ביקורת מסעדה: קיטו קאטו, היפנית החדשה ליד דיזנגוף סנטר

דיזנגוף סנטר הוא אחד המקומות האהובים עליי בתל-אביב. ומכיוון שתל-אביב היא העיר האהובה עליי בעולם כולו, יוצא שדיזנגוף סנטר הוא אחד המקומות האהובים עליי בתבל. זה לא רק בגלל שהוא הקניון התל-אביבי (ואולי גם הישראלי) הראשון, אלא משום שגם כיום, אחרי עשרות שנות חשיפה של כל אחד מאיתנו - גם מי שממש מנסה, כמוני, להימנע מכך - לעשרות קניונים שונים ומשונים, מצליח הסנטר לשמור על חן סוטה ומוזר של מי שלא רק שהיה הראשון, אלא נותר גם המדליק מכולם. השילוב החד פעמי בין בוטיקים וחנויות לטיפוסים שרק לתל-אביב יש להציע כמותם, עלובי חיים ייחודיים, בוהמיינים שהלכו לאיבוד ועדיין לא שמעו שבחוץ כבר אין יותר כסית ופינתי, נערי פאנק שמתחבאים במסדרונות מאז שפירקו את כיכר דיזנגוף הישנה-חדשה-ישנה, ועוד.

אלא שאם יש משהו שהסנטר מעולם לא הצליח, וכמעט אף פעם לא ניסה להציע זה איזושהי חוויה קולינרית מעבר למקדונלד'ס/ ארומה/ עגבנייה וכל שאר החשודים המיידיים הצפויים כל-כך ממרכז קניות. למען האמת, נדמה לי שאפילו בהשוואה לקניונים אחרים, יוצא הסנטר כשידו על התחתונה. אולי זה משום שהוא "יודע" שמסביבו יש מוסדות אוכל כמו הקוסם, לחמנינה, מילגו ומילבר ועוד שלל אינסופי של בתי קפה, ברים ומסעדות, ולכן מיותר בכלל להתאמץ ואולי גם בלתי אפשרי.

 קיטו קאטו - מוס מסקרפונה יוזו / צילום: דרור עינב

אל תוך הריק הקולינרי הזה נכנסת עכשיו מסעדת קיטו-קאטו, היפנית החדשה מבית היוצר של השף היפני אורגינל יאמה סאן, מי שחתום גם על התפריט במסעדת tyo המצליחה מתחת לכלבו שלום. כתבתי כאן בעבר על tyo, סושייה ומסעדה יפנית שהיא קצת מעודכנת מדי ומותאמת הרבה יותר מדי לחך הישראלי. עכשיו יצאתי לברר איך החדשה שלו.

קיטו-קאטו הוא שמו היפני של חטיף השוקולד המהולל קיט-קאט, זה שהוא כמעט חטיף לאומי ביפן, שם הוא מותאם לחיך המקומי עם שלל טעמים מרתקים ומוזרים כמו תה ירוק (נפלא) או סאקורה, הלוא היא פריחת הדובדבן, סבבה לא פחות.

המסעדה החדשה אומנם נמצאת פיזית וגיאוגרפית מחוץ לסנטר עצמו, אבל היא דבוקה ממש לקיר שלו, בצמוד לחנות "כלי זמר", הכי קרוב שאפשר ולגמרי מספיק קרוב בשביל שאוכל להתייחס אליה כאל מסעדה בסנטר. קיטו-קאטו מסדרת לסועד בה גם גינה נאה במיוחד, זו שאירחה במשך שנים ארוכות את באי הבר/קפה בר גיורא, על שם הרחוב שעל פינתו היא שוכנת.

החלל הפנימי העגול והקטן מעוצב בצורה כל-כך קיטשית ומגובבת, שזה עובד. בובות חתול יפניות, בקבוקי טקילה בצורת גולגולות, פוסטרים מוזרים ואחד יאמה סאן, שביום ביקורנו כאן דגמן בנימוס מנות לצלם כלשהו. "איך קוראים לך?’", נבח עליו הצלם בגסות. "יאמה", ענה היפני המנומס ואני תהיתי אם לא יחזור תיכף עם סכין סושי מהמטבח ויכרות לצלם אצבע או לחילופין יבצע חראקירי בעצמו. זה מה שאני הייתי עושה במקומו.

הזמנו שתי ארוחות צהריים עסקיות נדיבות שכללו לא פחות משלוש מנות במחיר סביר מאוד, וקיווינו לטוב. שני משובבי החך כללו מרק מיסו טוב עם טופו משי, אצות ווקאמה, תרד, פטריות נמקו* קטנות ובצל ירוק, אגאדשי טופו סטנדרטי, עם נתחי טופו יפים, פטריות נמקו, בצל ירוק וג’ינג’ר. מבין הראשונות, הלכנו על גיוזת עוף מצוינת ממש, עם רוטב סויה, שמן שומשום וחומץ אורז ועוד רוטב צ’ילי יפני. גיוזה לא יכולה לאכזב, וגם זו לא אכזבה. המנה הראשונה השנייה הייתה סלט סשימי טונה, שכלל שני נתחי טונה אדומה מאוד בסיסיים, עלי סלט טריים וקצת אצות. סבבה.

לעיקריות הזמנו המבורגר יפני מבשר ואגיו ברוטב דמי גלאס, עם ביצה עלומה מעליו ולצידו בצל סגול, אספרגוס, פרמזן ולחמניית באו רכה ומאודה. זה היה מושחת וטעים בטירוף. יופי של מנה.

 סוקי יאקי / צילום: דרור עינב

קומבינציית הסושי היקרה ביותר בתפריט הצהריים כללה לא מעט רולים, רובם עם דגים סטנדרטיים ביותר בנוף המקומי, כלומר סלמון, טונה ועוד קצת סלמון, ומיעוטם גם עם לוקוס שלא ממש בא לידי ביטוי. זו הייתה קומבינציית סושי נדיבה, צבעונית, יפה ומאוד-מאוד סטנדרטית. היא הוגשה, ברוח הימים הללו, עם קצת מיונז מתובל לצידה. אם מתגברים על הטהרנות המולדת של יפני ממוצא פולני כמוני, אפשר אפילו ליהנות ממנו. לא ניסיתי את הטריאקי. יש גבול.

קינחנו בשני מטבעות קרם ברולה מתובלים בתבלינים אקזוטיים ומוגשים עם דלעת כבושה, מוזר ונהדר ממש, וליווינו את כל הכבודה הזו בבירה קירין יפנית מהחבית.

לפי מה שהבנתי, בערב מוגשות כאן לא מעט מנות אחרות לגמרי, יקרות ושאפתניות יותר. חבל שאי אפשר לנסות אותן גם בצהריים, לפחות לא כרגע. גם כך מהווה קיטו-קאטו הפתעה נעימה לעכברי סנטר ותיקים כמוני שכבר מזמן הפסיקו לחלום על מקום ראוי לאכול בו אחרי הסיבוב המסורתי שלהם במקום. 

ציון: טוב

עסקית המבורגר - 79 שקל (פלוס 10 שקלים תוספת על בחירת סלט הסשימי טונה), עסקית סושי גדול - 89 שקל, קרם ברולה - 25 שקל, קירין מהחבית - 28 שקל.

קיטו-קאטו, דיזנגוף 64, תל-אביב, טל' 03-7781101, ב'-ש'00:00-12:00, עסקיות צהריים, ב'-ה' 17:00-12:00.