בעלי המניות באודיוקודס יכולים להיות מרוצים בהחלט מהמגמה החיובית של מניית החברה. אחרי שמתחילת 2019 היא יותר מהכפילה את עצמה, נמצאת המניה כיום בשיא של למעלה מ-18.5 שנים ונסחרת במחיר של כ-20.8 דולר, שמשקף לחברה שווי של 604 מיליון דולר. בעל המניות הגדול ביותר באודיוקודס הוא מייסד ומנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, ששווי ההחזקה שלו כבר מגיע לכ-100 מיליון דולר. בראיון ל"גלובס" מסביר אדלרסברג מה מניע את המניה ואת החברה, ולאן היא ממשיכה מכאן.
"אנחנו נמצאים בשוק ענק, שוק ה-Unified Communications and Collaboration, שהוא הכנסה של פתרונות דיגיטליים בתקשורת ושיתופי פעולה לעבודה", אומר אדלרסברג. "זה טרנד שהתחיל ב-2005, כשהתחילו להופיע מודלים של צ'טים, שיתוף קבצים וכדומה. התעשייה גדלה בשיעורים רציניים - אם לזרוק מספרים, אז החלק של הטלפוניה שבו אנחנו נמצאים הגיע ב-2016 ל-9 מיליארד דולר, השנה התחזית היא ל-16 מיליארד דולר וב-2023 השוק יכפיל את עצמו ל-32 מיליארד דולר. זה שוק חי ותוסס, ולא רק זה, אלא שהיו השנה שתי הנפקות בתחום, של החברות סלאק וזום, ורכישות יש כל הזמן".
לכך אפשר להוסיף את שיעורי החדירה הנמוכים עדיין של תחום ה-UCaaS (תקשורת אחודה כשירות): 20% בארה"ב ו-5% בשאר העולם, שצפויים לצמוח ב-2023 ל-45% בארה"ב ול-11% בעולם מה שמעיד על הפוטנציאל הגדול.
מעבר לצמיחת השוק, גם שינוי בתוך אודיוקודס משפיע, ולדבריו, "שחקני האפליקציה" - חברות כמו מיקרוסופט, זום ואחרות - פועלות במודל של שירות מהענן. עבור לקוחות שהן חברות קטנות, הפתרון מספיק טוב, אבל כשהלקוח גדל ופותח עוד סניפים, הוא נדרש לתשתית תקשורת שתשרת את האפליקציה, "וכאן אנחנו מתחילים לשחק. שחקני האפליקציות צריכים שותף שנותן את תשתית הקול. פעם היו יותר חברות כמונו, היום אנחנו השחקן המוביל עם קשת רחבה מאוד של מוצרים. יש לנו תחרות בכל אחד מהמוצרים, אבל אין מישהו שנותן את כל מגוון הפתרונות כמו אודיוקודס", אומר אדלרסברג.
"עשינו צעד קדימה ועלינו בשרשרת המזון. אם בעבר היה אינטגרטור שקונה מוצרים מכמה ספקים ונותן פתרון, אנחנו בשנים האחרונות נותנים פתרון מלא - מוצרים, תכנון, הטמעה ושירותים, וזה מאוד קוסם ללקוחות. הפכנו ל-partner of choice לכל חברות האפליקציה".
אז למה בעצם זה קורה עכשיו? אדלרסברג מסביר: "נפל לנו האסימון ב-2009, סמוך למשבר הפיננסי. כדי להקים קווי מוצר טובים וחזקים צריך לפחות 5-7 שנים. ב-2015-2016 הגענו לבשלות עם הפתרון וב-3-4 השנים האחרונות אנחנו נהנים מזה שהתעשייה ממשיכה לגדול, ואנחנו די בודדים עם הפתרון המלא. זה מייצר לנו תוצאות נהדרות, כבר שלוש שנים אנחנו גדלים מעל 30% ברווחיות, והרווחיות התפעולית - המדד שמצביע הכי חזק עד כמה חברה עובדת נכון - הוא היום ב-14% לעומת 7%-8% כל השנים, ובשנה הבאה לדעתי נעבור בשקט את ה-15%".
תנצלו את הגאות במניה לגיוס הון?
"אנחנו מייצרים מזומנים בצורה חזקה מאוד. בשנה שעברה ייצרנו 26 מיליון דולר אחרי שלוש שנים של 17-18 מיליון דולר כל שנה, והשנה אנחנו אמורים לייצר כ-30 מיליון דולר. לכאורה, לא חסר לנו מזומנים. אבל כן, יש סיכוי שאם נסתכל על רכישות ונרצה לבצע רכישות מהותית, נוכל לבצע גיוס".
יש רכישה כזאת בדרך?
"יש תוכניות לחפש רכישות, אין זיהוי של הזדמנות אחת ספציפית, אבל זה יכול לקרות מתישהו. אנחנו כשירים לזה, כי ברגע שהעסק שלנו חזק ויציב וזז קדימה, הדרך לגדול היא ברכישות".
אחד התחומים שמהם אולי תגיע הרכישה הבאה הוא ה-Voice AI, אפליקציית בינה מלאכותית לקול, שאליו נכנסה החברה לפני כשנתיים. "זה תחום שגדל בצורה מאוד מהירה והוא מאוד קשה טכנולוגית. בישראל, אנחנו סוג של אימפריה בתחום, ואולי נרכוש חברה כדי להתפשט גלובלית לשפות נוספות", הוא אומר.
מה זה בעצם Voice AI? אדלרסברג נותן כדוגמה מוקדי שירות שבהם יש בוטים שעובדים באמצעות קול (בניגוד לצ'ט טקסטואלי): "אם תצלצלי לביה"ח שיבא או רמב"ם, יש שם בוט שלנו. את אומרת לו 'אני רוצה לדבר עם מכון נפרולוגיה', והוא מזהה את השפה ומנתב את השיחה. בשוק יש מאות בוטים טקסטואליים, והפתרון שלנו מאפשר גישה קולית".
אודיוקודס עצמה היא יעד לרכישה?
"כן, זה ג'ונגל. יש חיות מכל מיני גדלים, לפעמים אתה טורף ולפעמים נטרף. יש לנו שם מצוין עד כדי כך שהמתחרה העיקרי שלנו טוען שאנחנו חברה מדהימה".
קיבלתם הצעות להירכש?
"קיבלנו לא מעט הצעות, אבל מעולם לא נפנינו להסתכל עליהן כי אנחנו חושבים שהגדולה של חברה במצבנו - שעברה לא מעט, שהיא 26 שנה על הכביש, עם טכנולוגיה חזקה, אנשים טובים ושיפור ניכר בתהליכי ניהול כך שאנחנו לא חוזרים על טעויות - אנחנו עובדים כמכונה די משומנת. הנתונים הם שהתעשייה גדלה, אנחנו גדלים ויש הזדמנויות חדשות. יש לנו המון אנרגיה. אז את חושבת שיש לי חשק להיטרף? לא".
עד כמה אודיוקודס מושפעת ממגמות מאקרו-כלכליות כמו מלחמת הסחר?
"אנחנו מושפעים בשוליים. רוב החברות מייצרות בסין, וגם אנחנו. כשנשלח מוצרים מסין לארה"ב, יוטל עליהם מכס שהתייקר. לשמחתי זה די מינורי. בטווח הארוך, צריך לחשוב על שרשרת האספקה - השוק העיקרי שלנו הוא ארה"ב, וכנראה הרבה יעשו החלטה לזוז לשרשרת אספקה שלא במזרח".
כשתקום ממשלה בישראל, מה היית מצפה ממנה לעשות למען חברות ההייטק הישראליות?
"אני לא אחדש כלום כשאומר שההייטק הישראלי פורח, הגניוס מדהים, יש הרבה כסף וריצה קדימה אחרי פתרונות חדשים, וכמעט הכול טוב. מה לא טוב? בקטן - בעיות כוח אדם ושכר, שזו התמודדות לא פשוטה, בעיקר לחברה בתחום הנטוורקינג, שנחשב תחום אופנתי פחות מסייבר למשל.
"הבעיה היותר מהותית היא שבעצם, כולם דואגים לסטארט-אפים אבל הרבה פחות לחברות הישראליות בגודל בינוני. יש מאמץ מרוכז לעזור לקהילת הסטארט-אפ, אבל בהקשר של חברות שמוכרות ב-100-300 מיליון דולר, אני חושב שהגישה היא לא נכונה ואפשר לעשות הרבה יותר טוב.
"לדוגמה, אני כחברה גדולה פרוס בכל העולם, לכן אני יכול להיות פלטפורמה נהדרת לחיבור בין סטארט-אפים מישראל לעולם. בדרך כלל הסטארט-אפ עתיר טכנולוגיה, אבל יש לו גישה מוגבלת לעולם, כי אין לו כסף או אנשים. יש תוכנית שרצה כבר 30 שנה - BIRD - קרן שהקימו ממשלות ארה"ב וישראל, שמשקיעה בשיתופי פעולה בין חברות ישראליות לאמריקאיות. אני אומר, בואו תעשו 'BIRD ישראלי', זה יהיה win-win - לסטארט-אפ גישה לשוק, ולחברות הגדולות יותר גישה לטכנולוגיה".
ברמה האישית, אתה מנהל את החברה מאז הקמתה ב-1993. עד מתי תמשיך?
"התשובה מאוד פשוטה. סיסמת ה-NBA היא I love this game, וזה גם מה שאני אומר. זה סוג של התמכרות. אני מאוד מאוד אוהב את העשייה, התחרות, ההתקדמות. כל זמן שמלמעלה יתנו לי, אני אמשיך".
מתי אתה נהנה יותר - בשנים קשות מלאות אתגרים, או בתקופה של פריצה בשוק?
"היו שנים קשות שנתפסו בחוץ כאתגר לחברה, אבל אני תמיד הרגשתי בטוח וידעתי שזה זמני. אני מאוד אוהב התמודדות ואתגרים. אני גם אוהב לראות את הלקוחות מתפעלים. היה לנו כנס לפני חצי שנה, הזמנו 250 אורחים והצגנו להם את המוצרים. להסתובב ולראות אותם מתפעלים מהמוצרים זה עושה לי את זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.