"גם אם חברות גייסו המון כסף, הן לא חייבות לזרוק אותו"

"בעידן הנוכחי הכל על סטרואידים. הצמיחה המהירה של חברות מגיעה מכמה סיבות - טכנולוגיית ענן, יכולת מפותחת יותר להגיע לקהל היעד, וזה שקל יותר לקבל יותר מימון", אמר ניסים טפירו, מייסד שותף וסגן נשיא בחברת הסטארט-אפ Next Insurance, בפאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" שנערך היום בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס", שעסק במגמת גיוסי הענק של חברות סטארט-אפ.

ניר זוהר, נשיא וסמנכ"ל התפעול ב-Wix, אמר כי "החיסרון של סבבי העל האלה הוא שבמקרים רבים הם מאפשרים לחברות להתחמק מהשאלה איך הן מייצרות מזומן. רגע חשוב עבורינו בחברה היה דווקא בתקופה שבה היה קשה לנו לגייס כסף, בה הבנו איך להפסיק להיות תלויים במשקיעים. וויקס גייסה 140 מיליון דולר בסך הכל, כולל בהנפקה וזה סכום קטנטן יחסית למה שסטארט-אפים מגייסים היום".

פיליפ סרף, מנהל בבנק ההשקעות קרדיט סוויס, הוסיף כי "הדינמיקה שונה לחלוטין בעמק הסיליקון, תל אביב, לונדון או סין, והתופעה של גיוסי העל היא בעיקר מקליפורניה כי יש שם הרבה יותר הון. אנחנו מסתכלים על חברות באופן מחמיר יותר". הוא התייחס גם לנושא ההנפקות ואמר כי "חברות פרטיות נשארות פרטיות היום לאורך יותר זמן אז הן מגייסות יותר כסף. יש חברות שיכולות לעשות הנפקות מוקדם יותר, כמו Airbnb, אבל לחברות צעירות אנחנו אומרים לא לעשות הנפקה מוקדמת. עדיף מאוחר יותר כשהן מוכנות, כי אחרת יהיו להן חיים אומללים. לדעתי זו לא התפתחות מפתיעה שחברות נשארות פרטיות זמן רב יותר. לפעמים המניות מתחילות לרדת אחרי ההנפקה וזו פשוט המציאות שמשתקפת".

קתרין ליונג, מייסדת ושותפה בקרן MizMaa Ventures, התייחסה גם היא להנפקות ואמרה כי "צריך לזכור שבשוק ההנפקות המחיר נקבע ע"י המשקיעים ומשקיעים חייבים להיות מאוד זהירים. מחירי המניות של רוב החברות ירדו מאז שנות ה-90 או ה-80. זה מסביר את הפער בין חברות פרטיות עם הייפ שמגייסות הרבה כסף לירידות שהן חוות בהנפקה". היא הוסיפה כי "התופעה של המימון הרב זה משהו שצריך להיזהר ממנו. כי יש הרבה כסף ומעט עסקאות טובות". טפירו ציין שלמרות תופעת גיוסי העל, "ראיתי הרבה יזמים מוכשרים שהתקשו לגייס בהתחלה. צריך לייצר ערך מסוים לפני שאפשר לגייס סכום משמעותי".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, הציע זווית ישראלית על הנושא ואמר כי "המגמה של המגה סבבי-גיוס תמשיך. יש לנו היום בארץ 22 חדי קרן ולפני שנתיים לא היו בכלל. תפקיד הממשלה הוא לדאוג שהחברות האלה ישארו בישראל כי הן מייצרות ערך. לרוב החברות האלו לא צריכות עזרה מהממשלה כי יש הרבה כסף בשוק. אבל הן צריכות אותנו עבור רגולציה ופישוט עשיית העסקים. 80-85 אחוזים מסבבי המגה זה כסף זר, והחשש הוא שהחברה תעבור למדינה אחרת ולא תשלם מסים בארץ".

לשאלה אם לפעמים חברות נהיות מפונקות בגלל כל הכסף, זוהר השיב כי "אני חושב שחברות צריכות להיות רעבות. אם יש לך כל כך הרבה כסף במאזן ואתה מייצר משהו כל כך גדול ומהיר, אחר כך אולי תתקשה להפוך אותו לרווחי. אובר וליפט מתקשות אחרי ההנפקה". ליונג הוסיפה כי "צריכה להיות משמעת לא רק אצל היזמים, אלא גם אצל המשקיעים ובדירקטוריון. הם צריכים לשאול את עצמם אם החברות משתמשות בהון כדי להביא יותר לקוחות ע"י סבסוד המחיר שהם צריכים לשלם", ואילו טפירו אמר כי "לחברה ולדירקטוריון יש בחירה, וגם אם הם גייסו המון כסף זה לא אומר שחייבים לזרוק אותו. הן עדיין יכולות להישאר ממושמעות".

כשחברי הפאנל נשאלו ע"י המנחה ג'ושוע קיירנן, שותף במשרד עורכי הדין Latham & Watkins, אם העולם של מגה סבבי-גיוס ימשיך לצמוח בקצב הנוכחי או שאנחנו מתקרבים לפיצוץ הבועה, סרף השיב כי "אני לא רואה סיבה שזה ישתנה. הכסף שם, והחברות רוצות לקחת את זה". ליונג חזתה כי "יהיו עוד מדינות סטארט-אפ ניישן באירופה, ובתקווה יהיו יותר חברות טובות שייקחו את הכסף ושהוא גם מגיע להן". טפירו אמר כי "הנפקות הענק הן סימן טוב שמראה שזו לא בהכרח בועה, עדיין יש חשיבה מאחורי השקעות, ואם ההערכה גבוהה מדי, אין קונים". זוהר אמר כי "כל עוד יזמים יראו משמעת זה לא יתנהג כמו בועה. עבור ישראל אלה חדשות נהדרות. סטארט-אפ ניישן זה לא חזון אלא מציאות, והיכולת של עובדים לעבור מחוץ לישראל מאיימת עליה. הגיע הזמן להתפתח מסטארט-אפ ניישן להייטק ניישן. יש לנו עדיין חברות שעושות אקזיט, אבל חברות כבר לא מוערכות רק על בסיס זה. כשבונים משהו גדול יותר אפשר יהיה להרחיב את הסקטור ליותר מ-9% מהאוכלוסיה שמעורב בה היום".