"אנחנו מאוד מוטרדים מהעלייה המשמעותית במחיר הירקות והפירות"

הקדנציה שלה החלה בביקורת על ניגודי העניינים שבהם היא מצויה, כמי שליוותה את המונופולים הגדולים במשק כיועצת משפטית טרם המינוי. זה לא הפריע לה לקדם בארבע השנים האחרונות פעילות אגרסיבית נגד קרטלים ומונופולים שמנצלים את כוחם לרעה, לבצע חקירות ולהטיל קנסות גבוהים, ומנגד גם לצמצם דרמטית את מדיניות ‘המחיר המופרז', שהנהיג קודמה בתפקיד (שבמסגרתה הוטלו עיצומים כספיים על מונופולים שגבו מחיר גבוה מדי). השנה הגיעה פעילותה של מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, לשיא חדש, עם השלמתה וכניסתה לתוקף של מהפכת ‘חוק התחרות'.

בשנתיים האחרונות קידמה הלפרין את החוק, שכולל כמה שינויים דרמטיים בשוק ההגבלים - מצד אחד הקלה על ביצוע עסקאות, ומנגד הרתעה מפני פגיעה בתחרות על ידי חברות במשק. בעוד חלק מתיקוני החקיקה נועדו בעיקרם להסיר חסמים בפני מיזוגים ולהקל על העסקים הקטנים והבינוניים, תיקונים אחרים מאפשרים הטלת קנסות כבדים יותר על מפירי חוק במסגרת הליכים מנהליים. "הפכנו מ'רשות ההגבלים העסקיים' ל'רשות התחרות'", מספרת הלפרין בראיון לליידי גלובס'. "זה לא רק שינוי שם. השינוי מבטא רפורמה מאוד משמעותית שהעברנו במושב הכנסת האחרון, בוועדה האחרונה, ממש כנשיקת פרידה מהכנסת הישנה".

החוק הזה מאתגר גם אותך.

"מעבר לזה שהוא עשה מהלך משמעותי של דה רגולציה, הוא גם יצר מדרגת החמרה באכיפה, ולכן האתגר החדש יהיה להפעיל סמכויות אכיפה על גורמים שיש להם כוח שוק, ושבעבר לא היו תחת ביקורת הרשות, כיוון שלא נחשבו מונופול. אנחנו רוצים שהם יאמצו כללי התנהגות שמתאימים למונופול, ואם הם לא יעשו את זה, תהיה נגדם אכיפה. הם במוקד ההתעניינות שלנו".

מטבע הדברים הלפרין לא מוכנה לחשוף מיהם אותם גופים, אבל משגרת רמזים עבים מזה תקופה. להערכת גורמים שונים מי שצריכים להתחיל לבדוק את עצמם הם הבנקים הגדולים, ענקיות האינטרנט הבינלאומיות וגורמים ציבוריים נוספים, שנתח השוק שלהם אמנם קטן מ-50%, אך נחשבים בעלי ‘כוח שוק משמעותי'. מאז ינואר הרשות חמושה בכלים חדשים - החוק החדש הקפיץ את תקרת הקנס שאותו רשאית הממונה על התחרות להטיל על מונופול, מ-25 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל על כל הפרה של חוק התחרות, והכול עד 8% ממחזור התאגיד. "זו סמכות שאין לאף רשות אחרת במדינת ישראל, והיא משמעותית לחינוך השוק. להיות מונופול בפני עצמו זה לא חטא, מה שפסול זה אם מונופול משתמש בכוח שלו כדי לדחוק את המתחרים, להשתלט על שוק נוסף, או מנצל את הכוח לרעה - ובזה נטפל".

 "יוקר המחיה במדינה ישראל יורד, מפני שהתחרות גוברת והפגיעה בתחרות יורדת". מיכל הלפרין / צילום: רמי זרנגר

אכיפה נגד תאגידי הכלכלה הדיגיטלית

לאורך פעילותה ברשות מלווה אותה עצה שקיבלה מדרור שטרום, שבתקופתו כממונה על ההגבלים היא הייתה היועצת המשפטית שלו. "הוא אמר לי שמי שלא אוהב את האדים והחום, שלא ייכנס למטבח. על הממונה על התחרות יש לחצים, יש אדים ויש חום. אנשי עסקים רוצים לקבל אישורים למיזוג ומהלכים עסקיים, רגולטורים דוחפים את האינטרסים שלהם, ולפוליטיקאים יש אג'נדות. כולם מפעילים לחצים, מכל כיוון. התפקיד של הממונה זה להיות מסוגל להיכנס עם אוזניים פתוחות לכל דיון, ולהבין מתי הטענות ענייניות, ומתי זה סתם לחץ, וגם את זה יש תמיד".

הלפרין לא מתלהמת, לא נקלעת למאבקי כוחות ולא נגררת לשיח פופוליסטי. היא בודקת מה המשוכות הבאות שהתחרות צריכה לדלג מעליהן, ואחת המשוכות המרכזיות היא הכלכלה הדיגיטלית. כוח השוק של ענקיות האינטרנט הבינלאומיות, והיכולת שלהן להשפיע על התחרות במשק, הפכו למוקד התעניינות של רשויות תחרות אחרות בעולם, שחלקן אף נקטו בצעדים נגד הפגיעה בתחרות. הלפרין החלה לבחון לאחרונה האם יש מקום למהלך רגולטורי כזה. "הכלכלה הדיגיטלית היא האתגר הראשון שלנו בתקופה הקרובה. לישראל יש אקוסיסטם עצום של תעשיית הייטק, ולכן מה שקורה בעולם בסוף רלוונטי גם לנו.

"צריך ממש לעודד את התחרות בתחום, ואחד האתגרים המשמעותיים שלנו בעניין הזה הוא לדעת לא להדוף את הכלכלה הדיגיטלית החוצה. ישראל נמצאת מאחור בנושא הזה. אנחנו לא במקום טוב בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות חדשות שעובדות לטובת הצרכן הישראלי. בישראל צומחים הפינטקים המתוחכמים ביותר, אבל הם משרתים את האוכלוסיות באירופה, בארה"ב או במזרח אסיה, אצלנו הטכנולוגיות שלהם לא מיושמות.

"בארץ גם צומחת תעשיית ההייטק לתחבורה מהטובות ביותר בעולם, אבל התוצרים שלה לא מיושמים פה, וכך גם באשר לטכנולוגיות הרפואיות. אפשר לעבור שוק-שוק ולראות שאנחנו לא מהירים מספיק באימוץ טכנולוגיות".

מי אשם בכך?

"הרגולציה חוסמת את הדברים האלה, לא מאפשרת להם להיכנס, לא יוצרת להם תשתית כדי שהם יוכלו להתקיים פה. האתגר של ישראל כפול - גם לאפשר לטכנולוגיות להיכנס למשק, וגם לפקח על ענקיות הטכנולוגיה כך שהן לא ישתלטו לנו על השוק. כרגע אנחנו בונים את התשתית של מה צריך לעשות בעניין הזה - הקמנו צוות של אנשים שעוסקים בכלכלה, במשפט ובמחקר מעולמות תוכן שונים".

נראה חקירות של 'רשות התחרות' נגד ענקיות האינטרנט?

"בהחלט אפשרי שיהיו הליכי אכיפה גם נגד תאגידי כלכלה דיגיטלית בעתיד הקרוב. ההתמקדות שלנו תהיה בראש ובראשונה בהפרות ובהתנהגויות שלגביהן רשויות תחרות בעולם כבר נקטו הליכי אכיפה והביאו לשינוי. אין סיבה שהצרכן הישראלי יופלה לרעה ביחס לצרכן האירופי, האמריקאי או האוסטרלי".

האם היא מכוונת לגוגל, פייסבוק, אמזון ודומותיהן? הלפרין לא אומרת, אבל בין ההפרות וההתנהגויות שכבר ננקטו בגינן עונשים בעולם, אפשר להזכיר את הקנס העצום, 2.42 מיליארד יורו, שהטיל האיחוד האירופי על גוגל בגין התנהלות מונופוליסטית בשוק החיפוש באירופה, וכן קנס שהוטל עליה, בסך 5.1 מיליארד דולר, בגין עבירות הגבלים עסקיים. גם שמה של פייסבוק עלה בענייני הגבלים, אך היא לא נקנסה עד כה, וכלפי אמזון עלו טענות בנוגע לפעולות שהגבילו קמעונאי רשת. גם היא לא נקנסה.

קנס של 30 מיליון שקל

כבר שלוש שנים נמצאת הלפרין במה שהיא מגדירה כ"תנופה עצומה של עשייה נגד מונופולים, שמבשילה בהדרגה לאכיפה בהרבה תיקים, ובהם התיק נגד נמל אשדוד, הליך האכיפה נגד חברת חשמל, הקנס שהוטל על קוקה קולה והתיק מול בזק". החודש הבשיל הליך האכיפה נגד בזק, והוטל עליה קנס מינהלי עצום, בגובה 30 מיליון שקל, עקב ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי.

השנה לא ראינו הליך מנהלי חדש שנפתח מול מונופול גדול, למעט ההוראות לשסטוביץ בנוגע ליבוא מקביל. המונופולים כבר לא מפרים את חוק התחרות?

"לא היה תיק דרמטי חדש, אבל אנחנו עובדים על התיקים כל הזמן, והאתגר שלנו עכשיו הוא לקבל הנחיה מבתי המשפט בעניין הזה. כל התחום של האכיפה נגד מונופולים הוא מאוד חדש, ואנחנו צריכים לקבל את האינפוט של בית הדין לתחרות על איפה אנחנו עושים נכון, פחות מדי או יותר מדי. למרות שאני חושבת שפשרות זה דבר מוצלח ונכון, ובסופו של דבר מה שמגיע מהסכמה מבוצע יותר טוב, לא בכל מצב צריך להגיע לפשרה, כי אנחנו רוצים לבנות בסיס של פסיקה בנושא הזה.

"אתם יודעים מה עושה לי נחת?", היא שואלת פתאום, ועונה לעצמה: "כשאני פותחת את הדוח של בנק ישראל או של מכון טאוב (דוח העלייה ברמת החיים, והגברת התחרות, אל"ו) ואני רואה שמדברים על כך שיוקר המחיה במדינת ישראל יורד, מפני שהתחרות גוברת והפגיעה בתחרות יורדת".

הקרדיט מגיע לרשות התחרות?

"לא רק. אבל חשוב להסתכל איפה יש הישגים - בעולמות התקשורת של סלולר, טלוויזיה רב ערוצית ואינטרנט, יש ירידות מחירים משמעותיות והגברת התחרות. יש גם תנועה משמעותית לכיוון התחרות בעולם המלט, שהיה נתון בידי מונופול במשך שנים רבות, והיום אנחנו רואים ירידה במחירים שמתגלגלת לירידה במחירי הבטון. כל אלה מביאים בסוף לזה שכולנו יכולים להעלות את רמת המחיה שלנו".

מצד שני, בשווקים רבים יוקר המחיה עדיין מהדהד ועדיין נגבים מחירים מופרזים, למשל שוק מוצרי החלב, המשקאות הקלים והמזון. רבים טוענים שהמחאה החברתית נכשלה פה, וגם הרשות.

"זה לא מדויק. הנתונים מדברים על זה שבשלוש השנים האחרונות יש ירידה משמעותית ביוקר המחיה, גם בתחום המזון. אני לא מנסה להגיד שכל הבעיות נפתרו. אנחנו מאוד מוטרדים מזה שבשנה וחצי האחרונות חלה עלייה משמעותית במחיר הירקות והפירות, למשל. שמנו לב למגמה הזאת, פתחנו בבדיקה כדי להבין מה המקור לזה, ולא נעזוב את זה עד שנבין. לא הכול דבש, ולא גמרנו לעבוד על התחרות במשק".

ייתכן שצמצום ‘מדיניות המחיר המופרז' היה מהלך שגוי, שבפועל צמצם את היכולת שלך להילחם בתופעות של יוקר המחיה?

"המדיניות הזו עברה חשיבה מחודשת ב-2016, והמחשבה הייתה שאנחנו צריכים פחות לעסוק בפיקוח על מחירים, ואין לנו גם יכולות לעסוק בזה. זה לא בראש סדר העדיפויות של הרשות, ואנחנו שלמים עם ההחלטה הזאת. בסוף זו שאלה של איפה את שמה את הדגשים, והדגש שלנו הוא באכיפה נגד מונופולים שמשתמשים בכוחם לרעה, לא דרך פיקוח על מחירים".

חלק מהחקירות הפליליות הגדולות שמנהלת הרשות הגיעו לאחרונה לאישומים. בנוסף, נפתחו השנה מספר חקירות פליליות חדשות בעניינים שנוגעים לכל בית בישראל. "פתחנו שתי חקירות מאוד משמעותיות. האחת בתחום בתי הקולנוע, שמוקדם לדבר על פרטיה המלאים, והשנייה בשוק המעליות, שבו אנחנו מקבלים את מספר התלונות הגדול ביותר. ועדי בתים תקועים עם זה שהם לא יכולים לקבל ספק שייתן להם שירות למעליות, כי ספקים אחרים לא מוכנים, או לא מסוגלים, לתת להם שירות. זה שוק מאוד חשוב, שנוגע לכל בית משותף.

"אנחנו נוגעים בכל בית בישראל, מרמת אספקת הגז לבית, החשמל, מתקני ההתפלה של המים, המעליות, הרפורמה בחשמל, מחירי הירקות והפירות, מחירי הטואלטיקה והכנסת תחרות בתחום הפארם, שהשתפר מאוד לאחר שהסרנו את הסכמי הבלעדיות של הסופר פארם בקניונים".