותר כסף הושקע מהקרנות הללו מאשר מקרנות ההשקעה הפרטיות. עם האינפלציה הזו, מה יקרה בעוד חמש שנים?".

מילר: "ראינו בישראל כמה קרנות תאגידיות שנסגרות. הכל תלוי במה המטרה של התאגיד והקרן. בסמסונג נקסט יש לנו תפיסה רחבה כי אנחנו חלק מתהליך ארגוני של הפיכת סמסונג לחברה מבוססת תוכנה. אנחנו רוצים להסתכל על יותר תחומים ולעזור לסמסונג להיות חלק מתופעות והתנהגויות צרכניות וטכנולוגיות שיהיו משמעותיות בעוד חמש שנים. לכן אנחנו מסתכלים מעט שונה על השקעות. כל עוד האקוסיסטם הישראלי ימשיך לפרוח ולייצר חברות מעולות אנחנו נמשיך להיות איתן באינטראקציה".

שניר: "נכון שיש אינפלציה של קרנות תאגידיות, והן משקיעות יותר כסף מקרנות ההון סיכון כי יש להן הרבה יותר כסף לרוב, ופחות חמורות שנוגע להערכות שווי. היום אנחנו רואים שעלות הכסף נמוכה, אבל אני חושב שגם הקרנות התאגידיות וגם המסורתיות יצטרכו להאט את הפעילות שלהן כשתגיע הסערה. ככל שהקרנות פוגשות את המטרות העסקיות של החברות אין סיבה שהן יפסיקו להתקיים. אבל חלקן יבינו שהן לא הולכות להחזיר את הכספים שהשקיעו, ואולי חלקן יחליטו לסגור ואחרות יחליטו להמשיך".

סיף: "כשלא אכפת לך מהערכת שווי, אתה יכול למצוא את עצמך בקשיים פיננסיים בעתיד. לכן עכשיו עם קרן הצמיחה החדשה שלנו יש לנו גישה מעט שונה - 90% מהכסף מגיע ממשקיעים חיצוניים ואנחנו רוצים החזר פיננסי כמו קרן רגילה. קשה למדוד ערך אסטרטגי שאתה מביא לתאגיד אבל מאוד קל למדוד החזרים פיננסיים".

איך קרנות תאגידיות שונות זו מזו? למה החלטתם לפתוח קרן עכשיו?

סטוקהייזן: "עבור קוקה-קולה החלטנו לשנות את האסטרטגיה העסקית שלנו. האסטרטגיה הפכה ממיקוד במשקאות תוססים לפורטפוליו רחב יותר, ולשם כך צריך לחדש ולחשוב אחרת. הקרן היא כלי שנועד לעזור לחברה לשנות את עצמה מבפנים ולהתחיל לעשות דברים שונים. הדבר השני הוא לגבי מיקוד - בחרנו בארבעה תחומי חדשנות שלדעתנו יהיו משמעותיים בעתיד: פינוי אשפה וקיימות, תקשורת עם לקוחות, זמינות המוצר וחלוקה, ותקשורת עם נקודות המכירה. אלה ארבעת האיזורים בהם אנחנו צופים שיהיה שיבוש טכנולוגי ואנחנו מנסים לבחור את הטוב ביותר ממה שאנחנו רואים בחוץ. את הקרן נשלב עם מודל של אקסלרטור בו נאפשר לסטארט-אפים לעבוד איתנו".

יובל אתה מגיע מקרן הון סיכון אבל אתם משתפים פעולה עם קרנות תאגידיות. למה?

בהרב: "קרנות תאגידיות הוא מונח שמשמש לתאר גופים שונים שאינם זהים. יש שלושה סוגי מוטיבציות לבניית קרן תאגידית: אחת היא קרן תפעולית שעובדת עם היחידות העסקיות ובודקת אילו טכנולוגיות יכולות לענות על צרכי הלקוחות היום. השנייה היא לצרכי פיתוח ארגוני כמו מה שהיה לאמדוקס. לבסוף, יש סוג שלישי ופתוח יותר, ואני חושב שכאשר חברה או קרן רוצה לבוא במגע עם קרן תאגידית, צריך להבין עם איזה סוג של גוף אתם עובדים. השחקנים הגדולים בונים בתוך התאגידים קרנות הון סיכון פתוחות, שהן יותר טובות לכולם. כשמשחררים את כל המגבלות הארגוניות, בהפוך על הפוך, יש דווקא זרימת רעיונות הרבה יותר עשירה לתוך הארגון. כסטארט-אפ, זה תלוי מי אתה, היכן אתה נמצא ומה אתה רוצה להשיג".

הייתי רוצה לדון בתופעת הקרנות התאגידיות בישראל. איתי, כמי שרואה את כמעט כל העסקאות שנכנסות, מה דעתך על הערכות השווי? האם הקרנות התאגידיות יוצרות דינאמיקה שונה?

פרישמן: "אני לא חושבת שקרנות תאגידיות כותבות צ'קים בלי אבחנה, אבל אני חושב שיש יותר כסף בשווקים והערכות השווי עולות בשל כך. הקרנות התאגידיות השקיעו את רוב הכסף, אבל לרוב הן נכנסות כמשקיע משני והן לא אלה שקובעות את המחיר. אני רואה הרבה שתאגיד הוא לקוח ואז הוא מחליט לבצע השקעה בחברה דרך קרן תאגידית. זו אמירה מצד הלקוח שאומר שהוא רוצה להשקיע בחברה כדי להמשיך ולהשתמש במוצר לזמן רב. הם מצטרפים כשיש כבר מחיר, ולפעמים הם מנצלים את עמדתם כלקוחות כדי לקבל מחיר שאינו גבוה גם אם הם נכנסים מאוחר. יש הרבה קרנות תאגידיות בשוק וחלקן יותר אגרסיביות ומובילות סבבים, יש דוגמאות לכאלה שמעלות מחירים אבל אני לא חושב שזה נכון ברוב המקרים".

מה הקרנות מחפשות? אייל?

מילר: "הדבר הראשון שכל קרן תאגידית מחפשת הוא הפוטנציאל הכלכלי. אף אחד לא רוצה להשקיע בחברה שתסגר עוד שנה או שנתיים. בסמסונג נקסט אנחנו מסתכלים על חברות שיש להן פוטנציאל לספק ערך אסטרטגי ליחידות העסקיות בטווח הקצר עד הבינוני. אנחנו משקיעים כמו מרבית הקרנות התאגידיות בשלבים יותר מאוחרים, כיוון שהכסף מגיע מיחידה עסקית והרבה פעמים צריך לבצע הסכמים מסחריים. בקרן החדשנות אנחנו משקעים מעט אחרת. הרבה פעמים אנחנו משקיעים את הכסף הראשון בחברה, כי אנחנו רוצים לתמוך ביזמים הכי טובים ולהיות חלק מתופעות שאנחנו מאמינים שישנים את העתיד".

שניר: "לכל השקעה שאנחנו עושים יש לנו מדד אחד והוא החזר פיננסי. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו משקיעים בחברה הנכונה ושאנחנו בעמדה להיות משקיע טוב שמביא ערך לחברה. השאיפות הללו מתאימות כי אם אני שם את הכסף שלי בחברה מסויימת, אני רוצה לוודא שאני ממקסם את הערך של החברה הזו. זה קצת הפוך מרוב הקרנות התאגידיות כי אנחנו מנצלים את הכח של התאגיד למען החברה ולא ההפך. גילינו שאם פועלים בדרך הזו אתה מהיר ודינאמי יותר, ובסופו של דבר מגיע לתוצאות יותר חזקות. כמשקיע במוצר בשלב הסיד או ה- A, יהיה קשה להבין את הערך שלו עבורך בשלב הזה, אבל כשאנחנו משקיעים אנחנו כן יכולים להניח שאולי בעתיד הוא יוכל להיות בעל ערך".

סיף: "כצוות השקעות ננסה למנף את הקשר בין היחידות העסקות לבין החברה על ידי שיתופי פעולה עסקיים כדי להוסיף ערך ליחידות העסקיות ולחברה. עם זאת, האסטרטגיה שלנו יכולה להשתנות, מבנים משתנים, וגם שינויים בשוק יכולים לגרום לכך שהאספקט האסטרטגי יעלם. לכן, אי אפשר להסתמך רק על הפן האסטרטגי בהשקעות, ואנחנו מנסים להוסיף ערך פיננסי לחברות. כמו קרנות השקעה אחרות יש לנו רשת קשרים רחבה עם האקוסיסטם של סוני ומחוץ לו, עם שותפים שונים שאנחנו יכולים להכיר לסטארט-אפים שלנו".

סטוקהייזן: "צריכה להיות התאמה טובה בין צרכי הסטארט-אפ וצרכי התאגיד. זה לא תמיד ברור ולא תמיד קל. להשיג התאמה טובה זה צעד ראשון חיובי. מעבר לכך אנחנו מוצאים הזדמנויות עבור החברות עם היחידות העסקיות בתוך החברות".